סיום קורס תיאטרון שלי ועוד...

[ירון מקשקש]

סיום קורס תיאטרון שלי ועוד...

אהלן

אני מתלבט במה להתחיל...טוב או פחות ..אבל נראה לי נשמור את הטוב לסוף..אני אנסה לקצר ולפשט..

אז ככה

א. קיבלתי דו"ח קוגנטיבי יש מספר פגיעות חלקן קלות ואחת בינונית..ומתחילים טיפול קודם כל...שאלת המקור של הבעיה..נפשי ,כדורים, מוח בנתיים פתוחה..מחכה לנוירולוג לשם ההמלצה ללכת ,כמובן אלך גם לפסיכיאטרית עם זה. ורופאת משפחה.

ב הטיפול שיניים מתעכב עשיתי בקושי רב וסבל צילום שיניים חדש .ב28.6 בדיקת שיניים שוב..מקווה שזה יסתיים כבר ואכנס לטיפול.

ג העו"ד שוב מסבך דברים תביא שוב אישורים רפואיים..שלחתי את הדו"ח שמראה שיש בעיה תפקודית משמעותית באופן שמפריע לניהול התהליך...שוב מקווה לטוב וקיצור הליכים ובסופו של דבר הפטר..

ד אני אחרי בדיקת לב שוב להפרעות קצב לב שיש לברר מה בדיוק המקור..מחכה לתשובות וקרדייולוג...

ה החוגים נגמרים ..עוד מפגש אחד בתיאטרון ובקרמיקה וסיימנו..מה אני עושה אחרי עד לפתיחה מחדש לא ממש יודע.

ו נסיון לקשר עם נפגעת נפש לא צלח...מסתבר היא מטרידנית. חתכתי . מבעס...ומעלה תהיות אם אני צריך בכלל קשר כזה...עם נכה נפשית..כי מצבי הכללי יחסית טוב. והאמת מעטים נרשמים להיכרויות של נפגעי נפש..אין מבחר והרוב רחוק ממני גם מה שנראה שאפשר לתת סיכוי בכל זאת..

ז אתמול אחי התחתן , לא נסעתי..בגלל כסף וחשש לנסוע לבד ..והמצב שיניים אני מרגיש איתו מסכן כזה מפחד לחייך...לא אוכל בצורה טבעית ......
גם למען האמת לא קיבלתי הזמנה אפילו לא בדואר..
גם כי יום אחרי (היום) היה את השיקום הקוגנטיבי וחשוב היה שאגיע ולא עייף
עצוב..לא יודע מה לאמר לו לא התקשרתי לא התקשרו לא כלום..ונמאס לי להיות במצבים האלה...רק לקוות שיבינו ולהיות בברית בעז"ה במצב יותר טוב...
בגדול אבא בן 85 הוא לא מתקשר הכי טוב להסביר..אישתו גם זקנה בלי סבלנות לשמוע....האחים שלי חלקם יודעים אבל לא הציעו להביא אותי..כסף מילא בגדים אני לא צעיר שחייב הופעה...
הפחד הגדול לאבד משהו בדרך לשכוח תיק..או כמו שקרה לי שהייתי במקום אחד והופ אני בשני ולא יודע איפה מה מי עד שדיברו איתי..
וזה חיפה ..מקום גדול שאני לא מכיר הכי טוב...
עצוב שהמצב המשפחתי כזה ועצוב שאין לי את הכוח כעת לנסות לשפר..

המצב בצד הזה לא תורם לשקט הנפשי...ולאופטימיות יותר מידי..הייתי בלחץ רבתי עם החבר'ה בצ'אט...סתם על שטויות..וזה הקשר שלי לעולם ברוב היום והזמן...אני מדוכדך קצת, מפחד ממה שעלול להיות דמנציה..מתוסכל מהבירוקרטיה..

גם אלהנ מהשיקום מעצבנים..אין קביעה שהמצב הקוגנטיבי נפשי..והם אולי אתה מביא את זה על עצמך? ממש לא..ראבק יש שני גידולים במוח אני לא כזה במצב של לבקש את זה על עצמי..
אבל..מצד שני יש מצב מגוחך שאני לא מקבל עזרה מביעטוח לאומי למרות שבאחוזים מגיע לי ...מה אמרו? תביא החמרה...אז אם אין אישה וזה מסובך שתהיה ..ואין עוזרת..באיזה מקום כן ..אני "צריך" החמרה לקבל סיוע..שהשיקום לא נותן. אם אני מביא לעצמי את המצב לא..אני חושב שהם מעוותים...

קשה לתפקד ככה להיות שמח וכו'...אין עם מי לחלוק לעשות דברים אחרים אני רוב הזמן עם עצמי..עבודה כרגע לא נראה לי..זה יותר עומס מפתרון..לא פשוט לי...זה גורם למצבי רוח ..לדיכאון לחוסר פעילות לקושי להכין אוכל ומטלות..הכל נהיה קשה יותר.

טוב זה קצת ארוך אבל משהו חיובי צריך..

א אני לא נשבר..זה טוב יש יציבות כבר למרות עליות וירידות נפשיות כעסים וכו'..לא שברתי כלים אני עושה מה שצריך סה"כ..

ב. סיימתי את הקורסים בפועל...עם הצלחה יש דברים שנשארו מהקרמיקה...יש תעודת שחקן , מכתב תודה שכתבתי לקבוצה יתפרסם באתר הארצי של נגישות ישראל..כבוד גדול לי והישג ענק בעצם זה שסיימתי משימה ! ועוד בהצלחה..בתפקוד. הדבר היחיד שיש לעבוד לשפר זה תקשורת בינאישית סמול טוק וכאלה..יש שנה הבאה בעזרת השם.

ב סתם קניתי בגדים נחמד לי.

ג דודה הייתה היה נחמד...גם אם לא הבינו את המצב שלי כל כך..אבל טילנו מסעדה וזה..היה וטוב סה"כ.

אנסה להיות אופטימי באישי..שלי ולעבור את זה..הלאה..גם לאור המצב הבטחוני שעלול להתפוצץ בצפון בעיקר..ולהבין שהכל לטובה והכל מאת השם..והלוואי אצליח להתחזק שם. אמן

מקווה לא יתא חפרני מידי אחלה יום לכולם