סיון שביט בסינדרום, 9.6
נכנסתי לפאב הביתי והאינטימי של ירושלים, מצאתי מקום דיי טוב קרוב לבמה ורק ברבע לעשר סיון, אמיר צורף ודידי ארז עלו. מהשנייה הראשונה של השיר הראשון האווירה כבר נכנסה בי (ואני מתארת שגם בכל האנשים שישבו שם) בזכות הנוכחות של סיון. היא תופסת אדם אדם במבטה וגורמת לכל הגוף לרעוד. כל מילה שיוצאת מהפה שלה נכנסת ללב כמו מגנט, השברירות והחום שנשקפים ממנה יוצרים מעין צורך עצום לקום ולחבק אותה, להיות איתה, לשיר איתה. השירים שלה לא משמחים לרב. סיון כותבת על עצב. סיון תופסת את הצדדים הכי כמוסים ואינטימיים שלה ומוציאה אותם לעיניי הקהל. כן, אפשר לראות אותם. אני חושבת שכל אחד יכול להקשיב לשירים ולמצוא משהו להזדהות איתו, משהו שיושב עמוק עמוק בפנים, משהו שרק השדים הקטנים והמוחבאים של הלב יודעים. לא הרגשתי בתוך הופעה רגילה. עצמתי עיניים והקשבתי. כל צליל שיוצא ממנה גורם לכל התחושות להתמכר, להכנס לעולם הפנימי ולרקוד לבד. אני חייבת לציין את העבודה הנפלאה של דידי ארז ואמיר צורף. כל דבר היה במקום, הכל היה פשוט מושלם. אני חושבת שהם נתנו תמיכה מדהימה ומושלמת לסיון, והמקום האינטימי רק תרם. בתום ההופעה מחיאות הכפיים לא פסקו, למרות שהקהל לא היה גדול במיוחד. הרגשתי שכולם מתאחדים ושהכל צף באוויר, יוצא מהקהל וחוזר לסיון. אני מאד מעריכה את היוצרת המוכשרת הזו, והחיוך הקטן וה"תודה" אחרי שהודתי לה על הופעה מדהימה, היה שווה הכל. תודה מיוחדת ליפית על הכרטיס.
נכנסתי לפאב הביתי והאינטימי של ירושלים, מצאתי מקום דיי טוב קרוב לבמה ורק ברבע לעשר סיון, אמיר צורף ודידי ארז עלו. מהשנייה הראשונה של השיר הראשון האווירה כבר נכנסה בי (ואני מתארת שגם בכל האנשים שישבו שם) בזכות הנוכחות של סיון. היא תופסת אדם אדם במבטה וגורמת לכל הגוף לרעוד. כל מילה שיוצאת מהפה שלה נכנסת ללב כמו מגנט, השברירות והחום שנשקפים ממנה יוצרים מעין צורך עצום לקום ולחבק אותה, להיות איתה, לשיר איתה. השירים שלה לא משמחים לרב. סיון כותבת על עצב. סיון תופסת את הצדדים הכי כמוסים ואינטימיים שלה ומוציאה אותם לעיניי הקהל. כן, אפשר לראות אותם. אני חושבת שכל אחד יכול להקשיב לשירים ולמצוא משהו להזדהות איתו, משהו שיושב עמוק עמוק בפנים, משהו שרק השדים הקטנים והמוחבאים של הלב יודעים. לא הרגשתי בתוך הופעה רגילה. עצמתי עיניים והקשבתי. כל צליל שיוצא ממנה גורם לכל התחושות להתמכר, להכנס לעולם הפנימי ולרקוד לבד. אני חייבת לציין את העבודה הנפלאה של דידי ארז ואמיר צורף. כל דבר היה במקום, הכל היה פשוט מושלם. אני חושבת שהם נתנו תמיכה מדהימה ומושלמת לסיון, והמקום האינטימי רק תרם. בתום ההופעה מחיאות הכפיים לא פסקו, למרות שהקהל לא היה גדול במיוחד. הרגשתי שכולם מתאחדים ושהכל צף באוויר, יוצא מהקהל וחוזר לסיון. אני מאד מעריכה את היוצרת המוכשרת הזו, והחיוך הקטן וה"תודה" אחרי שהודתי לה על הופעה מדהימה, היה שווה הכל. תודה מיוחדת ליפית על הכרטיס.
