סיוע ממשלתי לפינוי-בינוי?

[ש מים]

סיוע ממשלתי לפינוי-בינוי?

מתבקש (ממזמן)!!
http://m.ynet.co.il/Article.aspx?id=4590833

 

[עמית מהשרון]

בעיקר מעניינת אמירתו של ח"כ סוויד

"ביישובים הערבים אין פתרון אחר מלבד פינוי בינוי." - אמירה חשובה, אבל יש צורך שגם ראשי רשויות במגזר יבהירו את הנקודה הזו לתושבים, כדי שנזכה לראות מהלכים של פינוי-בינוי ובניית מרקם עירוני מגובש ביישובים שכיום הם עדיין בגדר כפרים גדולים ובזבזניים בקרקע ללא תשתיות ראויות.

 

[shershku]

עוד ועוד בני מיעוטים מבינים את הצורך

להתאים את התרבות למצב הקיים של כמות קרקעות מוגבל. אבל, זה עוד רחוק מלקבל תפנית של מרבית בני המיעוטים בארץ.

 

[tapuzoed]

מעניין מתי בעיר "ערבית" (זו לא גזענות?) יהיה מגדל מגורים..

א. למה מותר להם להכריז על עיר שלמה כ"ערבית"? זו אמירה גזענית לא? האם נקבע שחולון היא עיר יהודית?
האם נשרוף כמו בפקיעין רכבים של משפחה ערבית שגרה בחולון כדי לטהר כמו הערבים את הערים מיהודים?

ב. באמת אין פינוי בינוי במגזר הערבי.. שישאל קודם שאלה אחרת: למה לערבים יש "תרבות" של בניית וילות
בלבד? למה אין מגדל מגורים באף "עיר ערבית" בעוד בכל העולם הערבי אפשר לגור ברבי קומות?
האם זאת לא חלק מהאסטרטגיה המכוונת להשתלט על קרעקות מדינה, יערות, חקלאיות - בטענה מופרכת
של "מצוקת מקום" לאחר שכל וילה בישוב מוקפת ב-2 דונם שטח פרטי?..

 

[shershku]

הקביעה של אופי עיר אינה גזענית

זהו אופי היישוב.

2. האם שמת לב לתרבות המשפחתית של החברה הערבית? יש להם התייחסות למשפחה המורחבת. זה ניכר גם בבנייה. המסורת שלהם היא כזו שמובילה לבניית "וילות" בניינים נמוכים עם גג שטוח (לפחות בארץ), כדי לאפשר לבני משפחה נוספים, בעיקר בנים של אותה משפחה, לחיות קרוב להורים. הבנייה תהיה בקומה או שתיים נוספות, אם לא בשטח מאוד קרוב.
סיבה נוספת לבנייה שלהם היא חוסר ההבנה שיש שטח מוגבל שאפשר להשתמש לכלל צרכי האדם. היום יותר ויותר ערבים מתחילים להבין את הרעיון הזה. כך, שהרעיון הזה ישתנה תוך כדור. האם ביקרת בעיר מעורבת (חיפה, רמלה, לוד, צפת, באר שבע)? זה מעט שונה מערים ערביות.

 

[tapuzoed]

"אופי של עיר" - כן ברגע שיהודים לא יכולים לדרוך בה ולגור בה.

לא מה פתאום גזעני, רק טיהור אתני

 

[דן רוזנצביג]

הפליה מתקנת

העיר הראשונה מאז הקמת מדינת ישראל המתוכננת בעבור אזרחיה הערבים, למעט אלו שנבנו על מנת להסדיר את מצוקת הבדואים בנגב. זאת לעומת עשרות ערים שנבנו בעבור יהודים - ערים שאין בהן זכות דריכה לערבים ואפילו מתקשים לשכור בהן דירות.
כאשר בערד, דימונה, ירוחם, נתיבות וכו' יקלטו גם אוכלוסיה ערבית ותוקל מצוקתם של הערבים, אפשר יהיה לבטל את ההעדפה לה יזכו הערבים בעיר החדשה שתקום. לידיעתך אין כל איסור על יהודים החפצים לבנות ביתם/לגור בעיר/כפר ערבי לעשות זאת. כמובן שלא בדרך של פרובוקציה, כפי שהדבר נעשה בשטחים שנכבשו ב- 1967.

 

[tapuzoed]

שים לב לצביעות המאוסה של השמאל הקיצוני החבלני אצלנו

כשיש עיר חדשה לחרדים בנגב הם נגד כי זה יגזול משאבים מהערים הקיימות האחרות ותירוצים נוספים ("בזבוז שטח פתוח, ירוק וכו'")
או עלות הקמת התשתיות לעיר חדשה מהיסוד במקום להשקיע בתשתיות ערים קיימות.

כשיש עיר חדשה לערבים - זה דבר מבורך והפליה מתקנת ותירוצים נוספים בעד (מה קרה לבזבוז שטח פתוח, ירוק וכו'..)
ושוכחים את כל התירוצים הנהדרים שמצאתם נגד כסיף בנגב.

בושה השמאל פה פשוט גיס חמישי חבלני ומעורער באופן מוחלט

 

[ambitious cyanide]

אבל יש מספיק ערים חרדיות חדשות ומתחרדות.

בנתיים, אין ערים חדשות לערבים. כשהעוול ההיסטורי הזה יתוקן, אפשר יהיה להשוות בין הצרכים של החרדים לצרכים של הערבים.

 

[tapuzoed]

באמת?! כמה כפרים חרדים ישנם מול כמה כפרים וערים לערבים?

לפני שאתה מגיב על ערים "עם פלישה חרדית" ואני מגיב חזרה על ערים "שעוברות פלישה ערבית"
אני מציע שתספור כמה ערים "ערביות בלבד" ישנן מול כמה ערים "חרדיות בלבד" ישנן
ותגיע למסקנה שלחרדים חסרים עשרות ערים והם גרים בצפיפות מבהילה מול ישובי הוילות הערביים.

 

[ש מים]

נסיון לניתוח/אבחנה תכנונית

מאוד קשה לנטרל השפעות "פוליטיות", אבל מתכנן ואיש מקצוע חייב לשאוף לניטרול כזה. אז אנסה לקחת על עצמי את המשימה ולענות תשובה "תכנונית":

לא, אני ממש לא מסכים עם תשובתו של דן ("אפלייה מתקנת") בדבר הצורך בהקמת ערים ערביות. מדובר בצורך תכנוני טהור! ויודעים מה? בעקבות אירועי אבו-סנאן ואירועים נוספים על רקע לאומי ודתי שאירעו לאחרונה בארץ, בהחלט ייתכן שיהיה צורך בהקמת/תכנון ישובים נוספים בעלי זהות הומוגנית. מדובר בפיתרון פשוט לבעיה סבוכה, ולדעתי פיתרון שבטווח הארוך הנו מוטעה ואף גרוע!! ("יצירת אוכלוסיות נפרדות ומתחרות..."

). הפתרון הנכון לדעתי הנו יצירת ערים/ישובים מעורבים, בעלי שכונות נפרדות ובעלי מוקדי-חיכוך "מדורגים" ו-"מאפשרים" (אוכל להרחיב בנושא, במידה ואתבקש).
הפתרון לבעיות הזהות השבטית, העדתית, החברתית והלאומית אינו בהפרדה, אלא דווקא ב-הכרת האחר ובהתקרבות! איך עושים זאת? לא בכח, אלא "כמו שקיפודים עושים סקס" - ב-ז-ה-י-ר-ו-ת ולאטטטט.

 

[דן רוזנצביג]

אני בהחלט מסכים אתך

תקרא שנית את מה שכתבתי ותראה שאני נגד "הסתגרות" מסיבה כל שהיא.
אבל מדוע להתחיל דווקא עם הציבור הערבי - שדבר לא יעשה עבורו מבחינת הקמת התיישבות ( ערים וכפרים ואוסיף גם התיישבות יחידים ), מאז הקמת המדינה לעומת מה שנעשה בעבור יהודים.
לדעתי יש לנהוג בהפליה מתקנת בתחילה ובהמשכה אני בהחלט תומך בהצעתך. בהמשך יש לאפשר ל"חיים" לעשות את המלאכה ולאפשר "דיפוזיה" משכונה אחת לרעותה ולחיים ביחד.

 

[ש מים]

אני מתנגד לכל סוג אפלייה

אפלייה "מתקנת" אינה גרועה פחות מאפלייה "גורעת".
יש חובות וזכויות ובמסגרת זו על המדינה (והאזרחים!) לפעול.
כמובן שבמידה וקיים חוסר (תכנוני או אחר) מסיבה כל שהיא, בתחום או במגזר מסויים - יש למלא אותו ולתקן את המצב. אם לזה כוונתך, אז אין מדובר ב-"אפלייה מתקנת", אלא ב-"תיקון עיוות", או- "תיקון והסדרת המצב (האנומאלי)".

 

[דן רוזנצביג]

מקובל עלי המינוח המעודן - תיקון עוות

 

[הרשע הקטן]

 

[ש מים]

ח"כ ד"ר חנא סוויד...

בהתמחותו הוא ד"ר לתכנון ערים (ובעל משרד תכנון פרטי).
יצא לי לשבת איתו בישיבה לפני מספר שנים, בוועדת הכנסת. הוא התבלט מעל כל הנוכחים במקצועיות שלו, בהבנה שלו וביושרה המקצועית (הנושא שהיה בדיון נגע בתכנון במגזר הערבי והדברים שאמרתי "לא נעמו" לחלק מהמשתתפים, אך חה"כ סוויד דיבר בדיון ממקום מאוד מקצועי ולא נתן לפופוליזם הפוליטי להשפיע) על דבריו. הלוואי שכל הח"כים היו כמוהו! (וזאת בלי להביע הזדהות עם דרכו הפוליטית).