סיורון בלכיש צפון ודרום מזרח באר שבע

[פייטוש]

שקיעה חורפית נמל תל אביב מאתמול

 

[פייטוש]

עוד אחת

 

[פייטוש]

לסיום חלק מרצף

חברה עזבו הכול צאו למלא המצברים ,השיטה הפולנית קפה ושקיעה = ויומים שקט בבית.

 

[שוקלד אגוזים]

../images/Emo5.gif../images/Emo45.gif

 

[פייטוש]

ואחת לשוקולד מנאמניה בפורום

 

[פייטוש]

סיורון בלכיש צפון ודרום מזרח באר שבע

יציאה מירושלים בדרך מעין כרם לכוון מטע ,עמק האלה לכיש לכוון סוסיא ,דרגאת ,נבטים וכרמים,נסיעה בכביש 358 החדש (בן שנתיים ), דרך הפטרולים הישנה עם ירדן,סיום נסיעה לאורך גבול המערכת מאזור קבוץ להב,אשכולות,שקף,נגוהות,אמציה וחבל לכיש . לאורך הדרך בירידה לעין כרם ,רקפות ופריחה חזקה של עצי השקד וגם מתחת לסטף ובאזור השפכים לשעבר לפני מכון הטיהור לקולחין בנחל שורק, פריחה חזקה של עיריות רקפות וממש לפני מסעדת בר בהר ,מצבור כלניות ורקפות ובל נשכח את עצי הקטלב הפורצים מקירות הסלעים שזה מראה מלבב בזכות עצמו . בירידות לכוון עמק האלה ממטע מעט פריחה כלניות בודדות,הרבה אירוסים ורקפות, כאשר ממשיכים מבית גוברין לכוון קריית גת לאורך אזור לכיש מעט פריחה מדי פעם מקבצים ובודדים של כלניות . ההפתעה ציפתה בנקודת חורבות העיר סוסיא מצבורים בודדים וקבוצות של נרקיסים, אירוסים לבנים והמון עיריות לאורך שביל העלייה לבית הכנסת העתיק . וההפתעה שנמצאה בשדה חרוש בתחום הכפר דרגאת פרט של סתוונית כך אני חושב . עברנו ליד הר עמשא ובנסיעות רוחביות ובגדול עלי לומר : השנה פריחה איננה מרנינה בנגב הצפוני ובלכיש.

 

[פייטוש]

סיורון במושב נבטים

איך להגיע , בצומת היציאה הדרומית של העיר באר שבע לכוון העיר דימונה ,נוסעים בכביש מספר 25, לאחר נסיעה של כעשרה קילומטר מבחינים בצד שמאל בכניסה לישוב נבטים. טלפון לתאום 08-6238299 נבטים הוקמה בליל ההתיישבות של 11 הנקודות ,שמונה קילומטר מזרחית לבאר שבע, באוקטובר 1946 לאחר יום כיפור, בהתיישבות עולים מהונגריה ,שמו הוענק לו משמה של גרעין ההתיישבות ,הישוב היה במצור וחיי כתוצאה מהצנחת מזון ומשיירות המזון שהוכנסו להתיישבות, עקב הצקות וכישלון ההתיישבות ננטש בשנת 1952, שימש כבסיס צבאי ואוכלס שוב עם עולים מקוצין, שמקום מושבם היה חוף מלאבאר שבדרום מערב הודו , קהילה זאת נחשבת לאחת הקהילות העתיקות בעולם היהודי בעולם, על פי האמונה עוד בתקופת שלמה המלך. פרנסת הישוב התבססה על חקלאות גידול מרעה ,גידול פרחים בעיקר ורדים שיוצאו לבורסת הפרחים בהולנד, גידול זה הופסק ונהרס לאורך השנים מסופות וממחסור במים והשריפה שכילתה את חממות הפרחים,כיום המושב מעט מוזנח בעיקר בבתי התושבים בנים ממשיכים אינם נוהגים לבנות את בתיהם במושב והעיקר כיום במושב הניסיון לשמר את הקיים. במושב הוקם מוזיאון המספר את תולדות העדה ובית כנסת משוחזר כדוגמת בית הכנסת המיוחד והאופייני לקוצין,כיום חלק גדול מאנשי המושב עובדים מחוץ לישוב,חלקם מתפרנס מתיירות בצימרים והמסעדה של האוכל אופייני לקוצין. בעת הביקור במוזיאון הישוב הקטן,המשמש כמוזיאון המורשת , מתחילים במצגת אור קולית המתארת את תולדות הישוב,בחלל התצוגה ניתן לראות חפצים וכלי בית וחלקי תלבושות בעיקר עם רקמות לחיי יום יום ומועד מקוריים, נשות העדה לא לבשו סרי בקוצין ,אלא הבגד הורכב משלושה חלקים ומטפחת לכיסוי הראש , בתצוגות ספר תורה,תאור מנהגים כולל מנהגים בתהליך החתונה ותאור מוחשי לחיי הקהילה בהודו ובישראל. עוד במושב גלרייה הנקראת עיצובים אשר בה מוצגות עבודות אומנות של שילוב ברזל וקרמיקה,חממות ורדים וצימרים לאירוח.