סיורון בשכונת בקעה בים יותר טוב מתרופות 1
סיור בשכונת בקעה בירושלים רבים מאיתנו פונים בסיורים לבקר בשכונה הגרמנית בירושלים ומפסידים את יופייה של שכונת בקעה או כפי שניסו להעניק לה את שמה העברי גאולים שלא נקלט במיוחד, השכונה על שלל בתיה המסוגננים ומשעולים המחברים לרחובות שקרואים בשמות של שבטי ישראל פרט לשמו של שבט בינימין ,שופטים מקראיים ושמות של גיבורים מהתנך , עשו לעצמכם טובה ופנו זמן לטובת טיול נשמה ,יותר טוב מתרופות. ראשיתה של בקעה מלשון המלה בקעה בערבית ,בשלהי המאה ה 15 כאשר היוותה אזור חקלאי מחוץ לחומות העיר העתיקה, בוסתני פרי וחלקות חקלאיות אשר צירפו בהמשך מספר בתי אחוזה של מתיישבים ערביים ומסביבם חלקות חקלאיות כמו טירת אל חלילי במאה ה 17 ,בשטחי בקעה הסתובבו צבאים וחיות בר שהצמחייה שימשה אותם למאכל,אזור חקלאי למחצה , בימי סלאח אדין נמסר חלק מהשטח לטובת הנזירים הסופיים על מנת שיעבדו את החלקות החקלאיות, הצבע השולט בבקעה הוא הירוק של הצמחייה המשולבים בבתים בסגנונות שונים ובבנייה באבן ירושלמית תוך שילוב אלמנטים של קמרונות ,קשתות חלונות עם תריסים ובלעדיהם, חזיתות ודלתות ברזל או עץ עתיקים,מרפסות מלבניות ,משולשות, משושות או חצי עגולות מחופות סגורות או פתוחות ,את חזיתות הבתים מקשטים תבליטים קישוטיים ,כרכובים מעוטרים על עמודי מבואות כניסה בקיצור חגיגה לעיניים. מעט מאופי השכונה שאוכלסה בעבר בבתים של ערבים אמידים על שכונה זאת ברצוני לספר ,בגילוי נאות אני תושב המושבה היוונית המחוברת לשכונה הגרמנית, אך מתפעל כל פעם מחדש מהליכותיי היומיות בבוקר מאופי שתי השכונות, בהמלצתי בעת הסיור כדאי להיכנס לסמטאות הרבות היוצאות מהרחוב הראשי והמתחברות לרחובות גדולים יותר בסמטאות אלו השתמר האופי האמיתי של השכונה. שכונת בקעה עברה בעשורים האחרונים תקופת בנייה ושימור הישן ואף התיישנות והזנחה של בתים בשכונה בעיקר של תושביה הוותיקים, אך התושבים החדשים מיהדות אמריקה וצרפת והקבלנים הרעבים משלימים את החסר. בשכונה נבנו תוספות של קומות מעל בתים חד קומתיים או הדו קומתיים , לפעמים בשמירה על סגנון העבר בחלק מהמבנים ,נוספו בתים חדשים שלא בסגנון האופייני לשכונה חלקם נבנו על שטחים פנויים או על מבנים שנהרסו ,בעת הסיור מטיילים ברחובה הראשי של השכונה הנקרא דרך בית לחם ,בסיומו מומלץ לפנות לרחוב יהודה לרדת בו ולחזור למושבה הגרמנית. בואה של הרכבת בשנת 1882 לאזור ובניית בתי מגורים לעובדים אשר בנו את התחנה והמסילה היווה את הטון הראשוני להתיישבות במקום, לאחר שנים נהרסו בתים אלו אך שרידים מאוחרים יותר ניתן לראות בעת ביקור במתחם רציפי הרכבת המחסנים ואזור הבילוי קולוני, כולל מצבה מעל קבר מאחורי ביתן שומר המסילה משמאל למבנה הסמוך שהכתובת הוסרה ממנו . תחילת הבנייה העצמית של בתי הקיט והמידות בבקעה , החל בשנות העשרים של המאה ה 19 כאשר השלטון התורכי פנה אל ערבים עשירים שיבנו את בתייהם מחוץ לחומות , לאחר מאמצים יצאו 20 משפחות ליישב את המקום,בעקבות אלו הגיעו עוד עשרות לשכונה להקים את בתיהם ,תמריץ נוסף הייתה הקמת קו הרכבת והתחנה בקצה השכונה, במתיישבים הראשונים , ערבים מוסלמים או נוצרים או בני העדה הארמנית אנשים עשירים יצאו מבין חומות העיר העתיקה והחלו לבנות בתי קיט בני שתי קומות אחת להורים העליונה והתחתונה לילדים .
סיור בשכונת בקעה בירושלים רבים מאיתנו פונים בסיורים לבקר בשכונה הגרמנית בירושלים ומפסידים את יופייה של שכונת בקעה או כפי שניסו להעניק לה את שמה העברי גאולים שלא נקלט במיוחד, השכונה על שלל בתיה המסוגננים ומשעולים המחברים לרחובות שקרואים בשמות של שבטי ישראל פרט לשמו של שבט בינימין ,שופטים מקראיים ושמות של גיבורים מהתנך , עשו לעצמכם טובה ופנו זמן לטובת טיול נשמה ,יותר טוב מתרופות. ראשיתה של בקעה מלשון המלה בקעה בערבית ,בשלהי המאה ה 15 כאשר היוותה אזור חקלאי מחוץ לחומות העיר העתיקה, בוסתני פרי וחלקות חקלאיות אשר צירפו בהמשך מספר בתי אחוזה של מתיישבים ערביים ומסביבם חלקות חקלאיות כמו טירת אל חלילי במאה ה 17 ,בשטחי בקעה הסתובבו צבאים וחיות בר שהצמחייה שימשה אותם למאכל,אזור חקלאי למחצה , בימי סלאח אדין נמסר חלק מהשטח לטובת הנזירים הסופיים על מנת שיעבדו את החלקות החקלאיות, הצבע השולט בבקעה הוא הירוק של הצמחייה המשולבים בבתים בסגנונות שונים ובבנייה באבן ירושלמית תוך שילוב אלמנטים של קמרונות ,קשתות חלונות עם תריסים ובלעדיהם, חזיתות ודלתות ברזל או עץ עתיקים,מרפסות מלבניות ,משולשות, משושות או חצי עגולות מחופות סגורות או פתוחות ,את חזיתות הבתים מקשטים תבליטים קישוטיים ,כרכובים מעוטרים על עמודי מבואות כניסה בקיצור חגיגה לעיניים. מעט מאופי השכונה שאוכלסה בעבר בבתים של ערבים אמידים על שכונה זאת ברצוני לספר ,בגילוי נאות אני תושב המושבה היוונית המחוברת לשכונה הגרמנית, אך מתפעל כל פעם מחדש מהליכותיי היומיות בבוקר מאופי שתי השכונות, בהמלצתי בעת הסיור כדאי להיכנס לסמטאות הרבות היוצאות מהרחוב הראשי והמתחברות לרחובות גדולים יותר בסמטאות אלו השתמר האופי האמיתי של השכונה. שכונת בקעה עברה בעשורים האחרונים תקופת בנייה ושימור הישן ואף התיישנות והזנחה של בתים בשכונה בעיקר של תושביה הוותיקים, אך התושבים החדשים מיהדות אמריקה וצרפת והקבלנים הרעבים משלימים את החסר. בשכונה נבנו תוספות של קומות מעל בתים חד קומתיים או הדו קומתיים , לפעמים בשמירה על סגנון העבר בחלק מהמבנים ,נוספו בתים חדשים שלא בסגנון האופייני לשכונה חלקם נבנו על שטחים פנויים או על מבנים שנהרסו ,בעת הסיור מטיילים ברחובה הראשי של השכונה הנקרא דרך בית לחם ,בסיומו מומלץ לפנות לרחוב יהודה לרדת בו ולחזור למושבה הגרמנית. בואה של הרכבת בשנת 1882 לאזור ובניית בתי מגורים לעובדים אשר בנו את התחנה והמסילה היווה את הטון הראשוני להתיישבות במקום, לאחר שנים נהרסו בתים אלו אך שרידים מאוחרים יותר ניתן לראות בעת ביקור במתחם רציפי הרכבת המחסנים ואזור הבילוי קולוני, כולל מצבה מעל קבר מאחורי ביתן שומר המסילה משמאל למבנה הסמוך שהכתובת הוסרה ממנו . תחילת הבנייה העצמית של בתי הקיט והמידות בבקעה , החל בשנות העשרים של המאה ה 19 כאשר השלטון התורכי פנה אל ערבים עשירים שיבנו את בתייהם מחוץ לחומות , לאחר מאמצים יצאו 20 משפחות ליישב את המקום,בעקבות אלו הגיעו עוד עשרות לשכונה להקים את בתיהם ,תמריץ נוסף הייתה הקמת קו הרכבת והתחנה בקצה השכונה, במתיישבים הראשונים , ערבים מוסלמים או נוצרים או בני העדה הארמנית אנשים עשירים יצאו מבין חומות העיר העתיקה והחלו לבנות בתי קיט בני שתי קומות אחת להורים העליונה והתחתונה לילדים .
