סיור בעכו

סיור בעכו

שני תל אביבים מהבועה יצאו לטיול בעכו, בדגש על הפן הקולינרי עם נגיעות ארכיאולוגייה ואנתרופולוגייה.
השותף למסע אסף אותי בבוקר הלא מוקדם ואני פינקתי אותו במאפים מהבייקרי, בכל זאת, צריך לקחת משהו מהעיר לדרך. שבלול עם צימוקים וקרם ורול קינמון, מעולה, אבל לא על זה באנו לדבר פה.

הנסיעה צפונה עברה חיש קל ומצאנו את עצמנו חונים מחוץ לעיר העתיקה. מסיור ראשוני הבנו שבסוהילה סגור בשלישי ולכן החלטנו לעבור לאופציית החומוס השנייה בסעיד. אחרי התברברות קלה בשוק מצאנו את עצמנו בתור של סעיד, מפתיע שבצהרי יום חול קריר המקום מפוצץ, יפה להם. התור רץ מהר ותוך כמה דקות התיישבנו, הזמנו אחד חומוס גריגירים ואחד חצי פול חצי משאוושה. החומוס היה טוב אבל קצת תפל, ציפיתי ליותר. המשוואשה לעומתו היתה מעולה, תערובת של גריגירים חמים עם מליחות טובה, תענוג ביחד עם הפול שהיה טוב גם הוא. חמוצים מעולים בצד, 30 ש"ח בסך הכל ולחשוב שלפני שלוש שעות שילמתי 24 על שני מאפים קטנים בבייקרי, הידד לצפון!

משם המשכנו לטיול רגלי בעיר העתיקה, ראינו את חאן אל עומדאן היפה, ירדנו למנהרת הטמפלרים שחסרה מאוד בהסברים, ונכנסנו למצודה שהיתה מרשימה ומעניינת, מומלץ ביותר. בסוף נכנסנו למסגד וקיבלנו הסבר ממדריך חמוד על ההיסטוריה של המקום, מעניין מאוד.
 
סבידה

אז אחרי ההליכה פיתחנו שוב תיאבון והיינו מוכנים להצגה העיקרית בסבידה. המסעדה ממוקמת בבזאר הטורקי המשופץ ומורכבת מבאר לא גדול (אולי 12 כסאות) ומטבח. המסעדה בנויה כך שכשיושבים על הבאר רואים כל מה שמתרחש במטבח. הדבר הראשון ששמנו לב אליו הוא ברז של בירה טייבה שמתנוסס לו באמצע הבאר כמו תורן. מהתורן נמזגת הגרסא הזהובה של הבירה שמייצרים שכנינו ממזרח, לכל אחד מאיתנו נמזג שליש במחיר ידידותי של 20 ש"ח, כאשר בקבוק כזה במסעדה בתל אביב לא היה יורד מ25, הפתעה נהדרת להתחלה.

אחרי התייעצות עם הבארמן החביב החלטנו ללכת על סעודת סבידה הכוללת מרק, מאזטים ושתי מנות דגים לטעימה, כל זה ב120 ש"ח.

פתחנו במרק, האמת היא שזאת היתה אכזבה, מרק ירקות קצת חסר טעם אבל לפחות הוא חימם אותנו אחרי שנכנסנו מהקור.
המשכנו למאזטים, שכללו פלפל קלוי עם שום, טחינה ירוקה, סרדינים כבושים, טעימת סביצ'ה, סלט אבוקדו וזיתים (אולי היה עוד משהו, לא צילמתי ואני כותב מהזיכרון). ראויים לציון היו הפלפל המעולה, הסביצ'ה וסלט האבוקדו שתובל בהרבה מלח ומיץ לימון ושפע טריות. כל השאר היו בסדר. עם המאזטים הוגש לחם לבן פשוט שעשה את העבודה אך לא הלהיב.

לפני הגעת הדגים קיבלנו סלט נחמד של עלים (לא יודע איזה, לא מבין בעלים), עם גריגירי רימון וחתיכות תפוז, מרענן וטעים.

ואז הגיעו שני דוראדים שלמים צלויים על הגריל, פעם ראשונה שאני פוגש את הדוראד הזה, דג בגודל בינוני, עם בשר לבן ועסיסי. הדגים הגיעו עם תיבול מינימאלי ולדעתי היו יכולים להנות מעוד דקה שתיים על הגריל, בכל זאת היה טעים.

המשכנו לסינייה מוסר. פילה נהדר של מוסר שיושב על מחבת עם טחינה חמה וגרגירי רימון. הדג תובל בתערובת תבלינים נהדרת והיה עשוי לשלמות, ביחד עם הטחינה החמימה זו הייתה מנה נהדרת, שאפו.

כאן בעצם נסתיימה הסעודה אבל אנחנו שהתחשק לנו גם איזה פרי ים החלטנו להמשיך ואחרי דיון קצר עם השף ביקשנו לטעום קלאמרי והוא הצהיר שיכין לנו משהו. קיבלנו מחבת עם שומר ובצל, מטוגנים עם הרבה גרגרי תבלין לא טחונים (זיהיתי כוסברה וכמון), עליהם שתי חתיכות גדולות ועבות של קלמארי. הקלאמרי הפתיע אותנו, זה לא היה ההוא הקטן שאנחנו מכירים אלא דודו הבשרני והעבה. הביס הראשון היה קצת מוזר, צמיגי, אבל לאט לאט הטעמים נפתחו והשילוב עם השומר והרוטב היה התגלות. מנה חדשה, מרעננת, שונה מכל מה שציפיתי.
כשהחשבון הגיע גילינו שחוייבנו ב50 שקלים עליה.

במהלך הארוחה גם נמזגו לנו צ'ייסרים של עראק מקומי טוב ובאופן כללי היתה אוירה נהדרת על הבאר. בסוף הארוחה נמזג לנו תה מתוק וטוב.
בסך הכל שילמנו 330 ש"ח על הארוחה הזו, שבה באמת אכלנו יותר מדי, מחיר מצחיק לארוחה ברמה כזו.
איכשהוא הצלחנו להתגלגל חזרה למכונית ולהתחיל את המסע חזרה הביתה.
לסיכום, הטיול היה הצלחה, הן בפן הקולינרי והן התרבותי, מומלץ ביותר, במיוחד בימי חול כאשר העיר ריקה יחסית.
 
בהחלט יכול להיות שפעם ראשונה

נתקל בשם הזה...
כמה אנשים בארץ יודעים שדוראד הוא השם הלועזי לדניס? וחוץ מזה, זה הטרנד עכשיו - לתת לדגים שם מרשים. ראה ערך טמפלפופו. זוכר?
 
ברור שזו האפשרות הכי הגיונית

כי מאי מאי לא פשוט להשיג.
פשוט לא העזתי לחשוב כך
כי מילא טומפולופו,
אבל סבידה?
ו"הפורום" עבר בשתיקה??
 
צ'יפורה זה דג תיאורטי.

ניכחד לחלוטין מאז ימי הברדוויל העליזים.
דניסים חופשיים זה רק נימלטי כלובים/בריכות וצאצאיהם וזה לא דג הצ'יפורה של פעם
הרבה יותר פשוט לקנות מתנובה דניס ולקרוא לו דוראד.
כך גם לגבי מוסר ב90% מהמיקרים.
 
אנחנו אכלנו בסבידה דניס מדיג

ייתכן שגילו שם שיש שנרתעים מדניס למרות שאצלם טעמתי לראשונה דניס מדיג ולא מחוות גידול ואכן קצת מעליב את הדג שטעמתי לחלוק שם עם אחיו הרחוקים שגדלו בכלוב ימי אי שם בקפריסין
 
הוא אשר אמרתי, צ'יפורה. ובאמת יותר טעים.

 
זה בדיוק אותו דג.

אם כל השינוייים הגינטיים שפותחו במשך השנים.
הדניס המקורי נעלם לפני יותר מדור מהים התיכון המיזרחי
 
לא מומחה אבל...

הדג שאכלנו בסבידה היה מאוד דומה לדניסים המצויים בהמוניהם בשוק הדגים הישראלי אבל מעט שונה בצורתו- קשה לי להסביר במה בדיוק, וגם הוצגו כדניס.
מאידך הטעם היה אחר לחלוטין ולטובה
 
זה לא היה זה

אלא אכן יותר דמה לדניס בצורתו. איני מומחה לדגים ולכן יכול להיות שזה היה דניס מדיג.
 

bruno01

New member
נשמע מצוין!

אני מת על העיר העתיקה בעכו, וכל סיור שם הוא תמיד כיף.

עשיתי פעמיים את הסיור במצודה בשנתיים האחרונים, ובשתיהן נהנתי. בהחלט מומלץ.

נשמע נהדר בסבידה, ואני כבר ממש מחכה לביקור שם
 
למעלה