ilovemyself79
New member
הי,
נשואה 7 שנים באהבה ובאושר עם תקשורת טובה,
ההורים לא קיבלו את הדרך בה התחתנתי אבא שלי הרגיש שבעלי לא כיבד אותו בכך שלא ביקש ממנו את ידי, הגיבו בצורה מאוד קשה
במהלך השנים בעלי הגיע למשפחה בחגים ובשבתות ולפעמים גם הזמין אותם לבתי קפה מסעדות, הרגשתי שעם הזמן לא השארתי להם ברירה אלא להבין שזו הזוגיות שעושה לי טוב.
בעלי מרגיש פחות רצוי בבית הורי לא מתעניינים בו, כשהוא מגיע פתאום כל אחד המחשב ובטלויזיה לא מתעניינים או יוצרים שיח אחרי שהוא כבר מיואש מנסיונות לייצר אינטראקציה, וההורים שלי מרגישים שהוא דוחה אותם..
אני מרגישה שההורים שלי בעיקר אבא שלי עדיין לא מקבלים אותו וזו זכותם
אך מה שמפריע לי שאבא שלי לא מכבד אותי ואת בעלי, כל פעם שאני מגיעה הוא עוקץ בלמה הוא לא מגיע? רבתם? אנחנו מצורעים?
ואז כשאני מגיעה עם בעלי שוב אבא שלי עם המשפטים האלה ולא ממש נותן תחושה שבעלי רצוי..
למען האמת הוא מראה נוכחות רק שזה קשור לבעלי, הוא לא ככ מתעניין בי..ואם כן אז רק כשקורה משהו לא חיובי, נראה שקשה לו לשמוח בשמחה שלי..(ובכלל.. בכל דבר חיובי מחפש את השלילי, אינטימיות ואמון אלו נושאים מורכבים עבורו)
זה הופיע כך לאורך כל השנים.. וכל פעם ניסיתי להתמודד בצורה אחרת, התעלמתי, התעמתתי, קפאתי..
כל פעם במפגש עם אבי אני יוצאת נסערת ולא מצליחה להבין למה זה ככה
הפעם זה ממש מפריע לי כי אנחנו מתקרבים ללידה , ההריון הזה לא בא לנו בקלות..
ועולות לי כל מיני חששות שאבא שלי ינסה להתערב או יראה חוסר כבוד גם כאן.
האם יש דרך מיטבית להתמודד עם ההתנהגות הזו שתסב לי שקט בטח בתקופה כזו רגישה?
נשואה 7 שנים באהבה ובאושר עם תקשורת טובה,
ההורים לא קיבלו את הדרך בה התחתנתי אבא שלי הרגיש שבעלי לא כיבד אותו בכך שלא ביקש ממנו את ידי, הגיבו בצורה מאוד קשה
במהלך השנים בעלי הגיע למשפחה בחגים ובשבתות ולפעמים גם הזמין אותם לבתי קפה מסעדות, הרגשתי שעם הזמן לא השארתי להם ברירה אלא להבין שזו הזוגיות שעושה לי טוב.
בעלי מרגיש פחות רצוי בבית הורי לא מתעניינים בו, כשהוא מגיע פתאום כל אחד המחשב ובטלויזיה לא מתעניינים או יוצרים שיח אחרי שהוא כבר מיואש מנסיונות לייצר אינטראקציה, וההורים שלי מרגישים שהוא דוחה אותם..
אני מרגישה שההורים שלי בעיקר אבא שלי עדיין לא מקבלים אותו וזו זכותם
אך מה שמפריע לי שאבא שלי לא מכבד אותי ואת בעלי, כל פעם שאני מגיעה הוא עוקץ בלמה הוא לא מגיע? רבתם? אנחנו מצורעים?
ואז כשאני מגיעה עם בעלי שוב אבא שלי עם המשפטים האלה ולא ממש נותן תחושה שבעלי רצוי..
למען האמת הוא מראה נוכחות רק שזה קשור לבעלי, הוא לא ככ מתעניין בי..ואם כן אז רק כשקורה משהו לא חיובי, נראה שקשה לו לשמוח בשמחה שלי..(ובכלל.. בכל דבר חיובי מחפש את השלילי, אינטימיות ואמון אלו נושאים מורכבים עבורו)
זה הופיע כך לאורך כל השנים.. וכל פעם ניסיתי להתמודד בצורה אחרת, התעלמתי, התעמתתי, קפאתי..
כל פעם במפגש עם אבי אני יוצאת נסערת ולא מצליחה להבין למה זה ככה
הפעם זה ממש מפריע לי כי אנחנו מתקרבים ללידה , ההריון הזה לא בא לנו בקלות..
ועולות לי כל מיני חששות שאבא שלי ינסה להתערב או יראה חוסר כבוד גם כאן.
האם יש דרך מיטבית להתמודד עם ההתנהגות הזו שתסב לי שקט בטח בתקופה כזו רגישה?