סיידה
- פותח הנושא gyehuda
- פורסם בתאריך
"סעידה" - גומא הפקעים...
בדשא הוא נראה יפה מאוד, בגוון של הדשא רק שאם משקים יותר מדי, את הדשא, יום לאחר הכיסוח, הוא כבר בגובה 20 ס"מ..
אז אם הוא צומח בדש, סימן שההשקייה מוגזמת. בערוגות הגינה - לאחר השקייה טוב, לרדת על הברכיים ולמשוך אותו בעדינות.., הו יוצא החוצה כשלפקעת שלו, משורשרים גם הצאצאים שלו.. עם סבלנות ו"ראש" מתאים, ניתן להפטר מהם ע"י עקירה וללא שימוש בחומריחם חריפים כ"ראונד-אפ' , "גרלון" ודומיהם, המרעילים את האדמה..
בדשא הוא נראה יפה מאוד, בגוון של הדשא רק שאם משקים יותר מדי, את הדשא, יום לאחר הכיסוח, הוא כבר בגובה 20 ס"מ..
grass של הצאט
New member
סעידה
שלום בדשא מאוד קשה להיפטר מהסעידה אם כי אם סבלניים ניתן כל פעם לפני הכיסוח כשהאדמה לחה להוציא כל פעם קצת ולא לתת לסעידה לפתח זרעים. בערוגות ניתן לרסס בחומר שנקרא ראנדפ במינון של 3% יש להיזהר לא לפגוע בפרחי הנוי. בהצלחה
שלום בדשא מאוד קשה להיפטר מהסעידה אם כי אם סבלניים ניתן כל פעם לפני הכיסוח כשהאדמה לחה להוציא כל פעם קצת ולא לתת לסעידה לפתח זרעים. בערוגות ניתן לרסס בחומר שנקרא ראנדפ במינון של 3% יש להיזהר לא לפגוע בפרחי הנוי. בהצלחה
שפם המקובלים
New member
סעידה אי אפשר לחסל בעדינות.
צריך להתחיל במלוא הכוח ואז להגביר. לא לעקור במשיכה אלא לקחת את ולחפור את הפקעות החוצה. לא לרסס ראונד אפ 3%- זה רק יצחיק את הסעידה ויהרוג צמחים אחרים בסביבה אלא למרוח כל עלה שצץ בראונד אפ בריכוז 50% לפחות. סעידה לא יוצרת בארץ זרעים פוריים, אז אין מה לחשוש מהפריחה. להיפך- זה הזמן בו העשב הרשע הזה פגיע ביותר לראונד אפ.
צריך להתחיל במלוא הכוח ואז להגביר. לא לעקור במשיכה אלא לקחת את ולחפור את הפקעות החוצה. לא לרסס ראונד אפ 3%- זה רק יצחיק את הסעידה ויהרוג צמחים אחרים בסביבה אלא למרוח כל עלה שצץ בראונד אפ בריכוז 50% לפחות. סעידה לא יוצרת בארץ זרעים פוריים, אז אין מה לחשוש מהפריחה. להיפך- זה הזמן בו העשב הרשע הזה פגיע ביותר לראונד אפ.
grass של הצאט
New member
אתה יכול לשלוח
אתה יכול לשלוח אותי למקורות שאומרים שהסעידה לא מייצרת זרעים? זה מאוד מעניין.
אתה יכול לשלוח אותי למקורות שאומרים שהסעידה לא מייצרת זרעים? זה מאוד מעניין.
שפם המקובלים
New member
העתקתי לך
הדברת גומא הפקעים ("סעידה") בחולה לשנת 2000 י. קליפלד, ע. יסעור, צ. וינברג וש. גרף מבוא גומא הפקעים (סעידה) מהווה עשב קשה להדברה בשדות השלחין בישראל ובמדינות רבות עם אקלים דומה בעולם. העשב מתרבה ומתפשט באמצעות פקעים המתפתחים בשרשרות ומהווים יחידות תפוצה. הפקעים מועברים במים ובכל פעולה חקלאית המסיעה קרקע מאולחת משדה לשדה ומהווים גם אברי השתמרות בעלי חיוניות ארוכה בקרקע או באחסנה. אין בישראל ריבוי של העשב באמצעות זרעי סעידה. העשב מתחרה בהצלחה עם כל הגידולים החד שנתיים הזרועים בעונות אביב – קיץ – סתיו, מעכב את התפתחותם באמצעות ניצול יעיל של המים בקרקע וחומרי המזון וכן באמצעות הפרשות חומרים המעכבים את הגידול. התוצאה היא פגיעה ברמות היבול ואיכותו ופגיעה מיוחדת בתוצרת של גידולי עלים ותבלינים, הנקצרים מכאנית. נמצא שפקעות גומא מהוות פונדקאי לנמטודות טפיליות והן שורדות בשדות הנגועים על אף גידול גידולים שאינם פונדקאי נמטודות והפעלת מאיידי קרקע יקרים ומסוכנים שנועדו להדברת נמטודות. אזור החולה ובפרט קרקעות הכבול והאגם, מהווים בית גידול מועדף של סעידה והיא מכסה את השדות המושקים ושדות הבעל בעלי המפלס הגבוה של מי התהום, גדות התעלות ושטחי המטע הלא מוצלים. השיבוש בגומא הפקעים בולם אימוץ של גידולים עתירי הכנסה בחולה ומשבש כל תכנון כלכלי. בשנים שעברו בדקנו שימוש בעיבודים, קוטלי עשבים וגידולים בעלי השפעת דיכוי על התפתחות גומא הפקעים. והגענו בחלק מהניסויים לתוצאות טובות למדי. בגלל העלות הגבוהה של הפתרונות הנ"ל ובעיקר בגלל הקושי להפריד בין השיבוש בגומא הפקעים והעשבים האחרים, בחרנו לבדוק גישה משולבת להדברת העשב. בגלל מיגבלות התקציב בשנה האחרונה התמקדנו בשנת 2000 בהרצת מחזור גידולים שכלל את המרכיבים המסוגלים להפחית את השיבוש בגומא ובהתאמת שיטה כמותית לקביעת רמת השיבוש בגומא הפקעים בשדה, שתאפשר מעקב אחר השפעות האמצעים שאנו מפעילים. ניסינו לבצע הפרדת פקעות גומא ממדגמי קרקע בשיטת סינון דגימות קרקע בנפח קבוע. הפעלנו סינון של קרקע יבשה ועברנו לשטיפה והפרדה רטובה בעזרת רשת פלסטיק ולבסוף חזרנו לסינון היבש לאחר שהתאמנו סדרת נפות מתאימות. שיטות וחומרים שינויים בבעלות של חלקות מרכז המחקרים, צמצמו אותנו לניסוי בארבע חלקות בשטח של 9.0 דונם כל אחת. בשנת 2000 גדלו בחלקות הגידולים הבאים: חלקה 1: בצל ולאחריו תירס צפוף לתחמיץ. הבצל נוקה אחר ההצצה מעשבים חד שנתיים, אך סבל קשה מרמת מלחים גבוה בקרקע והשתבש קשה בגומא הפקעים ללא סיכוי להתחרות בעשב ולהגיע ליבול כלכלי. הוחלט להפסיק את הגידול באמצעות ריסוס בראונדאפ 2.5%. השדה נזרע בקיץ בתירס צפוף למספוא. חלקה 2: חיטה לתחמיץ ולאחריה אג' אדמה. אגוזי אדמה טופלו קדם זריעה ב- 400 סמ"ק לדונם פרונטייר, שעורבבו בתיחוח. במהלך הגידול בוצע ריסוס בבזגרן, 200 סמ"ק לדונם על גומא שחמק בפסי הדריכה וב"קרחות". לאחר האסיף רוססה החלקה בראונדאפ- 2.5% על גומא שהחל לפרוח בעיקר בפסי ההשקיה ובשולי השדה חלקה 3: חיטה לגרעינים ולאחריה תירס צפוף לתחמיץ. חלקה 4: תפוחי אדמה ולאחריהם תירס לתחמיץ. כל החלקות נדגמו לאילוח בגומא הפקעים בחודש נובמבר לאחר גמר אסיף גידולי הקיץ. חלקה 3 נדגמה לאילוח בסעידה גם לאחר אסיף תפוחי האדמה. תוצאות ודיון א. ספירת פקעות סעידה ממדגמים חלקה 1 הגידול: תירס לתחמיץ על גבי בצל שהושמד בראונדאפ. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 1.4 6 0 0 0 1 0 0 4 0 4 0 2 פקעות חלקה 2 הגידול: חיטה לתחמיץ ועליה אגוזי אדמה. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 2.5 0 2 0 5 1 7 1 1 0 6 0 7 פקעות חלקה 3 הגידול: חיטה ועליה תירס. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 8 17 3 2 10 2 3 14 2 0 7 4 31 פקעות חלקה 4 הגידול: מבחן זני תפוא ועליהם תירס. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 1.6 4 3 0 11 0 1 0 0 0 פקעות 27/7 20 8 108 51 8 4 16 17 20 2 0 0 6 פקעות 15/11 כאמור, בחלקה 1 נאלצנו להפסיק את גידול הבצל בגלל השיבוש הכבד בסעידה, אך לאחר קציר התירס הקיצי הצפוף נמצא בדגימות שיבוש מתון למדי. ניתן ליחס את התוצאה הזו לשתי ההשפעות: א. ריסוס בראונדאפ בראשית הקיץ על גומא בפריחה, שעצר את יצירת הפקעות החדשות ו- ב. גידול התירס הצפוף מזריעת אוגוסט. ואכן הערכת נגיעות הגומא לפני קציר התירס, הצביעה על שיבוש מזערי שהתמקד בשולי השדה המוארים ולאורך דרכי המים (מרווחים בשדה ללא גידול שבהם ניצבים קווי ההשקיה). דגימות הקרקע שנבדקו לאחר אסיף התירס, מאמתות את האבחנה וניתן לראות שבמרבית הדגימות (7 מתוך 12), לא נמצאו פקעי גומא בכלל ובאחרות פקעות בודדות. בחלקה 2, נמצא במהלך גידול אגוזי ההאדמה לאחר הטיפול בפרונטייר, שיבוש קל יחסית בגומא, אך כשהשדה התכסה בעלוות הגידול, נמצאו בו מוקדי גומא במרווחים שבין הערוגות ובאתרים שבהן נמצא עומד לקוי. הטיפול בבזגרן היה יעיל מאד בצריבת העשב, אך היו מוקדים שהתחדשו ובעיקר בשולי הערוגה ובדרכי המים (מסלולי הקו הצועד). ההצעה להפעיל ריסוס בקדרה במקום בזגרן, נדחתה על ידי המגדל מחשש השארות שאריות מזיקות בקרקע וסיכון הגידול הבא. דעה זו אינה משמעותית כשנוקטים במחזור מסודר וברור שהגידול הבא אחרי אגוזי האדמה יהיה חיטה. יש להניח שבפעולת ההוצאה של אגוזי האדמה, נפוצו פקעות גומא מהמוקדים המשובשים כפי שניתן לראות בתוצאות הדיגום, אך שארית הרטיבות שנותרה בקרקע אחרי אגוזי האדמה, העלתה לבלוב גומא חדש באוקטובר וכשהצמחים נכנסו לפריחה בנובמבר, החלטנו להפעיל עליהם טיפול בראונדאפ- 2.5%. לחלקה 3, היתה היסטוריה של שיבוש כבד בגומא בדומה לחלקה 1, אך עקבות השיבוש הזה, שלא
הדברת גומא הפקעים ("סעידה") בחולה לשנת 2000 י. קליפלד, ע. יסעור, צ. וינברג וש. גרף מבוא גומא הפקעים (סעידה) מהווה עשב קשה להדברה בשדות השלחין בישראל ובמדינות רבות עם אקלים דומה בעולם. העשב מתרבה ומתפשט באמצעות פקעים המתפתחים בשרשרות ומהווים יחידות תפוצה. הפקעים מועברים במים ובכל פעולה חקלאית המסיעה קרקע מאולחת משדה לשדה ומהווים גם אברי השתמרות בעלי חיוניות ארוכה בקרקע או באחסנה. אין בישראל ריבוי של העשב באמצעות זרעי סעידה. העשב מתחרה בהצלחה עם כל הגידולים החד שנתיים הזרועים בעונות אביב – קיץ – סתיו, מעכב את התפתחותם באמצעות ניצול יעיל של המים בקרקע וחומרי המזון וכן באמצעות הפרשות חומרים המעכבים את הגידול. התוצאה היא פגיעה ברמות היבול ואיכותו ופגיעה מיוחדת בתוצרת של גידולי עלים ותבלינים, הנקצרים מכאנית. נמצא שפקעות גומא מהוות פונדקאי לנמטודות טפיליות והן שורדות בשדות הנגועים על אף גידול גידולים שאינם פונדקאי נמטודות והפעלת מאיידי קרקע יקרים ומסוכנים שנועדו להדברת נמטודות. אזור החולה ובפרט קרקעות הכבול והאגם, מהווים בית גידול מועדף של סעידה והיא מכסה את השדות המושקים ושדות הבעל בעלי המפלס הגבוה של מי התהום, גדות התעלות ושטחי המטע הלא מוצלים. השיבוש בגומא הפקעים בולם אימוץ של גידולים עתירי הכנסה בחולה ומשבש כל תכנון כלכלי. בשנים שעברו בדקנו שימוש בעיבודים, קוטלי עשבים וגידולים בעלי השפעת דיכוי על התפתחות גומא הפקעים. והגענו בחלק מהניסויים לתוצאות טובות למדי. בגלל העלות הגבוהה של הפתרונות הנ"ל ובעיקר בגלל הקושי להפריד בין השיבוש בגומא הפקעים והעשבים האחרים, בחרנו לבדוק גישה משולבת להדברת העשב. בגלל מיגבלות התקציב בשנה האחרונה התמקדנו בשנת 2000 בהרצת מחזור גידולים שכלל את המרכיבים המסוגלים להפחית את השיבוש בגומא ובהתאמת שיטה כמותית לקביעת רמת השיבוש בגומא הפקעים בשדה, שתאפשר מעקב אחר השפעות האמצעים שאנו מפעילים. ניסינו לבצע הפרדת פקעות גומא ממדגמי קרקע בשיטת סינון דגימות קרקע בנפח קבוע. הפעלנו סינון של קרקע יבשה ועברנו לשטיפה והפרדה רטובה בעזרת רשת פלסטיק ולבסוף חזרנו לסינון היבש לאחר שהתאמנו סדרת נפות מתאימות. שיטות וחומרים שינויים בבעלות של חלקות מרכז המחקרים, צמצמו אותנו לניסוי בארבע חלקות בשטח של 9.0 דונם כל אחת. בשנת 2000 גדלו בחלקות הגידולים הבאים: חלקה 1: בצל ולאחריו תירס צפוף לתחמיץ. הבצל נוקה אחר ההצצה מעשבים חד שנתיים, אך סבל קשה מרמת מלחים גבוה בקרקע והשתבש קשה בגומא הפקעים ללא סיכוי להתחרות בעשב ולהגיע ליבול כלכלי. הוחלט להפסיק את הגידול באמצעות ריסוס בראונדאפ 2.5%. השדה נזרע בקיץ בתירס צפוף למספוא. חלקה 2: חיטה לתחמיץ ולאחריה אג' אדמה. אגוזי אדמה טופלו קדם זריעה ב- 400 סמ"ק לדונם פרונטייר, שעורבבו בתיחוח. במהלך הגידול בוצע ריסוס בבזגרן, 200 סמ"ק לדונם על גומא שחמק בפסי הדריכה וב"קרחות". לאחר האסיף רוססה החלקה בראונדאפ- 2.5% על גומא שהחל לפרוח בעיקר בפסי ההשקיה ובשולי השדה חלקה 3: חיטה לגרעינים ולאחריה תירס צפוף לתחמיץ. חלקה 4: תפוחי אדמה ולאחריהם תירס לתחמיץ. כל החלקות נדגמו לאילוח בגומא הפקעים בחודש נובמבר לאחר גמר אסיף גידולי הקיץ. חלקה 3 נדגמה לאילוח בסעידה גם לאחר אסיף תפוחי האדמה. תוצאות ודיון א. ספירת פקעות סעידה ממדגמים חלקה 1 הגידול: תירס לתחמיץ על גבי בצל שהושמד בראונדאפ. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 1.4 6 0 0 0 1 0 0 4 0 4 0 2 פקעות חלקה 2 הגידול: חיטה לתחמיץ ועליה אגוזי אדמה. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 2.5 0 2 0 5 1 7 1 1 0 6 0 7 פקעות חלקה 3 הגידול: חיטה ועליה תירס. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 8 17 3 2 10 2 3 14 2 0 7 4 31 פקעות חלקה 4 הגידול: מבחן זני תפוא ועליהם תירס. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 1.6 4 3 0 11 0 1 0 0 0 פקעות 27/7 20 8 108 51 8 4 16 17 20 2 0 0 6 פקעות 15/11 כאמור, בחלקה 1 נאלצנו להפסיק את גידול הבצל בגלל השיבוש הכבד בסעידה, אך לאחר קציר התירס הקיצי הצפוף נמצא בדגימות שיבוש מתון למדי. ניתן ליחס את התוצאה הזו לשתי ההשפעות: א. ריסוס בראונדאפ בראשית הקיץ על גומא בפריחה, שעצר את יצירת הפקעות החדשות ו- ב. גידול התירס הצפוף מזריעת אוגוסט. ואכן הערכת נגיעות הגומא לפני קציר התירס, הצביעה על שיבוש מזערי שהתמקד בשולי השדה המוארים ולאורך דרכי המים (מרווחים בשדה ללא גידול שבהם ניצבים קווי ההשקיה). דגימות הקרקע שנבדקו לאחר אסיף התירס, מאמתות את האבחנה וניתן לראות שבמרבית הדגימות (7 מתוך 12), לא נמצאו פקעי גומא בכלל ובאחרות פקעות בודדות. בחלקה 2, נמצא במהלך גידול אגוזי ההאדמה לאחר הטיפול בפרונטייר, שיבוש קל יחסית בגומא, אך כשהשדה התכסה בעלוות הגידול, נמצאו בו מוקדי גומא במרווחים שבין הערוגות ובאתרים שבהן נמצא עומד לקוי. הטיפול בבזגרן היה יעיל מאד בצריבת העשב, אך היו מוקדים שהתחדשו ובעיקר בשולי הערוגה ובדרכי המים (מסלולי הקו הצועד). ההצעה להפעיל ריסוס בקדרה במקום בזגרן, נדחתה על ידי המגדל מחשש השארות שאריות מזיקות בקרקע וסיכון הגידול הבא. דעה זו אינה משמעותית כשנוקטים במחזור מסודר וברור שהגידול הבא אחרי אגוזי האדמה יהיה חיטה. יש להניח שבפעולת ההוצאה של אגוזי האדמה, נפוצו פקעות גומא מהמוקדים המשובשים כפי שניתן לראות בתוצאות הדיגום, אך שארית הרטיבות שנותרה בקרקע אחרי אגוזי האדמה, העלתה לבלוב גומא חדש באוקטובר וכשהצמחים נכנסו לפריחה בנובמבר, החלטנו להפעיל עליהם טיפול בראונדאפ- 2.5%. לחלקה 3, היתה היסטוריה של שיבוש כבד בגומא בדומה לחלקה 1, אך עקבות השיבוש הזה, שלא
grass של הצאט
New member
תודה רבה R66 ../images/Emo13.gif
הגננית המקורית
New member
../images/Emo6.gif,אתה תולי שלנו../images/Emo24.gif
מגדלים צמחים שמצלים על הקרקע
הסעידה לא גדלה בצל, באזור נגוע חזק לחפות בפלריג (חדיר למים), לשתול, לעשב את מעט הסעידה שתעבור את האריג עד שהצמחים "יסגרו" את השטח. ריסוס בראונד-אפ בשלב הפריחה (שכאמור עקרה), הריסוס ישמיד רק את הפקעת שמתחת לצמח המרוסס, בקרקע עוד פקעות רבות שלא יפגעו מהריסוס, ליבלוב מחודש = ריסוס מחודש עד שכל הפקעות נקטלות. פתרון אחר לגדל בחלקה עופות, ברבזים, אווזים. הם מחסלים כל ליבלוב חדש עד שכל הפקעות מתחסלות מרעב (אין פוטוסינטזה ליצירת סוכר)
הסעידה לא גדלה בצל, באזור נגוע חזק לחפות בפלריג (חדיר למים), לשתול, לעשב את מעט הסעידה שתעבור את האריג עד שהצמחים "יסגרו" את השטח. ריסוס בראונד-אפ בשלב הפריחה (שכאמור עקרה), הריסוס ישמיד רק את הפקעת שמתחת לצמח המרוסס, בקרקע עוד פקעות רבות שלא יפגעו מהריסוס, ליבלוב מחודש = ריסוס מחודש עד שכל הפקעות נקטלות. פתרון אחר לגדל בחלקה עופות, ברבזים, אווזים. הם מחסלים כל ליבלוב חדש עד שכל הפקעות מתחסלות מרעב (אין פוטוסינטזה ליצירת סוכר)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.