סיימתי קורס 60 לפני שבוע ואני שבוע

סיימתי קורס 60 לפני שבוע ואני שבוע

הבא מתחיל להתנדב תגידו היו לכם איזה מקרים שנשברתם ולא יכלתם להמשיך או שהיתם ממש במשבר בעקבות משהו שראיתם ??? תודה גיא
 
לא ואני אישית גם לא שמעתי על מתנדב

כזה. נכון שיש מקרים מאוד קשים ומרגישים בהם משהו ואישית היה לי מקרה שהיה מאוווד מפחיד וקצת הטריד אותי אבל במהלך המקרה זה לא פגע לי בתפקוד ואני גם די בטוח שאם עכשיו יהיה לי מקרה כזה הוא יהיה מקרה "רגיל" לכל דבר. כמובן שכל אדם הוא שונה ומקבל דברים באופן שונה אז ההצעה הכי טובה שיש לי בשבילך זה תנסה, תמיד יהיה לך מישהו שיעזור לך ותמיד אח"כ יהיה לך את המדריכים שלך שתוכל לדבר איתם
 
90% מקורס פסח בנתניה

עזבו בגלל הפיגוע השני בקניון, בערך שבוע-שבועיים אחרי שרק התחילו להתנדב
 
אף אחד לא אמר להם להיות שם!

מטעם מד"א יש בכלל איסור שהם יהיו שם, בדיוק מהסיבה הזו! אם הם החליטו שהם הולכים, הם ישאו בתוצאות. יותר נכון התחנה היא זו שצריכה לחשוב פעמיים, האם לתת להם בכלל להכנס לזירת אירוע כזו, כפי שהיה או לא. ובכך למנוע צעדים שננקטו ע"י המתנדבים, לאחר המראות הקשים שראו! אף אחד לא יכריח מתנדב לראות משיהו שהוא לא רוצה, המתנדב יחליט על דעת עצמו. אבל בסך הכל, הרוב הם ילדים בני 15 שמתרגשים מהרגע ולא יודעים כ"כ איך זה ישפיע עליהם בעתיד. נקודה למחשה...
 

עמיחי נ

New member
אסור להם לצאת לשטח האירוע עצמו.....

נשארים באמבולנס ומטפלים בפצועים שמובלים אליו..
 
תראו

היה לי מתנדב במשטרה שעזב בגלל אירוע התאבדות. קיבלנו אירוע על נעדר- עשינו סריקות התחלקנו ל2 קבוצות- מתנדב על הסמב"ס אצלו הלך לחפש אותו. ואני עם המב"ס שלי ערכנו סריקות. המתנדבים שהיו מצאו את הבנאדם תלוי על עץ. לא היה כבר להציל. אותו מתנדב החזיר לי את התעודה והלך. תראו אני ראיתי אותו לא הזיז לי בכלל- מספיק לי שראיתי את הגופה של אימא שליוסבתי שזה החזיק אותי חזק- שום דבר לא היה יכול להניע אותי מזה. אתם רואים שמתנדבים שמגיעים לאירועים כאלו מציאת גופות החייאות לא מוצלחות עדיף לנסות לדובב אותם שיוציאו את זה אני שמרתי את כל הנושא הזה המון המון בבטן עד שיום אחד פשוט הוצאתי את זה כבר לא יכולתי
 
מישהי מהקורס 60 שלי

עזבה בגלל שנסיעה ראשונה שלה הייתה לידה.... שזה די מופרע, אבל בכללי... זה אולי יישמע פלצני אבל אקסים זה לא משהו שמפריע, הוא מת, הוא כבר לא ממש מרגיש משהו... מה שיותר מגיע אליי אלה בעיקר הקשישים שזורקים אותם בבתי אבות שכולנו מכירים ולא צריך להזכיר שמות, ושאת אף אחד בעצם לא ממש מעניין מה ייקרה איתם... אני לא אשב פה ואגיד שאין מקרים קשים/מגעילים/מזעזעים/מסריחים אבל אתה חייב ללמוד להציב מחסום מולך כשאתה בשטח.... והומור שחור... אחרת לא היינו שורדים..
**סליחה על הפלצנות, לוידעת מאיפה זה בא לי...**
 
לי היה מקרה אחד

יצאתי לחשש לאסון ושהגענו למקום בקיצור אחותו של בעל הדירה הייתה בקיצור מהדירה יצא ריח רע של גופה בקיצור ממתינים למשטרה ושהם מגיעים הם מבקשים אישור לפרוץ מקצין המשמרת שלהם בקיצור הוא מגיע ופורצים בקיצור הבן אדם היה ברקבון מתקדם. (אני מצטער על התיאורים ) בקצור אחרי הארוע נכנסתי למאן חוסר מרץ כאילו אני לא מוצא את המילה כאילו לדיכי כזה אבל לא ממש. זה הארוע היחיד שקרה לי שהייתי ככה. יצא לי להיות בפיגוע בראשון של הסנוקר והפיגוע בתל אביב בנווה שאנן ושחזרתי הכל עבר לידי.
 
במקרה עצמו מעולם לא...

ב"ה שלום גיא, לי במקרה עצמו מעולם לא היה מצב בו 'נשברתי' בעקבות מחזה מזעזע. גם לא כשהוזעקתי במירס לאירוע: "סע לתלמוד-תורה ילד שקיבל אבן בראש" וכשהגעתי זה היה אחי הצעיר ממני שהיה מעורפל הכרה לאחר שחטף אבן בראש. אך פלשבקים מארועים היו גם היו. אחרי זירות פיגוע (והייתי בהרבה). לא אתבייש ואגיד לך שהייתי צריך עזרה. קיבלתי אותה והמשכתי הלאה. ובקטע הזה שבו צריכים עזרה, אין בושה לדבר, לספר ולשפוך. הלב לא מחסן. ואין חכמה להיות גיבורים 'ולהפנים'. זה לא מסייע ורק מזיק.
 
תאמת זה כל כך נכון איציק

הטעות שלי ואני תאמת אף פעם לא מפנים את זה אני אחד ששומר המון המון דברים בלב גם את המוות של אימא שלי והכל. מי שלא יודע- אימא שלי לפני 5 שנים היתה חולת סרטן- היא הלכה להוציא מים מהריאה הרופא דקר אותה יותרא מידי חזק בריאה עד שהיא התעלפה- היא היתה בחולון בוולפסון נתנו לה שעתיים לחיות היא נפטרה יום למחרת ב10 בבוקר (אני זוכר את זה כמו היום) לפתע כל עולנו התהפך. אני לא מאחל את זה לאף אחד זה הדבר הכי הכי הכי כואב שיש. אחותי היתה אמורה להתחתן חודש אחרי זה היא דחתה את החתונה היא התחתנה לאחר שנה בסיאטל. כי שאיציק אמר איך חוכמה להיותגיבורים אלה לבוא ולדבר אין כמו לדבר ולהשחרר
 
למעלה