Iron and Wine
New member
סיימתי תואר ראשון, מה הלאה?
היי, נשמע שהגעתי למקום הנכון. אני אשמח לייעוץ. אני כל כך מבולבלת, וזה מתסכל אותי כבר תקופה ארוכה... ככה שהמילה תסכול לא חזקה מספיק כדי לתאר מה שאני מרגישה...
אני בת 27, מסיימת ממש עכשיו תואר בכלכלה וניהול, ומאז אני ממש מרגישה "תקועה" מנטלית ולא יודעת מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי.
אני מסיימת את הלימודים עם הצטיינות יתרה ועובדת באינטל במשרת סטודנט במחלקת הנדסה כבר שנתיים. ואני לא יודעת לאן להמשיך מפה.
יש לי יותר מידי אופציות אבל גם לא מספיק.
1. אני יכולה להשאר באינטל במשרת סטודנט במחלקת הנדסה.
יתרונות: אני יודעת את העבודה, לא דורשים ממני יותר מידי, תנאים נוחים, הבוס שלי נסיך.
חסרונות: העבודה משעממת רצח, אין לי אינטרקציה כמעט עם אנשים וזה מאוד מפריע לי, אני לא מתחברת באופן כללי לתחום של ההנדסה או של ייצור, אני לא מתחברת באופן אישי לאנשים שעובדים איתי במחלקה (פערי גיל, צורת מחשבה וכו')
2. אני יכולה להשאר במשרת סטודנט ולעבור פנימית למחלקת כספים.
יתרונות: אני אשאר בחברה, שזה טוב כי התנאים טובים, וזה ייתן לי עוד ניסיון בתחום שמאוד מעניין.
חסרונות: הבוס החדש הוא אדם מאוד לא נעים בלשון המעטה, הוא לא כל כך רוצה אותי (הוא רוצה ש"אוכיח" לו למה כדאי לו לקחת אותי), העבודה תובענית ודורשנית בצורה בלתי רגילה (רוב העובדים במחלקה חוזרים הביתה בסוף היום, ואז עובדים מהבית עד 1-2 בלילה, ובבוקר שוב באים לעבודה).
1+2 הם כמובן בהנחה שאני נשארת סטודנטית, ואם אני בוחרת באחד מהם, השאלה היא מה ללמוד. הנחתי כל התואר הראשון שאני אמשיך באופן ישיר לתואר שני. אני יודעת שמבחינה מקצועית עדיף לצבור קודם יותר ניסיון, אבל מכיוון שאני אישה ומאורסת ורוצה להתחיל לחיות את חיי המשפחה, אני מעדיפה להמשיך ללמוד היום ולא מחר כשיהיה יותר קשה. בכללי אני גם מאוד אוהבת את הסטאטוס של היותי סטודנטית.
ומפה נשאלת השאלה מה ללמוד:
מנע"ס (כי רוב מי שלמד כלכלה כתואר ראשון לומד מנע"ס כתואר שני, וזה יחסית קל)...
כלכלה (כי קל להתקבל)...
אקטואריה/סטטיסטיקה (כי זה מבטיח עתיד כלכלי מצויין אבל הלימודים מאוד קשים)...
ואם ללמוד אז איפה ללמוד...
אונ' ת"א - שם טוב, אבל תנאי קבלה קשים, מצריך ממני נסיעות
אונ' חיפה - שם פחות טוב
אונ' פתוחה - שם בסדר, אבל לימודים מאתגרים
אונ' בר אילן - שם בסדר, מצריך ממני נסיעות
או ללמוד משהו אחר, שבאמת עושה לי טוב לנשמה... ללמוד סתם כי בא לי וזה נחמד לי, ולא לצורך השכלה... כמו למשל צורפות או ציור או תפירה
או שאולי בכלל כדאי לי לעזוב את משרת הסטודנט ולהתמקצע כד"ר ולהיות מרצה?
או שאולי בכלל לא כדאי לי ללמוד, ולחפש עבודה אחרת, וסתם לעבוד, עד שאני אחליט משהו אחר? לעזוב את מה שיש לי (יש תקן רק למשרת סטודנט)... לעזוב הכל ולטייל בעולם... וכשאחזור לחפש עבודה אחרת...
אבל זה מצריך ממני לעזוב את הטוב והמוכר ולהזרק למים... לצאת החוצה לראיונות ושוב להתחרות בשוק הבשר... גם אם יש לי יתרון יחסי זה עדיין מלחיץ... כל כך מלחיץ עד כדי כך שזה משתק אותי...
כל כך הרבה שאלות רצות לי כל היום בראש, ואין תשובה נכונה ולא נכונה...
אני לא יודעת איך להתחיל לבחור.. ביררתי לגבי כל כך הרבה מקומות וכל כך הרבה מסלולים...
ומרוב מידע כואב לי הראש... כל הזמן אני חושבת "מה אם... ומה אם..."
ולמה אני הכי טובה ומה הכי יתאים...
איך מתחילים לסנן מבין כל האופציות?
היי, נשמע שהגעתי למקום הנכון. אני אשמח לייעוץ. אני כל כך מבולבלת, וזה מתסכל אותי כבר תקופה ארוכה... ככה שהמילה תסכול לא חזקה מספיק כדי לתאר מה שאני מרגישה...
אני בת 27, מסיימת ממש עכשיו תואר בכלכלה וניהול, ומאז אני ממש מרגישה "תקועה" מנטלית ולא יודעת מה אני הולכת לעשות עם החיים שלי.
אני מסיימת את הלימודים עם הצטיינות יתרה ועובדת באינטל במשרת סטודנט במחלקת הנדסה כבר שנתיים. ואני לא יודעת לאן להמשיך מפה.
יש לי יותר מידי אופציות אבל גם לא מספיק.
1. אני יכולה להשאר באינטל במשרת סטודנט במחלקת הנדסה.
יתרונות: אני יודעת את העבודה, לא דורשים ממני יותר מידי, תנאים נוחים, הבוס שלי נסיך.
חסרונות: העבודה משעממת רצח, אין לי אינטרקציה כמעט עם אנשים וזה מאוד מפריע לי, אני לא מתחברת באופן כללי לתחום של ההנדסה או של ייצור, אני לא מתחברת באופן אישי לאנשים שעובדים איתי במחלקה (פערי גיל, צורת מחשבה וכו')
2. אני יכולה להשאר במשרת סטודנט ולעבור פנימית למחלקת כספים.
יתרונות: אני אשאר בחברה, שזה טוב כי התנאים טובים, וזה ייתן לי עוד ניסיון בתחום שמאוד מעניין.
חסרונות: הבוס החדש הוא אדם מאוד לא נעים בלשון המעטה, הוא לא כל כך רוצה אותי (הוא רוצה ש"אוכיח" לו למה כדאי לו לקחת אותי), העבודה תובענית ודורשנית בצורה בלתי רגילה (רוב העובדים במחלקה חוזרים הביתה בסוף היום, ואז עובדים מהבית עד 1-2 בלילה, ובבוקר שוב באים לעבודה).
1+2 הם כמובן בהנחה שאני נשארת סטודנטית, ואם אני בוחרת באחד מהם, השאלה היא מה ללמוד. הנחתי כל התואר הראשון שאני אמשיך באופן ישיר לתואר שני. אני יודעת שמבחינה מקצועית עדיף לצבור קודם יותר ניסיון, אבל מכיוון שאני אישה ומאורסת ורוצה להתחיל לחיות את חיי המשפחה, אני מעדיפה להמשיך ללמוד היום ולא מחר כשיהיה יותר קשה. בכללי אני גם מאוד אוהבת את הסטאטוס של היותי סטודנטית.
ומפה נשאלת השאלה מה ללמוד:
מנע"ס (כי רוב מי שלמד כלכלה כתואר ראשון לומד מנע"ס כתואר שני, וזה יחסית קל)...
כלכלה (כי קל להתקבל)...
אקטואריה/סטטיסטיקה (כי זה מבטיח עתיד כלכלי מצויין אבל הלימודים מאוד קשים)...
ואם ללמוד אז איפה ללמוד...
אונ' ת"א - שם טוב, אבל תנאי קבלה קשים, מצריך ממני נסיעות
אונ' חיפה - שם פחות טוב
אונ' פתוחה - שם בסדר, אבל לימודים מאתגרים
אונ' בר אילן - שם בסדר, מצריך ממני נסיעות
או ללמוד משהו אחר, שבאמת עושה לי טוב לנשמה... ללמוד סתם כי בא לי וזה נחמד לי, ולא לצורך השכלה... כמו למשל צורפות או ציור או תפירה
או שאולי בכלל כדאי לי לעזוב את משרת הסטודנט ולהתמקצע כד"ר ולהיות מרצה?
או שאולי בכלל לא כדאי לי ללמוד, ולחפש עבודה אחרת, וסתם לעבוד, עד שאני אחליט משהו אחר? לעזוב את מה שיש לי (יש תקן רק למשרת סטודנט)... לעזוב הכל ולטייל בעולם... וכשאחזור לחפש עבודה אחרת...
אבל זה מצריך ממני לעזוב את הטוב והמוכר ולהזרק למים... לצאת החוצה לראיונות ושוב להתחרות בשוק הבשר... גם אם יש לי יתרון יחסי זה עדיין מלחיץ... כל כך מלחיץ עד כדי כך שזה משתק אותי...
כל כך הרבה שאלות רצות לי כל היום בראש, ואין תשובה נכונה ולא נכונה...
אני לא יודעת איך להתחיל לבחור.. ביררתי לגבי כל כך הרבה מקומות וכל כך הרבה מסלולים...
ומרוב מידע כואב לי הראש... כל הזמן אני חושבת "מה אם... ומה אם..."
ולמה אני הכי טובה ומה הכי יתאים...
איך מתחילים לסנן מבין כל האופציות?