סיכום אחרון לפני הבגרות
לא איכפת לכם אם אסכם פה נכון? ספרות- יחידה משלימה שירת ימי הביניים
כותונת פסים
נושא השיר: שיר טבע המתאר את התחדשות הטבע באביב מבנה השיר: השיר מחולק לשני חלקים בתים 1-3 תיאור כללי של הפריחה במיקוד הדרגתי מהכלל אל הפרט. האות צ מופיעה כמה פעמים והיא ממחישה ציוץ ציפורים. בבתים אלו מופיע מוטיב הלבוש בתים 4-6 תיאור הפריחה של השושן. בבית זה מצטרף מוטיב מסיבת הגןובבית 6 מוטיב היין ניתוח תוכן השיר בית1: הגן מתואר כאילו לבש כותונת פסים- פריט לבוש יוקרתי שלבשו רק בני המעמד הגבוה בית2: כאן מתוארים העצים. העלים הרבים יוצרים רושם של מעיל תשבץ. העצים מתגאים בפריחתם ומציגים את עצמם לפני כולם. התנשאות= גובה בית3: התמקדות בפרחים הקטנים. עלי הכותרת נפתחו והם כאילו צוחקים לקראת בואו של האביב בית4: בבית זה נוסף מוטיב מסיבת הגן. השושן צועד לפני כולם בתהלוכה כי הוא מלך הגן. בית5: כאן מתואר השושן שהיה בכלא העלים שלו בחורף אבל כשהגיע האביב הוא החליף את בגדיו ויצא לחופשי. רמז מקראי- יוסף שהוטל לבור ואח"כ הפך למלך בית6: המשורר קורא לכולם לשתות יין לכבוד המלך- השושן. מי שלא ישתה יענש אמצעים אומנותיים: -האנשה: המשורר מלביש את הגן, הפרחים, העצים, בבגדי הדר ומעביר אותם בתהלוכה. הפרחים שמחים לקראת בואו של האביב כי הם השתחררו מהכלא -מבנה הדרגתי מהפרט אל הכלל -תפארת החתימה: "מי לא ישתה" המשורר מסיים את השיר בשיבוץ מקראי שמזכיר את קרבן פסח
מת אב ומת אלול
שיר זה הוא שיר יין והתקופה היא תקופת החורף ליד האח המבוערת. זמן השיר הוא החורף כשהיין הפסיק לתסוס, נעשה אדום והוא מוכן לשתיה. כאן המשורר קורא למשתה ניתוח תוכן השיר: בית1: מתחיל ברשימה של מיתות. אוירה כבדה כמו רשימה של לוויות בית2: באו ימי החורף. היין האדים, הפסיק לתסוס והוא מוכן לשתיה בית3: המשורר קורא למשתה וכל איש יעשה הישר בעיניו (חבורת אלכוהוליסטים משוגעים) בית4: האנשים בתוך הבית מביטים על הגשמים והכפור בחוץ בית5: מהשמיים יורד כפור, מלמטה יש לשונות אש ומסביב יושבים כולם ושותים. בבית זה יש דימוי- הכפור מזכיר את כוסות הזכוכית ולשונות האש מזכירים את היין האדום בית 6: המשורר קורא לחבריו לשתות עוד ועוד בכמויות גדולו יותר ביום וגם בלילה קישוטים צורניים: - שיבוץ מקראי: "נאסף" - חזרה על המילה מת\מוות - תפארת הפתיחה: דלת וסוגר מתחרזים, סגנון נאה - ניגודיות בין הקור בחוץ והחום בתוך הבית - דימויים: לשונות אש- יין. הברד\גשם- כוס זכוכית - הדרגתיות בבית 6 - חרוז מבריח אדם וזהותו אורן
בשיר זה מדגישה המשוררת את שני הנופים- א"י וארץ מולדתה- רוסיה. היא מרגישה קרובה אל שתי הארצות. בשיר היא מתארת את שני הנופים של ישראל ורוסיה. שם השיר: אורן- העץ הוא סמל לשורשים. הוא גדל גם פה וגם שם ניתוח תוכן השיר: בית1: בבית זה יש תחושה של כאב- געגועים לארץ מולדתה. המילה "אבל" היא מילה ניגודית. ובעצם באה להגיד שלמרות הגעגועים הצליחה המשוררת בצל האורנים בישראל להקים מחדש את חייה בית2: המשוררת חוזרת לעבר. לארץ המולדת שלה. בבית זה היא מתארת את המראות, את הנוף, את מרחבי השלג - נוף קר בית3: כאן המשוררת מקבילה בין עצמה לבין ציפורי מסע שנודדות מארץ לארץ ולא שייכות לאף מקום. כך גם המשוררת לא מרגישה שייכת למקום אחד בית4: כאן הפיתרון לבעייתה של המשוררת. היא נקלטה ונשתלה כאן בפעם השניה. יש למשוררת שורשים כפולים גם בארץ וגם ברוסיה. האורן שגדל גם פה וגם שם מסמל אותה. דרכי עיצוב בשיר: -אנפורה בבית הראשון והאחרון- זה בא לבטא ולהדגיש את רגשות המשוררת - ניגודים הנוף הקר ברוסיה לעומת החום של הארץ - דימוי\מטאפורה: המשוררת מדמה עצמה לציפורי מסע כרטיס ביקור
המשורר מוסר לנו מידע על עצמו ע"י פירוק גופו לאיברים. בשיר יש אדם שעובר מתרבות לתרבות. מוצאו מהמזרח אבל הוא נמשך לתרבות המערב. המשורר חוזר על השורש ה.ל.ך וזה מציין תהליך של אדם בנקודה אחת והולך לנקודה אחרת <אין לי כוח לנתח את תוכן השיר.. זה לא כל כך חשוב> אמצעים אומנותיים -ניגודיות: כל השיר בנוי על ניגודיות בין המזרח למערב -האנשה: דמי מעשן נרגילה - דימוי: בטני כסהר פורה - מטאפורה: חלומות בלונדינים- מטאפורה לתרבות המערב - כל השיר בנוי משלוש שורות, אין כמעט פסיקים ונקודות גם לא בסוף השיר- זה מראה רצף של צעידה לכיוון מערב. אני עייף
אז אפסיק לסכם עכשיו בהצלחה למי שנבחן מחר
לא איכפת לכם אם אסכם פה נכון? ספרות- יחידה משלימה שירת ימי הביניים