סיכום אירועי הלילה הראשון של הקרנבל בריו.

shellyland

New member
סיכום אירועי הלילה הראשון של הקרנבל בריו.

להזכירכם, בגלל אירועי השנה שעברה יש לנו הפעם 13 בתי ספר שמתחרים בליגת האלופות, ולא 12 כמו בכל שנה. כפי שהבטיחו LIESA אחרי השריפה הגדולה, אף בית ספר לא ירד ליגה ואילו בית הספר Renascer de Jacarepaguá עלה לליגת האלופות - לראשונה מאז החל להתחרות בשנת 1993 בליגה ד' - בעקבות זכייתו בשנה שעברה במקום הראשון של קבוצות ה-Acesso עם הנושא Águas de Março. הלילה הם זכו לכבוד כפול, כאשר בשעה 21:00 (שעון ריו) הם פתחו את קרנבל 2012 בסמבודרומו המשופץ בשדרות המרקיז מספוקאי עם מחווה צבעונית ואמנותית לצייר הפופ הברזילאי Romero Britto. שניה נכנסה Portela הותיקה במצעד עתיר אייקונים מהתרבות והמוזיקה של סלבדור שמטרתו לחגוג את יום הולדתה ה-70 של הזמרת Clara Nunes, אותה ייצגה הערב הזמרת Vanessa da Matta. את המורשת של באהיה המשיכו Imperatriz Leopoldinense, עם מחווה לסופר המפורסם Jorge Amado ועם הרבה מאוד קשיים טכניים שכנראה יורידו להם נקודות חשובות. אחריהם נכנסו באיחור Mocidade Independente de Padre Miguel, מכיוון שהרכב הפותח שלהם (Abre-Alas) איבד שליטה והתנגש בגדר המפרידה בין הקהל לצועדים. בית הספר, שלא מצליח בשנים האחרונות להתקרב למקומות הראשונים, קיווה לשנות את זה השנה עם מחווה לצייר הברזילאי Candido Portinari, אלא שנראה שגם הפעם הם ידשדשו בתחתית. Porto da Pedra הביאו מצעד חלבי ודיאטטי במיוחד בנושא היוגורט. נושא קצת מוזר לקרנבל, אבל לפחות הם חסכו מאיתנו עוד מחווה לאמן ברזילאי והצליחו להפתיע עם כמה מייצגים מקוריים וכוריאוגרפיות יצירתיות. קצת אחרי השעה 2:20 נשמעה קריאת הקרב המפורסמת של Neguinho ובעקבותיה נכנסה לשדרה Beija-Flor de Nilópolis, הזוכה של השנה שעברה. במצעד מרהיב וססגוני הם לקחו את הקהל למסע בנוף ובתרבות של Maranhão, אחד המחוזות היפים והמעניינים בצפון-מזרח ברזיל המוכר לצופים הישראלים מן הנובלה של רשת גלובו Da Cor do Pecado (צבע החטא), ששודרה בארץ לפני מספר שנים. אחרונים חביבים סגרו Unidos de Vila Isabel את הלילה הראשון של קרנבל 2012 במסע תרבותי, היסטורי ומוזיקלי עד לאנגולה שבאפריקה ובחזרה, כשאת אקורד הסיום המרגש לאירועי הלילה נתן זמר הבית של בית הספר, Martinho da Vila, כשנכנס לשדרה עם עלות השחר על הרכב האלגורי האחרון לקול שאגות הקהל. בגזרת המפורסמים נצפו הלילה ג'ניפר לופז יחד עם בן זוגה ביציע של ברהמה והזמרת פרגי, ביציע של חברת בירה מתחרה יחד עם הבן של יו הפנר וכמה שפנפנות מיותרות. בחזית הברזילאית נחמד היה לראות את אלסיוני המיתולוגית, מריה גאדו גלוחת-השיער, זקה קמארגו, ז'וליאנה פאייש המהממת, ז'סוש-לוז (האקס של מדונה), השחקנית הנפלאה גלוריה פיריש ועוד רבים אחרים. ועכשיו, כמו בכל שנה, נעבור לדיווחים מפורטים לגבי כל אחד מבתי הספר. מכיוון שהתעצלתי והתעוררתי רק בחמש, אני יכולה למסור לכם עדות-צפייה רק לגבי שלושת בתי הספר האחרונים. את השאר אני אסכם (ואתרגם) לכם מתוך הביקורות באתרים השונים וכמו תמיד, אוסיף כמה פרשנויות מטעמי האישי.
 

החתולית

New member
אין עליך

מתי האדומים שלי ?
 

shellyland

New member
Renascer de Jacarepaguá

כאמור, בית הספר מהפרוור המערבי של ריו צועד השנה בפעם הראשונה בליגת האלופות עם הנושא: Romero Britto: O Artista da Alegria dá o Tom na Folia. רומרו בריטו הוא צייר-פופ שנחשב ל"אנדי וורהול הברזילאי". הוא נולד ברסיפי והיום הוא חי במיאמי. ציוריו מוכרים בעולם כולו (הוא אפילו ביקר בארץ) והם מתאפיינים בססגוניות עזה. הססגוניות הזאת הורגשה כבר במשלחת הקדמית, שהביאה איתה פחי-צבע ענקיים ושילבה אותם בכוריאוגרפיה די משעממת. הפחים עצמם הובלו על גלגלים והסתובבו על ציר, אז יצאו מהם בדים צבעוניים שנראו כמו צבע שנשפך. ולטעמי, במקום להשקיע בפירוטכניקה הבינונית הזאת, אפשר היה לשלב אותם בכוריאוגרפיה שמדגישה גם את הקצב. כאילו - פחים? סמבה? Bate-lata? הרכב האלגורי הראשון ייצג את כוח הטרנספורמציה של ההשראה, באמצעות מסכי LED ענקיים שהחליפו צבעים כל הזמן ובכך שינו את המראה של הרכב כולו. הרכב השני ייצג את מקורות ההשראה של בריטו. הוא נשא איתו את דמותה של מדוזה המיתולוגית, שנצבעה במיוחד על-ידי האמן האיטלקי Caravaggio. ברכב השלישי ניכרו כבר הצבעים והתבניות האופיניים לציוריו, והוא שילב לב ענק וצבעים עזים, כדי לייצד את השמחה של הקרנבל ושל האמנות. הרכב הרביעי סימל את המפגש של האמנות עם הקהל ועם המבקרים והרכב החמישי את המפגש שלו עם ריו ועם הקרנבל, כשהוא מציג את כריסטו רנדנטור המפורסם מהקורקובדו צבוע בצבעים האופיינים לצייר. ברכב השישי והאחרון הוצג האמן עצמו בתחפושת כחולה בוהקת, כשסביבו עיטורים וקישוטים רבים המסמלים את התרבות הפרנמבוקנית ממנה הוא בא. התחפושות של הרקדנים היו, כצפוי, צבעוניות ועליזות אבל בלי הרבה מעוף והכוריאוגרפיה של רוב האלות התמקדה בעירבוב של הצבעים השונים ולא מעבר לזה. היו דמויות של ליצנים, פרפרים ואפילו בובות-ענק המאפיינות את אולינדה שנישאו על כתפי הרוקדים ולוליינים שביצעו קפיצות מרשימות. הרקדנים היו נרגשים מאוד וחלקם נכנסו לשדרה בדמעות. המצעד עצמו היה שמח ומרגש. אטרקציה מיוחדת היווה אחד הרקדנים הקבועים של בית הספר, נכה שנעזר בקביים, בסך הכל, רעיון מוצלח שאפשר היה לקחת אותו הרבה יותר רחוק. לדעתי, הם לא יגיעו למקומות הגבוהים ויכול להיות שהליגה הזאת גדולה עליהם. אני לא יודעת איך יעשו השנה עם בית הספר שצריך לרדת ליגה (האם יורידו אחד או שניים), אבל יש מצב סביר שהם יהיו אלה שיודחו.
 

shellyland

New member
נושאת הדגל (מהזוג הראשון של התהלוכה)

לבושה בצבעי כסף-לבן התואמים אם העיצוב של הרכב הראשון. צבעי האדום-לבן של בית הספר לא בלטו במיוחד בין כל הצבעים שהיו במצעד ובמבט-על קשה היה לנחש מי הם.
 

shellyland

New member
הבטרייה של בית הספר בתחפושת שלא הצלחתי להבין

היתה אחת מנקודות התורפה במצעד, מכיוון שביצעה עצירות רבות ופגעה בהמשכיות.
 

shellyland

New member
Aline Prado, דוגמנית-הבית של גלובו השנה

מראה לכולם מה היא יודעת לעשות.
 

shellyland

New member
Portela מרעידה את היציעים!

אם יש בית ספר אחד שהוא-הוא הסמל היחיד של הקרנבל בריו, אין ספק שהתואר הזה מגיע לפורטלה. היא הותיקה ביותר במצעד ורושמת לזכותה 21 נצחונות, אם כי אף אחד מהם לא היה בשני העשורים האחרונים. בשנה שעברה הם נפגעו קשה מהשריפה, אבל השנה הכחולים-לבנים הוכיחו שוב שהם יודעים איך עושים קרנבל. המצעד של בית הספר חגג את יום הולדתה ה-70 של הזמרת Clara Nunes (אם כי לפי החישוב שאני עשיתי זה אמור להיות רק בשנה הבאה) במחווה לאמונות ולחגיגות העממיות של באהיה, הסמבה שהיתה מעורבת עם אשה, נקראה É o Povo na Rua Cantando. É feito Uma Reza, um Ritual וסחפה את הקהל ביציעים כבר מההתחלה. המשלחת הקדמית הציגה את האלים של הקנדומבלה (orixás) יחד עם דמויות האבות, האמהות והילדים של הקדוש. הכוריאוגרפיה עוצבה כך שהרקדנים נכנסו ויצאו דרך שער של כנסייה טיפוסית בבאהיה ושילבה רקדנים ותיקים עם רקדנים צעירים, כשכל אחד מהם מייצג אורישה אחר, כך שהאורישה הישנים מזמינים את האורישה החדשים לצאת מתוך הכנסייה לסמבודרומו. הרעיון שהם ביקשו להציג הוא שלכל הדתות והאמונות בבאהיה יש המשכיות וכולן שואבות מאותם מקורות קדומים. בין הותיקים רקד השחקן Milton Gonçalves, שיצג את אחד האבות של הקדוש (babalorixá) וגרם להתרגשות רבה. ההתרגשות גברה כאשר נכנס הרכב הפותח (Abre-Alas) עם סמל הנשר המוזהב של בית הספר ולפניו ניצבים מריסה מונטי ופאוליניו דה ויולה, כאשר היא מציגה את הזמרת קלרה נוניש בתחפושת פשוטה אבל מאוד מתאימה לדמות ולאווירה. אחריהם הגיע רכב מקושט ב-50 אלף "חוטים" מכנסיית Bonfim בבאהיה, ורקדניות לבושות שמלות לבנות כמיטב המסורת המקומית חילקו אותם לקהל שעמד קרוב לגדר. הקרנבלסקו של פורטלה הקפיד על כך שלפני המצעד החוטים יבורכו על-ידי אב הכנסייה וכן על ידי "האמהות של הקדוש של סלבדור". אחריהם באה, איך לא, אלת הים של באהיה - Iemanjá. הרקדנים באלות השונות - בהן גם האלה של הבאיאנות, שהיא קבוצת חובה בכל מצעד - הראו את המתנות שנוהגים לתת לה ביום חגה שחל ב-2 בפברואר והוא אחד החגים החשובים בבאהיה. בכל האלות שולבו השפעות אפריקניות שמאפיינות את התרבות של השחורים בבאהיה ובמיוחד את Ilê Ayê, הבלוקו השחור הראשון בקרנבל של סלבדור. נגני הבטרייה, למשל, היו לבושים בבגדי Filhos de Gandhy ולפני כל עמדת שיפוט עמדו וניגנו מקצבים באייאנים יחד עם מקצב הסמבה המסורתי של פורטלה. האלה שצעדה אחרי הבטרייה היתה לבושה בבגדים זהים, כדי לתת לבטא את המקום שתופס בלוקו Filhos de Gandhy בקרנבל של סלבדור. האלה הצבעונית ביותר היתה זאת שייצגה את המוזיקה של באהיה וגם היא עשתה מדי פעם הפסקות והציגה מקצבים באייאנים בעמדות השיפוט. הרכב שבא אחריה נקרא O Canto da Cidade ועוצב במיצגים של מבנים חשובים ומפורסמים בסלבדור, כמו המעלית, הכנסייה, פלוריניו וכיו"ב. רכב זה הביא איתו את הסמל הכי גדול של הקרנבל בסלבדור, הזמרת דניאלה מרקורי, שנאלצה לבטל כמה מהופעותיה בסלבדור השנה כדי להשתתף במצעד של פורטלה. יחד איתה היו רקדנים בתלבושות של טימבלדה ותופי-טמבור של אולודום קישטו את הרכב בצידיו. סממנים נוספים של פולחנים דתיים מקומיים שיוצגו במצעד היו חגיגות יוני (Festa Junina) וחגיגות סנטו אמארו. האלות האחרונות הביאו לסיום יפה של מהלך המצעד כולו, כשהן מייצגות מצעדים קודמים בקרנבל של ריו בהם נערכו מחוות לחגים עממיים ברזילאים. ברכב האחרון היתה חזרה על מוטיב האורישה מתחילת המצעד, שמציין המשכיות של הדורות, ועליו נישאו בגאון חברי המשמרת הותיקה של בית הספר (Velha Guarda da Portela), שהם אולי האייקון החשוב ביותר של הקרנבל בריו, יחד עם הזמרת הצעירה ונסה דה מטה, כשגם היא מחופשת לקלרה נוניס כפי שהיתה מריסה מונטי ברכב הפותח. לסיכום: מצעד גאוני, לדעתי, שלא חרג ממסגרת הזמן ואפילו הקדים אותה מעט.
חתולית, אם הם ינצחו השנה, אני בהחלט אפרגן. מגיע בגדול.
 

החתולית

New member
לצערי פיספסתי אותם

אבל ראיתי תמונות. בהחלט שאפו לפורטלה. הם גדולים !
 
למעלה