סיכום ביקור בישראל
חזרנו משבועיים של חופשת מולדת. חופשה ראשונה מאז עזבנו לפני שנתיים.
מוזר להיות תייר במקום שגרתי בו פעם. מצד אחד הכל הרבה יתר רגוע, ואפשר ממש להנות מרגעים קטנים שמפספסים במירוץ החיים, וקל יותר להתמודד עם הסביבה. מצד שני, אני יודעת אך באמת ישראל עובדת אז אין לי את האשלייה של "וואו, איזה גן עדן הייתי עוברת לגור כאן מחר" שתמיד יש לי שאני מגיעה לארץ חדשה בפעם הראשונה....
האוכל לא היה לנו טעים. כנראה בלוטות הטעם שלנו השתנו, כי סבלנו מכאבי בטן. הבנות לא נגעו בירקות חיים, לא שתו חלב, ואמרו שהקוטג' בישראל נוזלי ומגעיל. אם אני לא אוכל חביתה - קטוג' - ירקות בחודשים הקרובים זה לא יחסר לי בכלל. מה שכן, אוכל רחוב ישראלי חסר לנו מאוד, בכל מקום אפשרי אכלנו חומוס מחמוסיות, פלאפל, שווארמה, ומסעדות מזרחיות.
בגזרת הנ"ג, יש הכל מהכל. הבאתי איתנו לחם מהבית (שהספיק רק לשבוע וחצי לצערי), ולא אהבנו בכלל את הלחם הנ"ג גלוטן בישראל, ניסנו את 3 החברות הגדולות, והלחם פשוט מתוק מידי. מזל שהיה פסח והתנחנו במצות נ"ג (שהן מעולות למצה-בריי). כיף היה לאכול עוגות, פסק זמן, ושקדי מרק נ"ג.
הימים הראשונים הוקדשו לחברים ולמסע קטן בארץ הקודש. ההחלטה הכי מוצלחת לטיול בראש שקט. ככה נהנו מהחברים שכבר היו בחופש פסח, הצלחנו לטייל עם כולם, ולבלות את כל השבוע של החג בחיק המשפחה בלי להיות בלחץ.
ללכת עם הילדים למקומות שהם גדלו בהם (אם הם נולדו וגדלו בארץ). הגדולה שלי נולדה בחיפה, והיא מאוד התרגשה שנסענו לראות את הרחוב בו היא נולדה, והצבענו על בית הקפה שלנו, הבית חולים, הנוף.... עם הקטנה עשינו אותו הדבר באשקלון. הלכנו לבקר גם את הקברים של הסבים והסבתות שהן הכירו וזכרו, היה חשוב להן ולנו באותה מידה. אצל המשפחה הסתכלנו באלבומי תמונות ישנים, שיחקנו עם הבני דודים, וגם הלכנו לבקר את החברים של הסבתות שיהיה להן קצת נחת. אצלנו סבתות לא היו איתן לבד, אני או בעלי תמיד התלוונו אליהם מחוץ לבית, מהסיבה היחידה היא שלמרות הכל, סבא וסבתא לא מכירים את כל השטיקים של הבנות, ואנחנו היינו צריכים הרבה פעמים לתווך בין נכדות לסבים, כולם היו מרוצים מהסידור, וגילתי שהסבתות הרבה יותר רגועות אם הבנות שאנחנו בסביבה.
הימים הכי טובים לטיולים בארץ בפסח, הם בשבוע לפני ליל הסדר, והיום לפני ליל הסדר בפרט.
ממליצה לבקר במיני ישראל, זו הייתה הפעם הראשונה שלנו. לא לשכוח להביא מים וכובע, ולהביא אוכל מהבית, אפשר לאכול בפנים, יש שולחנות בצל. לא לא לא (!!) לקנות שם ארטיקים או חטיפים, קנינו 2 קרחונים -2 גלידות ושילמנו 50 ש"ח
ממליצה לבקר במוזיאון המדע בב"ש. הכניסה אומנם יקרה, אבל בהחלט שווה! אני ננהנתי במיוחד מחדר לאונרדו דה-וינצ'י, ובילנו שם לפחות שעה. חובה להביא כובע ומים, כי רוב האטרקציות בחוץ. אבל מי שרוצה לאכול במקום שיחפש לו מסעדה בקרבת מקום. המוזיאון עצמו נמצא בכניסה לעיר התחתית, לא חסרות מסעדות באיזור, והוא מרחק של רבע שעה הליכה מקניון הנגב ותחנת הרכבת.
ממליצה על טיול ביפו העתיקה. כיף כיף כיף.
הבנות רצו להביא מתנות לחברים בבית הספר ובשכונה. אחרי הרבה לבטים, הוחלט על מבצע איסוף צדפות מחופי ישראל. לא לשכוח תמיד לדחוף שקית לתיק, למרות שלצערי החופים כלכך מטונפים, בכל מקום יש שקיות או כוסות ריקות. אספנו למעלה ממאה דצפות, וכל הילדים בכיתה ובשכונה קיבלו, ועדיין יש לי מספיק כדי להכין מובייל לקשט את העץ בגינה. וכן, מותר להכניס צדפות מישראל לארה"ב, אני פשוט דחפתי את השקית לתיק, אבל מבירור מהיר בגוגל, מסתבר שזה גם מותר וחוקי לחלוטין.
עבור כמה חברים, והמורות של הבנות קניתי צלחות ארמניות וחמסות בשוק ביפו (למרות שכל שוק יהיה יעיל למטרה זאת). כולם התרגשו מאוד. לנו כמעט ולא קניתי כלום, יש בארה"ב הברית הכל, ותמיד אפשר לשלוח אם צריך. קניתי 3 ספרים בעברית, קיבלנו קצת משחקי קלפים לבנות, ובעצם הדבר היחידי שקניתי היו פעמונים מחרס מעשה ידיה של חברה של חמותי (והם תלויים עכשיו בכניסה לבית שלי).
לילדים גדולים אין צורך לסחוב חצי מהבית כדי שתהיה להם תעסוקה במטוס, בנסיעה, או בביקור. כל הברביות, ספרים, בובות, חוברות נשארו מיותמות בתיק. הן שיחקו עם הבני דודים, חבירם, בחצר, בבית, הן קיבלו מלא מתנות. מה שכן, להביא אוזניות לטיסות, וכל הטיסה הן בחרו לעצמן מה לראות במסך, ושלא היה מסך הן הקשיבו למוזיקה של המטוס. עשיתי בחוכמה שאת כל הסרטים העליתי על USB קטן שנכנס לי לארנק, כי לכל בית ישראלי יש טלווזייה עם חיבור USB, וככה הבנות נהנו מהסרטים שלהן, בעצם, הן ראו את הסרטים שלהן אולי 4 פעמים כל הביקור, אבל אני עדיין שמחה שזה היה לי בתיק ליתר ביטחון. אם יוצאים באמצע השנה מבית הספר, ומקבלים ערימת שיעורים שצריך לסיים, כדי לשבת כל 3 ימים ולמשך חצי שעה, אנחנו הספקנו לסיים את כל השיעורים לשמחתי ביום האחרון של החופשה, ומודה שזה מאוד הלחיץ אותי.
אני שיגעתי את כל העולם וסבתא שלו בשבועות לפני הטיסה, והתכוננתי לנסיעה שלנו כמו למבצע צבאי. כל הפרטים תוכננו בקפידות, באיזה יום מבקרים את מי ומתי נוסעים. לא תכננתי את הפרטים הקטנים (למשל תכננתי לבקר חברים בצפון למשך 3 ימים, אבל לא תכננתי מה נעשה עם החברים). זה בהחלט הקל על כולנו, בעיקר על הבנות, שידענו איפה נהיה בכל יום, ולא סתם הגענו ואמרנו יאללה נזרום......
נראה לי זהו. היה כיף. היה במקום. היה קצר ולעניין. מה שכן, החלטנו שאנחנו לא טסים יותר לחגים בישראל, ופעם הבא נטוס או בתחילת הקיץ או בחורף.
חזרנו משבועיים של חופשת מולדת. חופשה ראשונה מאז עזבנו לפני שנתיים.
מוזר להיות תייר במקום שגרתי בו פעם. מצד אחד הכל הרבה יתר רגוע, ואפשר ממש להנות מרגעים קטנים שמפספסים במירוץ החיים, וקל יותר להתמודד עם הסביבה. מצד שני, אני יודעת אך באמת ישראל עובדת אז אין לי את האשלייה של "וואו, איזה גן עדן הייתי עוברת לגור כאן מחר" שתמיד יש לי שאני מגיעה לארץ חדשה בפעם הראשונה....
בגזרת הנ"ג, יש הכל מהכל. הבאתי איתנו לחם מהבית (שהספיק רק לשבוע וחצי לצערי), ולא אהבנו בכלל את הלחם הנ"ג גלוטן בישראל, ניסנו את 3 החברות הגדולות, והלחם פשוט מתוק מידי. מזל שהיה פסח והתנחנו במצות נ"ג (שהן מעולות למצה-בריי). כיף היה לאכול עוגות, פסק זמן, ושקדי מרק נ"ג.
ללכת עם הילדים למקומות שהם גדלו בהם (אם הם נולדו וגדלו בארץ). הגדולה שלי נולדה בחיפה, והיא מאוד התרגשה שנסענו לראות את הרחוב בו היא נולדה, והצבענו על בית הקפה שלנו, הבית חולים, הנוף.... עם הקטנה עשינו אותו הדבר באשקלון. הלכנו לבקר גם את הקברים של הסבים והסבתות שהן הכירו וזכרו, היה חשוב להן ולנו באותה מידה. אצל המשפחה הסתכלנו באלבומי תמונות ישנים, שיחקנו עם הבני דודים, וגם הלכנו לבקר את החברים של הסבתות שיהיה להן קצת נחת. אצלנו סבתות לא היו איתן לבד, אני או בעלי תמיד התלוונו אליהם מחוץ לבית, מהסיבה היחידה היא שלמרות הכל, סבא וסבתא לא מכירים את כל השטיקים של הבנות, ואנחנו היינו צריכים הרבה פעמים לתווך בין נכדות לסבים, כולם היו מרוצים מהסידור, וגילתי שהסבתות הרבה יותר רגועות אם הבנות שאנחנו בסביבה.
ממליצה לבקר במיני ישראל, זו הייתה הפעם הראשונה שלנו. לא לשכוח להביא מים וכובע, ולהביא אוכל מהבית, אפשר לאכול בפנים, יש שולחנות בצל. לא לא לא (!!) לקנות שם ארטיקים או חטיפים, קנינו 2 קרחונים -2 גלידות ושילמנו 50 ש"ח
ממליצה לבקר במוזיאון המדע בב"ש. הכניסה אומנם יקרה, אבל בהחלט שווה! אני ננהנתי במיוחד מחדר לאונרדו דה-וינצ'י, ובילנו שם לפחות שעה. חובה להביא כובע ומים, כי רוב האטרקציות בחוץ. אבל מי שרוצה לאכול במקום שיחפש לו מסעדה בקרבת מקום. המוזיאון עצמו נמצא בכניסה לעיר התחתית, לא חסרות מסעדות באיזור, והוא מרחק של רבע שעה הליכה מקניון הנגב ותחנת הרכבת.
ממליצה על טיול ביפו העתיקה. כיף כיף כיף.
עבור כמה חברים, והמורות של הבנות קניתי צלחות ארמניות וחמסות בשוק ביפו (למרות שכל שוק יהיה יעיל למטרה זאת). כולם התרגשו מאוד. לנו כמעט ולא קניתי כלום, יש בארה"ב הברית הכל, ותמיד אפשר לשלוח אם צריך. קניתי 3 ספרים בעברית, קיבלנו קצת משחקי קלפים לבנות, ובעצם הדבר היחידי שקניתי היו פעמונים מחרס מעשה ידיה של חברה של חמותי (והם תלויים עכשיו בכניסה לבית שלי).
נראה לי זהו. היה כיף. היה במקום. היה קצר ולעניין. מה שכן, החלטנו שאנחנו לא טסים יותר לחגים בישראל, ופעם הבא נטוס או בתחילת הקיץ או בחורף.
