סיכום גמר קפיצות נשים
מרוני הגיעה לתחרות כשמדליית הזהב כבר בכיסה. היא הייתה מצוינת וענתה על הציפיות.
ביילס נתנה לא סתם פייט מכובד, אלא ממש אבל ממש איימה על המקום הראשון בהתחלה. כל הכבוד למתעמלת הדגולה הזאת. סוס עבודה. מפציצה ברגע הנכון.
את הקפיצות של הצפון קוריאנית פחות אהבתי. אומנם קפיצות קשות מאין כמותן, אך מבוצעות בצורה קצת מרושלת. ובכל זאת, שמחתי שהיא זכתה. ראשית מכיוון שהיא צפון קוריאנית, ואני כל פעם מתפעמת מהעובדה הזאת מחדש, ויכולה רק לתאר לעצמי כמה קשה היה לה להגיע למעמד הזה, הרבה יותר קשה מלכל מתעמלת אחרת בתחרות; ושנית מכיוון שהיא מספקת התעמלות ברמה גבוהה ומיוחדת, שאין הרבה כמותה. זו גם הסיבה שאני גם אוהבת את המתעמלת הדומיניקנית (דומיניקנית?) שעושה כל הזמן קפיצת ידיים דאבל סלטה לנפילה על הישבן. יורצ'נקו דאבל בורג לא חסר, בכל רמות הביצוע. אבל קפיצת ידיים דאבל סלטה זה מיוחד ומרגש, ואין הרבה כאלו שמבצעות, ולכן זה מעניין אותי. ליבי פועם בחוזקה ואני מתרגשת בכל פעם לפני שהיא יוצאת לקפיצה. לא כך אני מרגישה לפני קפיצות אחרות. דנו על כך המון בפורום וכנראה עוד נדון הרבה.
שטיינגרובר גם כן הרשימה אותי מאוד, שוב. אהבתי אותה תמיד, והיא לא מאכזבת. קופצת מחוננת שתורמת רבות לענף בשטח הבינלאומי.
וכמובן צ'וסוביטינה. לא נמאס לי. קופצת טוב באופן אבסולוטי ולא רק ביחס לגילה. כשמגיעות לתחרות סיניות שנראות כאילו ברחו מהגן, או אפילו רוסיות או רומניות עם חלב על השפתיים, זה קצת נותן תחושה שצופים בהצגת ילדים. אז צ'וסו מאזנת את המצב. אין לה בתיק דובי או קמע מזל, היא איננה מאופרת, לא מדביקה נצנצים, "רק" מתעמלת, וזה עדיין אטרקטיבי. היא כנראה באמת אוהבת התעמלות. זה מזכיר לי קצת קייטנות או מחנות אימונים של חוגים, כשתמיד נרשמות ילדות בלונדיניות עם חברות מהכיתה, ופתאום בין כולן יש נערה אחת בת 17 שמתעמלת עם ילדות בנות 10, ולא מתביישת בזה, כי היא באה בשביל להתעמל. כמאמנת אני מאוד אוהבת להשקיע בבנות כאלה.
מרוני הגיעה לתחרות כשמדליית הזהב כבר בכיסה. היא הייתה מצוינת וענתה על הציפיות.
ביילס נתנה לא סתם פייט מכובד, אלא ממש אבל ממש איימה על המקום הראשון בהתחלה. כל הכבוד למתעמלת הדגולה הזאת. סוס עבודה. מפציצה ברגע הנכון.
את הקפיצות של הצפון קוריאנית פחות אהבתי. אומנם קפיצות קשות מאין כמותן, אך מבוצעות בצורה קצת מרושלת. ובכל זאת, שמחתי שהיא זכתה. ראשית מכיוון שהיא צפון קוריאנית, ואני כל פעם מתפעמת מהעובדה הזאת מחדש, ויכולה רק לתאר לעצמי כמה קשה היה לה להגיע למעמד הזה, הרבה יותר קשה מלכל מתעמלת אחרת בתחרות; ושנית מכיוון שהיא מספקת התעמלות ברמה גבוהה ומיוחדת, שאין הרבה כמותה. זו גם הסיבה שאני גם אוהבת את המתעמלת הדומיניקנית (דומיניקנית?) שעושה כל הזמן קפיצת ידיים דאבל סלטה לנפילה על הישבן. יורצ'נקו דאבל בורג לא חסר, בכל רמות הביצוע. אבל קפיצת ידיים דאבל סלטה זה מיוחד ומרגש, ואין הרבה כאלו שמבצעות, ולכן זה מעניין אותי. ליבי פועם בחוזקה ואני מתרגשת בכל פעם לפני שהיא יוצאת לקפיצה. לא כך אני מרגישה לפני קפיצות אחרות. דנו על כך המון בפורום וכנראה עוד נדון הרבה.
שטיינגרובר גם כן הרשימה אותי מאוד, שוב. אהבתי אותה תמיד, והיא לא מאכזבת. קופצת מחוננת שתורמת רבות לענף בשטח הבינלאומי.
וכמובן צ'וסוביטינה. לא נמאס לי. קופצת טוב באופן אבסולוטי ולא רק ביחס לגילה. כשמגיעות לתחרות סיניות שנראות כאילו ברחו מהגן, או אפילו רוסיות או רומניות עם חלב על השפתיים, זה קצת נותן תחושה שצופים בהצגת ילדים. אז צ'וסו מאזנת את המצב. אין לה בתיק דובי או קמע מזל, היא איננה מאופרת, לא מדביקה נצנצים, "רק" מתעמלת, וזה עדיין אטרקטיבי. היא כנראה באמת אוהבת התעמלות. זה מזכיר לי קצת קייטנות או מחנות אימונים של חוגים, כשתמיד נרשמות ילדות בלונדיניות עם חברות מהכיתה, ופתאום בין כולן יש נערה אחת בת 17 שמתעמלת עם ילדות בנות 10, ולא מתביישת בזה, כי היא באה בשביל להתעמל. כמאמנת אני מאוד אוהבת להשקיע בבנות כאלה.