סיכום הדיון ימים של חשבון נפש
תודה רבה לכל מי שנטל חלק בדיון והביע את דעתו, קראתי כל הודעה וכל תגובה וחשבתי עוד על ההצעה של יהודה ובמחשבה נוספת, מעמיקה יותר, והתייעצות כבדה יותר עם עצמי, וגם לאחר שקראתי כמה כותבים חדשים שכתבו פה ביממה האחרונה, הגעתי למסקנה שאני לא מסוגלת להתחיל מבראשית להכשיר כותבים חדשים מתחילים, אין לי את הכוחות הן הפיזיים והן הנפשיים וגם לא את הזמן לעשות זאת. אני מוכנה להמשיך ולהנחות במסגרת הכללית של הפורום. היות והסכמתי עם הרעיון יהודה, חשבתי על תהליך "חונכות" שכל אחד מוותיקי הפורום (כמובן רק מי שמוכן) יאמץ כותב חדש וישקיע בו וילווה אותו תקופת זמן, עד שהחדש יוכל לעמוד על רגליו באופן עצמאי. יש לקחת בחשבון שהיענות כזו כרוכה בהתחייבות לפקוד את הפורום לפחות כל יום כדי לא לפספס את מי שהצטרף, או הודעות של החניך. כאשר מצטרף כותב כמו חי זר - כותב חדש שנכנס רק בערב יום הכיפורים, הוא לא זקוק לחונכות והוא יכול להשתלב בפורום באופן עצמאי, הוא צריך רק קבלת פנים נעימה ותגובות - אבל זו הבעיה, לעתים אין מי שיגיב, הוותיקים לא נכנסים לפורום מספיק. ובעניין זה, לו היו הוותיקים נכנסים מספיק, יכולנו להסתפק באגרעין הזה ולהמתין שאט אט, יצטרפו כותבים טובים שמחפשים פורום מן הסוג הזה. אומר לכם בגילוי לב, השרשור היה מאד יפה, והרבה מכם הוסיפו מלים שמרחיבות את הלב, אבל מנסיוני כאן זה מסתיים. ויש כמה מהמשתתפים בדיון (ולא אציין את שמם, אבל הם יוכלו בנקל לזהות את עצמם) שנכנסים רק לביקורים נדירים, וכשמתקיים דיון הם מתנסחים יפה ויש להם עצות להשיא, ויש להם ביקורת לא אחת אפילו על דרך התנהלותי, אבל ביקוריהם בפורום נדירים והם אינם נוטלים חלק פעיל ולא מקדישים לפורום מזמנם - לי אין יותר זמן פנוי משלהם, ואולי אף פחות. ואני מוצאת זמן, זה בא ע"ח שעות מנוחה, שעות שינה, שעות יקרות שאינן פנויות, כי הפורום חשוב לי אז אני מוכנה להקדיש. אני אמתין עוד תקופת מה, אני מקווה שחברי הפורום יתעשתו ויימצאו את הזמן להקדיש לפורום, בדיוק במידה שהוא חשוב להם, כדי שלא נצטרך כולנו להסיק את המסקנות, שכרגע אנו נמנעים מהן. פורום טוב לא נאמד בכמות ההודעות שמתפרסמות ביממה, יש פורומים כאלה שעוברים בו לעתים 60-70 הודעות ביום, לעתים כותב אחד מעביר 2-5 הודעות, אין תגובות, אין ניתוחים ואין דיונים - ואם יש תגובות, זה חברים וחברות החד לשני - לזה אנחנו מייחלים ?? אני יודעת את התשובה, ולכן, תסתפקו במעט והמובחר שקיים, רק תשתדלו להיכנס לפורום יותר. תחשבו, אם הייתם רוצים להצטרף לפורום והייתם רואים שאין בו תנועה כבר 4 ימים, הייתם מצטרפים ??? גם כאן השאלה היא רטורית. מהי החונכות ? יש לקבל את הכותב החדש, ולהסביר לו את דרישות הפורום, זאת ניתן לעשות בתיבת המסרים, להסביר לו את מהות הפורום, להפנות אותו לקרוא את התקנון, לקרוא את המאמרים הרלוונטיים, לא את כולם בבת אחת, אלא בשלבים. לעזור לו להתאקלם. להפחית אצלו את מידת החרדה ולהסביר לו שכולנו התחלנו מאותו המקום, כמו כן אם נתקלים בשאלות שמתקשים לענות עליהן תמיד ניתן להיעזר במישהו אחר בפורום ו/או בחומר מקצועי. לדעתי תקופת החונכות לא צריכה לעלות על 3-4 שבועות, אפשר לזהות כבר מהשיחות הראשונות אם הכותב מעוניין להשקיע ולהצטרף לפורום או שהוא בא לקבל קריאות עידוד כמו באצטדיון, ואז הוא יעזוב וישתלב יפה באחד מהרבה מאד פורומים ברחבי הרשת בהם ימצא את מבוקשו. זה בקווים כלליים, דרך יותר מגובשת נתווה אם תהייה היענות. אם יש מי מכם שמוכן להיות חונך לכותב חדש בפורום, שיעביר פה את הסכמתו. קסנדרה
תודה רבה לכל מי שנטל חלק בדיון והביע את דעתו, קראתי כל הודעה וכל תגובה וחשבתי עוד על ההצעה של יהודה ובמחשבה נוספת, מעמיקה יותר, והתייעצות כבדה יותר עם עצמי, וגם לאחר שקראתי כמה כותבים חדשים שכתבו פה ביממה האחרונה, הגעתי למסקנה שאני לא מסוגלת להתחיל מבראשית להכשיר כותבים חדשים מתחילים, אין לי את הכוחות הן הפיזיים והן הנפשיים וגם לא את הזמן לעשות זאת. אני מוכנה להמשיך ולהנחות במסגרת הכללית של הפורום. היות והסכמתי עם הרעיון יהודה, חשבתי על תהליך "חונכות" שכל אחד מוותיקי הפורום (כמובן רק מי שמוכן) יאמץ כותב חדש וישקיע בו וילווה אותו תקופת זמן, עד שהחדש יוכל לעמוד על רגליו באופן עצמאי. יש לקחת בחשבון שהיענות כזו כרוכה בהתחייבות לפקוד את הפורום לפחות כל יום כדי לא לפספס את מי שהצטרף, או הודעות של החניך. כאשר מצטרף כותב כמו חי זר - כותב חדש שנכנס רק בערב יום הכיפורים, הוא לא זקוק לחונכות והוא יכול להשתלב בפורום באופן עצמאי, הוא צריך רק קבלת פנים נעימה ותגובות - אבל זו הבעיה, לעתים אין מי שיגיב, הוותיקים לא נכנסים לפורום מספיק. ובעניין זה, לו היו הוותיקים נכנסים מספיק, יכולנו להסתפק באגרעין הזה ולהמתין שאט אט, יצטרפו כותבים טובים שמחפשים פורום מן הסוג הזה. אומר לכם בגילוי לב, השרשור היה מאד יפה, והרבה מכם הוסיפו מלים שמרחיבות את הלב, אבל מנסיוני כאן זה מסתיים. ויש כמה מהמשתתפים בדיון (ולא אציין את שמם, אבל הם יוכלו בנקל לזהות את עצמם) שנכנסים רק לביקורים נדירים, וכשמתקיים דיון הם מתנסחים יפה ויש להם עצות להשיא, ויש להם ביקורת לא אחת אפילו על דרך התנהלותי, אבל ביקוריהם בפורום נדירים והם אינם נוטלים חלק פעיל ולא מקדישים לפורום מזמנם - לי אין יותר זמן פנוי משלהם, ואולי אף פחות. ואני מוצאת זמן, זה בא ע"ח שעות מנוחה, שעות שינה, שעות יקרות שאינן פנויות, כי הפורום חשוב לי אז אני מוכנה להקדיש. אני אמתין עוד תקופת מה, אני מקווה שחברי הפורום יתעשתו ויימצאו את הזמן להקדיש לפורום, בדיוק במידה שהוא חשוב להם, כדי שלא נצטרך כולנו להסיק את המסקנות, שכרגע אנו נמנעים מהן. פורום טוב לא נאמד בכמות ההודעות שמתפרסמות ביממה, יש פורומים כאלה שעוברים בו לעתים 60-70 הודעות ביום, לעתים כותב אחד מעביר 2-5 הודעות, אין תגובות, אין ניתוחים ואין דיונים - ואם יש תגובות, זה חברים וחברות החד לשני - לזה אנחנו מייחלים ?? אני יודעת את התשובה, ולכן, תסתפקו במעט והמובחר שקיים, רק תשתדלו להיכנס לפורום יותר. תחשבו, אם הייתם רוצים להצטרף לפורום והייתם רואים שאין בו תנועה כבר 4 ימים, הייתם מצטרפים ??? גם כאן השאלה היא רטורית. מהי החונכות ? יש לקבל את הכותב החדש, ולהסביר לו את דרישות הפורום, זאת ניתן לעשות בתיבת המסרים, להסביר לו את מהות הפורום, להפנות אותו לקרוא את התקנון, לקרוא את המאמרים הרלוונטיים, לא את כולם בבת אחת, אלא בשלבים. לעזור לו להתאקלם. להפחית אצלו את מידת החרדה ולהסביר לו שכולנו התחלנו מאותו המקום, כמו כן אם נתקלים בשאלות שמתקשים לענות עליהן תמיד ניתן להיעזר במישהו אחר בפורום ו/או בחומר מקצועי. לדעתי תקופת החונכות לא צריכה לעלות על 3-4 שבועות, אפשר לזהות כבר מהשיחות הראשונות אם הכותב מעוניין להשקיע ולהצטרף לפורום או שהוא בא לקבל קריאות עידוד כמו באצטדיון, ואז הוא יעזוב וישתלב יפה באחד מהרבה מאד פורומים ברחבי הרשת בהם ימצא את מבוקשו. זה בקווים כלליים, דרך יותר מגובשת נתווה אם תהייה היענות. אם יש מי מכם שמוכן להיות חונך לכותב חדש בפורום, שיעביר פה את הסכמתו. קסנדרה