סיכום הסקר...

[טל של שחר]

סיכום הסקר...

שאלת הסקר היתה: מה דעתכן על ניתוח קיסרי בתאריך קבוע מראש כאשר אין כל בעיה רפואית? סה"כ 13 תשובות, מתוכן: 8 ענו: "לא הייתי מעוניינת בניתוח אלא אם כן מתפתחים סיבוכים ואין ברירה" 61% 6 ענו: "רעיון רע מאוד. צריך לתת לטבע לעשות את שלו" 38% מס´ תשובות מאכזב מבחינתי, ציפיתי להענות גדולה יותר. בנות למה אתן ישנות? ולסקר הבא.... האם מספרים על ההריון מיד או מחכים 3 חודשים. (כל הזכויות שמורות ללימורי) טל

 

[דניאל של מורן]

מספרים מיד! לכל העולם!

 

[טל של שחר]

אבל למה כאן??? למה למה למה למה למה

למה לא בסקר? please

 

[יערה+]

אולי צריך להשאיר את הסקר קצת

יותר ימים, בכלל לא שמתי לב שהיה סקר כזה. אני אישית נגד ניתוח קיסרי, ועשיתי הכל כדי לא להגיע אליו, למרות שהייתי מאד מאד קרובה (כבר הכינו את החדר ניתוח בשבילי) ובטח לא ניתוח קבוע מראש, אלא אם אין ברירה ויש מקרים כאלו. ולסקר השני, אני סיפרתי מיד.

 

[פוגית]

למה לא אשתתף בסקר הנ"ל

אף אחת מהתשובות לא מתאימה לי. אני חושבת שצריך לחכות לא בגלל עין הרע, אלא בגלל שאם קורה משהו צריך אחר כך לספר לכל העולם שקרה משהו וזה משהו שאני הייתי מעדיפה לא להתמודד איתו בנוסף לאובדן. וחוץ מזה לדעתי התשובות המוצעות בסקר לא מוצלחות. תשובה 1 כבר העברתי עליה ביקורת ולמעשה אין הבדל גדול בין 2 ל3 כי כאשר בדיקה ביתית (שתן) אומרת תשובה חיובית זה בוודאות כמו בדיקת דם (או ממש כמעט בוודאות, בכל אופן כבר אין הבדל גדול). שני הסקרים הקודמים היו טובים מבחינת הניסוח והאופציות שהוצגו (אם כי הסקר על תל השומר מוגבל רק לכאלו שילדו שם).

 

[טל של שחר]

פוגית שלום

אשמח לשמוע הצעות לתשובות "יותר מוצלחות" לסקר הקיים. כתבי א´ ב´ ג´ ד´ (כמה תשובות שתרצי) ואשנה את הסקר. טל

 

[פוגית]

לטל

אולי משהו כמו?: מספרים מיד לכולם מחכים לסוף השליש הראשון לפני שמספרים מספרים רק לקרובים ביותר וכל השאר כבר יראו לבד אבל לדעתי אין טעם להחליף עכשיו, כי כבר חלק ענו לשאלון ואולי אני סתם נודניקית.

 

[מיה :)]

למה נודניקית? אני גם חושבת כמוך.

אני סיפרתי אחרי 3 חודשים, בלי קשר לעין הרע, כי אני לא מאמינה בזה!

 

[טל של שחר]

אוףףףף..... אז כן להחליף או לא???

אולי כל אלו שענו יענו שוב. נראה לי שאחליף. ואת מוזמנת לחשוב על סקרים נוספים לימים הקרובים. טל

 

[טל של שחר]

זהו...

ה ו ח ל ף בנות נא לענות מחדש לסקר עם התשובות החדשות תודה טל

 

[רותי&ע]

תשובה לא תאורטית לגבי ניתוח קיסרי

למה לא כדאי קיסרי (כאחת שעברה קיסרי) : 1. זה ניתוח עם כל המשתמע. החלמה קשה הרבה יותר ויותר כאבים. קשה לקום כמה ימים וקשה ללכת. 2. מפסידים את החוויה של להרגיש אותו יוצא, להיות איתו ברגעים הראשונים שלו. 3. הבעל לא יכול להיות שותף (נדמה לי שיש בית חולים שכן אבל לא בטוח. הרוב לא מרשים). לסיכום - כמובן שאני מוכנה לסבול כפול בשביל התוצאה אבל לא הייתי הולכת לחפש את זה..

 

[רותי&ע]

טל-חסרות לי אופציות לסקר החדש..

לספר מייד רק לקרובים ולשאר אחרי 3 חודשים... אז הצבעתי למה שהכי קרוב.

 

[טל של שחר]

תודה שאת משתתפת גם אצלי בסקרים

אני משתתפת קבוע אצלך. ובקשר לתשובות של הסקר, בהתחלה היו תשובות אחרות ואז פוגית הסבה את תשומת ליבי לכך שהתשובות לא ממש מוצלחות והציעה תשובות משלה שמופיעות כרגע בסקר. כל אחד רואה דברים בעיניים שלו ולכן לא נוכל, תמיד, לספק את כולם. טל נ.ב. ההוט מייל לא עובד היום ואתמול לא הספקתי לענות לאי מייל שלך אבל בקצרה המקום שהצעת לא ממש נראה לי אני חייבת ים מתחת לאף ולא במרחק נסיעה. טל

 

[דניאל של מורן]

עוד תשובה על ניתוח- מהצד השני

אני בחרתי וביקשתי שיקחו אותי לניתוח, למרות הדעות הנחרצות של הרופאים (ושל בעלי) שאני יוכל לעבור את הלידה הרגילה. הייתי תשושה אחרי 3 ימי זירוז עם צירים ופשוט נמאס לי ורציתי כבר ליהיות אחרי.. הבחורה שהייתה במיטה לידי אמרה פתאום,, למה לא לעבור ניתוח וזהו?.. לתת לרופאים לעשות את העבודה.. פתאום זה נשמע לי נורא הגיוני... ראיתי איך אני ועוד שלושת הבחורות האחרות שהיו איתי בחדר סובלות נורא.. וגם לא ממש התקדמתי לשום מקום... היו לי צירים אבל הם לא היו סדירים אז לא הסכימו להוריד אותי לחדר לידה... אמרתי לבעלי שיקרא לדוקטור ואמרתי לו.. ניתוח... עכשיו.. הוא ניסה לשכנע אותי ולהביא מומחה שיסביר לי למה לא כדאי ובלה בלה בלה... אני התעקשתי... הניתוח עבר מאוד מאוד מהר, כמובן רק הרדמה חלקית, אחרי 20 דק´ כבר הייתי בחוץ. ההחלמה לא הייתה קשה לי. היו כאבים, אני לא יגיד שלא, אבל לדעתי.. הם התגמדו ליד כאבי הצירים שהיו לי שלא הובילו אותי לשום מקום. אחרי יומיים כבר כמעט לא הרגשתי את הניתוח וחזרתי לתפקד כרגיל.. והיום אני ממליצה לכל אחת שאומרים לה שהיא צריכה לעבור זירוז.. לבקש ניתוח בלי לחשוב פעמיים.. רוב הלידות ה"רגילות" אחרי זירוז נגמרות בלידות עם מכשיר כלשהו שבהרבה מקרים גם מזיק לתינוק. כמו ואקום ומלקחיים וכו... וגם.. הילדים שיוצאים בניתוח יוצאים הכי יפים....

לגבי שותפות הבעל- בהחלט אפשר שהבעל יהיה נוכח, רק שצריך לתאם את זה מראש עם הבית חולים. ובהצלחה לכולן, בכל בחירה שתעשו.

 

[*שמ*]

איך אפשר לחכות? ../images/Emo8.gif

כשראיתי את הפס על המקלון התקשרתי מייד לאחותי ולחברה הכי טובה שלי בארץ. הייתי מספרת גם להורים שלי ושל בעלי אבל הוריי היו בחו"ל ולא רצינו לספר לחמי וחמותי ולהורי לא, אז חיכינו לבדיקת הדם שאישרה את ההריון, חיכינו יומיים, ההורים חזרו ומאותו הרגע... כל העולם ידע (אבל רק מי שאישרתי לאמא שלי לספר,לשאר רציתי לספר בעצמי...). אני בעד לספר, מה יש להסתיר? אם חלילה יש משהו בעייתי- זו לא בושה, לא "גנבנו" את הבעיה, תקלות יכולות לקרות.