סיכום הקרב-רב נשים

[נועה חורש]

סיכום הקרב-רב נשים

אליפות עולם פוסט-אולימפית, את זה כל הזמן צריך לזכור. אני מרגישה שעדיין קיבלתי 100%. תחרות יפה, מכובדת, התעמלות מרהיבה, חדשנית וברמה גבוהה מאוד.
המתעמלות האמריקאיות הן כמו הקנייתים או האתיופים של הריצה. בלתי מנוצחות. כל הכבוד למרת'ה קרולי אשר אחראית לזה. פשוט תחרות אחרת.
בתחרות האחרת, אלייה מוסטפינה היא המלכה. שולטת ביד רמה בממלכת ההתעמלות ה"אחרת". מוסטה מראה נחישות, נסיון, יודעת מה היא עושה, אינטיליגנטית, טובה, ומוציאה מעצמה את המיטב.
יורדקה מצויינת, אבל עדין לא ברמת בסט. היא יכולה עוד להשתפשף ולהשתפר, אבל לפי דעתי, לא מספיק בשביל להיות אי פעם אלופת עולם בקרב-רב. מבנה הגוף שלה אינו מושלם וכשרונה הטבעי לדעתי כרגע בשיאו. מה שנותר לה לשפר זה כמה דברים קטנים ואסתטיים וכמובן להקטין את הסיכוי לטעויות גדולות כגון נפילה מהקורה.
הסיניות מדהימות לא משנה מה. גם כשהן לא זוכות, ההתעמלות הסינית פשוט מעולה, בעיקר במקבילים ובקורה, וכל הכבוד להן. לגבי שנג, זה פשוט לא יאומן שהיא בת 17, אני לא צוחקת, אני באמת לא מאמינה לזה.
כיף גדול לראות פתאום מתעמלות מצויינות ממדינות (בד"כ אירופאיות) שאינן מעצמות התעמלות, כמו גרמניה או שווייץ. אני מאוד מקווה שזה ימשיך כך ויהיה מגוון ומעניין.
כל הכבוד לאופיר ולשקד, שבוודאי עברו חוויה בלתי נשכחת בחייהן אשר הגיע להן לחוות.

 

[SILIVAS]

ללא ספק צפינו בתחרות שונה

התחרות גרועה, ההתעמלות עוד יותר וסימון בילס שהיא ללא ספק מתעמלת מתוקה מייצגת את כל מה שגרוע כיום בספורט
אני עצובה ממה שקרה לספורט האהוב עלי

 

[TTתמרTT]

מה למה תסבירי

 

[SILIVAS]

אני אתחיל מהזוכה

סימון בילס היא ללא ספק נערה מתוקה, חברותית וספורטיבית עם אלמנטים מדהימים אבל מבנה הגוף שלה לא נעים לעין , היא מותחת את כפות הידיים שלה בצורה לא טבעית ואין לה מתיחה ברגליים ובמיוחד בכפות הרגליים
ובכלל כל העניין הזה שככל שהתרגיל קשה יותר הסיכוי שהמתעמלת תזכה בתחרות כמעט ללא קשר לרמת הביצוע מטרידה, זה בולט אצל מוסטפינה שרמת הביצוע שלה בברגים (במיוחד בקרקע וגם בקפיצות) אבל עדיין מקבלת ציונים גבוהים כי האלמנטים קשים זה פשוט מתסכל. לא מהנה לצפות בתחרות שהרוב המכריע של המתעמלות נופלות ועדיין מגיעות לדירוגים גבוהים ואפילו למדליות.
בנוסף התרגילים בסופו של דבר משעממים וחוזרים על עצמם, אין חידוש ואין הבדל ממשי בין התרגילים. פה ושם יש מתעמלת שמציגה משהו חדש אבל בסופו של דבר האלמנטים חוזרים שוב ושוב והכל תלוי רמת ביצוע והיכולת של המתעמלת להעלות את האלמנט לרמה חדשה אבל אין ממש גיוון ומרוב אלמנטים בתרגיל אחד זה מכביד על העיניים ואני אישית תמיד מאבדת עניין בתרגיל בערך באמצע שלו
הסיניות היו נוראיות בעיני, אין לי ספק שהגילאים שלהן שנויים במחלוקת, אבל גם כך הן פשוט איומות (ואני לא רוצה לכתוב מה עבר לי בראש כשהסתכלתי על המראה החיצוני שלהן) אבל באמת שעבר הגיעו מתעמלות מצוינות ויפות מסין והן פשוט התדרדרו

 

[trilliane]

 

[cubano1]

הסיכום שלי...

אתמול נשפכתי לאחר התחרות ולכן לא כתבתי.
אני מסכים חלקית עם SILIVAS
ההתעמלות היום היא התעמלות בלי עוקץ - ותחרות התעמלות בלי הפתעות הופכת להיות למשעממת וצפויה - וזה מה שהיה אתמול

היה ברור שאם ביילס ורוס עושות את העבודה כמו שצריך הן מסיימות על הפודיום ואף אחת לא תוכל להוריד אותן משם. המתח היחיד היה איך תראה השלישיה בסוף, אבל כ4 מתוך 24 מתעמלות הן היחידות שבאמת בעלות סיכוי ממשי - יש בעיה לדעתי.

ביילס ספורטאית מדהימה, פיזית להחריד - אבל יש לה עוד לאן להשתפר. וזה מה שאני אוהב עליה.
אם נשווה לגבי דאבלד שהגיחה ערב אולימפיאדת לונדון ונתנה הופעה כמו זו של ביילס - אני מרגיש שגבי דאגלס לא יכולה לתת יותר ממש שנתנה כבר. אצל ביילס אני חושב שכן יש עוד לאן למשוך. העובדה שהיא הגיע לפיק 3 שנים לפני אולימפיאדה תהווה אתגר בשבילה - ואולי הזדמנות להפוך את ההתעמלות שלה למשהו יותר דינמי, יותר משתנה ויותר משקף את ההתבגרות שלה בענף. אתמול היא היתה רובוטית. רובוטית מדהימה אמנם - אבל הרבה יותר נחמד לראות מתעמלות משתנות לאורך השנים - ופחות נחמד לראות מישהי מגיעה כמוצר מוגמר, מנצחת והולכת.

מוסטפינה הגיע לאיזשהו מבוי סתום, אולי בגלל הפציעה, אולי בגלל עזיבת המאמן. הטריקים לא היו שם כולם, היו ניצוצות של גאונות על הקורה בחיבורים שלפעמים הצליחו ולפעמים לא. צפו איתי שניים שאינם חובבי התעמלות ואמרו שהתרגיל שלה בקרקע משעמם - ואני מסכים. יש לה רקורד מדהים וזה עוזר לה המון - אבל היא לא באמת מאיימת כרגע על הכסף או הארד.

יורדאקה השתפנה בסלטה בורג השניה על הקורה, גם בצעה רק סלטה גוף ישר, וגם נפלה. בגמר קרב רב צריך ללכת על הכל, והיא לא עשתה את זה ושילמה את המחיר. דווקא ממנה
אני כן חושב שיש לה פוטנציאל ושנוכל לראות ממנה עוד בשנים שמובילות לריו. אבל אתמול זה לא בא לידי ביטוי.

גם כל הנופלות למיניהן (והיו יותר מדי כאלה) לא באמת היו מועמדות למדליה.

וזאת הבעיה בספורט - כבר בסקירה לפני זיהינו שיש 3-4 מועמדות לפודיום - וזה הופכת את התחרות להרבה פחות מעניינת.

קברניטי הספורט שהכירו את הבעיה עוד לפני לא עשו מספיק. וכך קיבלנו באולימפיאדת לונדון מדליסטית ארד בקרב רב שנפלה מהקורה, והפעם תחרות אפורה.

המתעמלות מקפידות לשים הרבה יותר נצנצים בעיניים ועל הבגד שלהן היום - אבל זה לא מחפה על העובדה שהחדשנות היחידה בספורט לאחרונה היא באלמנטים חדשים - עוד סלטה, עוד בורג - מה שהופך אותו לחד-גוני כמו ריצת 100 מטר.

אני חושב שחובה להוריד אלמנטים שנספרים, ולהוסיף במקומם כאלה שישבו את לב השופטים והקהל. לתת יותר מקום לביטוי אישי, מקוריות. עם ארבעה פסים בקרקע לא נשאר זמן לרקוד.

לגבי האמריקאיות - אנחנו בעיצומה של אימפריה שהחליפה את זו הסובייטית. המעמלות שם הופכות להיות כוכבות פופ, או שהוא כרטיס כניסה למכללה טובה - וזה מביא איתו המון ילדות והמון הורים שמוכנים לשלם סכומי עתק בשביל להתאמן אצל ואלרי, אצל אל פונג או מי שזה לא יהיה. קשה מאד להתחרות עם זה. אין לי שום טענות כלפי המכונה האמריקאית הזאת - אני רק מקווה שהקברניטים של הספורט יכניסו שינויים מהותיים לחוקה בשביל לתת קונטרה לתופעה הזאת. אני גם חושב שהכמות האסטרונומית של פציעות שאנחנו רואים היא חלק מהבעיה הזאת - לנסות להוסיף עוד אלמנטים, עוד עשירית - על חשבון בריאות הגוף של המתעמלות.

לשטיינגרובר לא היתה תחרות טובה אתמול - אבל הלסת שלי נשמטה מתרגיל הקרקע שלה - ואני נשאר עם סקרנות לראות לאן זה יתפתח בהמשך.
לבריטיות היתה תחרות גרועה - וזה מתחיל להיות סימפטומטי - אין חוסן מנטאלי ואין יציבות.
וכנ"ל לגבי הסיניות - געגועים עזים לנבחרת סין מ2008. אבל הן באמת מדהימות על הקורה ועל המקבילים - ואני ממש מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בגמרים.

 

[Tammie]

אני אגיב לך ול- SILIVAS ביחד כבר....

נתחיל מה"הכל ידוע מראש". אני מסכימה שזה קורה, אבל אני חושבת שזה המחיר של עידן האינטרנט והאינסטגרם.
אנחנו מקבלים המון צילומים מאימונים, תחרויות שונות במדינות השונות וצילומים מלאים של המוקדמות, אז ברור שנדע מה יקרה בסוף.
יש לפעמים הפתעות (בד"כ בצורת פישול או הופעה טובה במיוחד) אבל בגדול- מה שקורה באימונים קורה גם בתחרות. ברמה הזאת של הספורט כדי לבצע אלמנט צריך לעבוד עליו הרבה לפני, ברגע שאנחנו מקבלים דיווחים על התהליך באימונים ברור שלא נופתע בגמר.
זה העולם שאנחנו חיים בו. אי אפשר להסתיר יותר אלמנטים ולהוציא אותם רק בגמר.

בקשר לארטיסטיות ודרגת הקושי- כן, יש פערים בין המתעמלות הטובות יותר לטובות קצת פחות ובד"כ הם בדרגת הקושי. יש מתעמלות שיכולות להוציא מהחוקה את המיטב, לקבל את כל הבונוסים ובכך להעלות לעצמן את דרגת הקושי בצורה שיכולה לחפות גם על נפילות.
גם כאן יש פלוסים ויש מינוסים. מצד אחד אפשר להגיד שזה לא הגיוני- מתעמלת שנפלה לא צריכה לזכות. מצד שני- אם היא התחילה בדרגת קושי כל כך גבוהה יכול להיות שמגיע לה כי אפילו כולל הנפילה היא ברמה יותר גבוהה מהאחרות.
אני לא לגמרי יודעת איפה אני נופלת בסוגיה הזאת. יש ימים שנראה לי שזה נכון שזה יהיה כך- זה מה שיקח את הספורט קדימה ויעודד מתעמלות לבצע אלמנטים יותר קשים. יש ימים שאני חושבת שזה בא יותר מדי על חשבון הארטיסטיות.
דבר אחד אני בטוחה בו- אי אפשר לדעתי לרצות גם וגם. גם לעודד מתעמלות לבצע אלמנטים קשים ולצפות לאלמנטים שמרהיבים את הקהל וגם לכעוס כשהן מקבלות את הערך עליהם אפילו שהן לא ביצעו אותם מושלם.....
שלא תבינו לא נכון- אני כן רוצה לחפש את המתעמלת המושלמת, זאת שתדע לבצע אלמנטים בדרגת קושי גבוהה ובאלגנטיות מושלמת אבל אני יודעת שזה מצרך נדיר (מוסטפינה לפני הפציעה הייתה דוגמה טובה למתעמלת כזאת....). רוב המתעמלות הן לרוב או זה או זה וכן, למתעמלות עם יכולות אקרובטיות גבוהות יש יתרון על פני אלו האלגנטיות ואני אישית חושבת שכך צריך להיות.

 

[cubano1]

ה"הכל ידוע מראש"

הכוונה לא היתה בכלל לעניין שאנחנו מכירים את המתעמלות ואת התרגילים שלהן מראש
אלא לנקודה השניה שלך -

התגמול עבור אלמנטים סופר קשים גבוה מאד
ואילו תגמול עבור ארטיסטיות פשוט לא קיים...

לדעתי זה העניין המרכזי פה שצריך איכשהו לפתור

 

[SILIVAS]

זה שהמידע זמין זה לא אומר שלא צריך להיות במתח

במהלך התחרות
מה שהופך ספורט למעניין ותחרות למושכת זה אם כמעט כל אחד יכול לזכות
אם אין הפתעות ואת יודעת שהמתעמלת שסיימה תזכה בתואר ב-99% זה הרגע שתחרות הקרב רב הופכת להיות מיותרת ולעומת גמרי המכשירים למושכים יותר כי שם התחרות בדר"כ פתוחה יותר ויש סיכוי שווה לכל 8 הפינליסטים
אבל הספורט מאז ומתמיד היה בנוי על הקסם של הקרב רב וזו צריכה להיות המדליה היוקרתית מכל, מאז הקוד החדש תחרות הקרב רב הופכת להיות יותר מיותרת ובקצב הזה אפשר יהיה לוותר עליה לחלוטין, וחבל מאוד אם זה יקרה
בקשר לעובדה שאת מוכנה לקבל זכיה של מתעמלת עם נפילה, אני קצת בשוק שאת כותבת את זה , בעיני זה כמו שתשקיעי כמה אלפי שקלים בתיק של לואי ויטון ותקני אחד עם ידית שבורה ובטנה קרועה!!!
איך אפשר בכלל לכבד כזו זכיה?

 

[Tammie]

אם דרגת הקושי מספיק גבוהה אני לא חושבת שזה

כל כך נורא שמתעמלת זכתה עם נפילה.
ברור שהייתי מעדיפה שהזוכה בקרב רב תהיה זאת שביצעה את כל התרגילים באופן מושלם ולא מעדה אפילו פעם אחת.
אבל לא מפריע לי שמתעמלת זכתה עם נפילה כי הדרגת קושי שלה הייתה גבוהה וזה בסופו של דבר הגיע לה. מפריע לי שאין יותר מתעמלות שקרובות בדרגת קושי הזאת.
כי זו תחרות באמת מותחת- שיש הרבה מתעמלות שמתחרות על הכתר ואז כל נפילה קובעת.
אני חושבת שאנחנו מסכימים בזה שהיינו רוצים לראות יותר מתעמלות בטופ פשוט באים מגישות שונות של איך להגיע לשם.

 

[SILIVAS]

מאוד עצוב שאת מוכנה להתפשר על נפילה, מאוד עצוב
במיוחד בספורט שמושתת על איזון בין קושי לשלמות