סיכום הרצאות של מרצים

[avibandel1]

סיכום הרצאות של מרצים

רציתי לדעת האם יש בעיתיות בפעולות הבאות: 1. סיכום ההרצאות של מרצה, במילים שלי, בעודו מרצה. האם הזכויות על סיכום זה הם שלי? 2. הכנה של סיכום קורס, כאשר המקורות לסיכום מגוונים וכוללים הרצאות של מרצים, מתרגלים, על-סמך קריאה בספרים ובמקורות שונים, ונסיון אישי שנצבר במהלך הקורס. האם הזכויות על סיכום זה הם שלי? חשוב לציין שלקורס יש סילבוס מסויים, ולכן בהכרח גם הסיכום שלי מסודר בסדר של אותו סילבוס.

 

[יורם ליכטנשטיין]

בעייתיות

1. בסיכום עצמוכל עוד הוא לצרכי לימוד וצרכים פרטיים אין בעיה. הזכויות על הסיכום הן שלך אבל שימוש בו יפר גם את זכויות המרצה ולכן מחייבגם את הסכמתו. מנגד, המשמעות שהזכויות הן שלך שאת הסיכום אחרים לא יהיו רשאים לגזול. 2. מה ההבדל? התשובה זהה, רק המקורות שיכולים לטעון שהסיכום מפר אתצ זכויותיהם - רבים יותר. למאמרים שלי על זכויות יוצרים.

 

[avibandel1]

אבל אני רואה פה סתירה

מצד אחד, אתה מסכים איתי שהזכויות על הסיכום הם שלי. לכן בעצם נולדה יצירה חדשה, שאני בעל הזכויות היוצרים היחיד עליה. אז למה שימוש ביצירה שלי תפר את זכויות המרצה/מתרגל? האם הוספת אזכורים (references) לעבודות אחרים בגוף העבודה שלי משנה את ההתייחסות לזכויות שלי/של המרצה על העבודה? האם תמיד מותר לי להכניס אזכורים כאלה או שעלי לקבל אישור ממי שממנו אני רוצה לקחת את האזכורים/ציטוטים? כאשר מדובר על הרצאות של מרצים, הזכויות של המרצה הן על הדרך בא הוא העביר את ההרצאה, אבל ברור שברוב המקרים הדרך בא הוא מעביר את ההרצאה זהה למאות מרצים בכל רחבי העולם, ובטח הוא עצמו למד את אות הקורס בסילבוס זהה. האם מישהו ממאות המרצים מפר זכויות של מישהו? ברור שלא! האם נתקלת בסוגיה שכזו?

 

[אפי פוקס]

התשובה ההגיונית היא

FAIR USE לדעתי, מה שאתה עושה בהרצאות שאתה סיכמת (או שסיכם אחר), הם שימוש הוגן, ותו לא. אין לך ולא יהיו לך זכויות על הסיכום של ההרצאות (אלא אם באמת מדובר במשהו שהוא יצירה שבעיקרה חדשה מהסיכומים של המרצה) רק משום שסיכמת את מה שהוא אמר. מה זה אומר "שימוש הוגן"? (סעיף החוק הרלוונטי... ) " (I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. .... (IV) פרסום קטעים מיצירות ספרותית, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי הספר ואשר קיימת לגביהן זכות יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו על ידי המו"ל : בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצוין המקור שממנו שאובים הקטעים האלה ; .... (V) פרסום רשימה בעתון על הרצאה שנמסרה בצבור, חוץ אם נאסרה הרשימה בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה ושתשאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבניין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח הכניסה הראשית ואם אין הבניין משמש בית תפלה לצבור, תודבק ההודעה גם במקום סמוך למרצה ; אך שום דבר האמור בפסקה זו לא יפגע בהוראות פסקה (1) בנוגע לתמציות עתונאיות : " ניראה לי שלמרצים שלך יש זכות יוצרים על הדברים שהם ניתחו ולמדו ולמדים אותך, ולך יש רק זכות להשתמש בזה, ולא לסחר את זה הלאה. (במילים אחרות- אם אתה מתכוון למכור מחברות בחינה לאחרים- יש לך בעיה). אני לא זוכר מה המשמעות בחוק זכויות היוצרים החדש. אבל קשה לי להאמין שבתחום הזה זה ישתנה יותר מידי.

 

[avibandel1]

ובמקרה זה,

אז אם אני מרצה בקורס אלגברה ליניארית, אחר הקורסים הבסיסים בהנדסה, אני יכול לתבוע את כל המרצים בעולם על הפרת זכויות יוצרים, משום שאני, שהקמתי מערך לימוד (שנבנה מצבירת נסיוני האישי), גיליתי שמאות מרצים אחרים מלמדים בדיוק את מה שאני מלמד (מבחינת עובדות ונתונים שעליהם אין זכויות, ומבחינת סדר הלימוד, שלא השתנה כבר כמה עשרות שנים בקורס אבל זה לא משנה, כי אני הכנתי מערך לימודים משלי שדומה באורח פלא לשאר מערכי הלימודים בקורסים זהים). מהצד השני, אם אני סטודנט שמסכם הרצאת מסויימת, אני תמיד אוכל לומר שהסיכום שלי (וזה אכן המצב) מבוסס על הידע שאני צברתי בקורס, ומסודר בראשי פרקים זהים לזה של הקורס בגלל ההגיון של ללמד בסדר מסויים (וזהו אותו סדר המופיע בכל ספרי הקורסים השונים שהוצאו ע"י מו"לים מכל העולם), ולכן יש לי את כל הזכויות על עבודתי, למרות שפיסית הקשבתי לאדם בודד (המרצה באותו סמסטר) ושאבתי ממנו את הידע (שהיה נשאב באופן דומה מעשרות מקורות שונים אחרים). כעת שהזכויות על הסיכום שלי הם שלי, אני יכול לעשות בו כל שימוש, לרבות מסחרי. האם לא כך? האם אכן חובת ההוכחה של הפרת זכויות היא על התובע?

 

[אפי פוקס]

לא.

אם אתה מרצה במהשזהלאיהיה ויש לך סדר מסויים של מערכי שיעור, אופן העברה מסויים ודוגמאות מסויימות שבהן אתה מעביר את החומר, יש לך זכיות יוצרים רק על הצורה הזאת. אין לך עילת תביעה מול אף מרצה אחר, אלא אם הוא העתיק את *צורת* הלימוד, התרגילים, שיעורי הבית והמבחנים שחיברתי (כל אחד מאלה). סיכום ותמצות של הקורס בהאזנה (שזה סוג של סטנוגרמה מתוקצרת), לא יוצר שום דבר חדש. פשוט כלום. אגב, בתרחיש הזוי, אם אותו המרצה לא חידש דבר, וכל המרצים בעולם מלמדים באותו האופן, באותו הסדר, עם אותם רעיונות ודוגמאות, ואותם קושיות בידיוק, אזי ניתן לומר שכל הדבר הזה הוא בכלל ללא זכות יוצרים והוא "נחלת הכלל". גם במקרה הזה לא תהיה לך זכות יוצרים על הסיכומים של אותו המרצה, אלא לא יהיה לאף אחד. המרצה הזה עדיין יוכל לטעון שאסור לך לעשות שימוש מסחרי בזה. דוגמא מחיי האקדמאים- המרצים אצלנו אסרו על מכירה של מחברות בחינה, ואפילו על הקלטה בשיעורים, רק בגלל שהם חששו שיסחרו בפרי עמלם. אגודת הסטודנטים שלנו נאלצה לסגור את האתר שמכר את זה, ונאלצה להעביר את הסיכומים הללו בחינם. (זה ההסדר שאני חושב שהם הגיעו אליו עם המרצים... אל תתפוס אותי במילה) בחירה שלהם, אבל היא בחירה לגיטימית. תחשוב על זה. ברגע שאתה תכתוב אפילו "מבוסס על הרצאותיו של המרצה למהשזהלאיהיה ששמו הוא XYZ" אתה בעצם מודה שהמקור ליצירה שלך הוא האיש הזה.

 

[Kiru]

אם ההרצאות הן נחלת הכלל,

ואני מסכים אתך שזה מקרה לא נפוץ (אם כי אני חושב שהוא דווקא כן קיים בקורסים מסוימים), איך המרצה יוכל למנוע שימוש מסחרי?

 

[avibandel1]

למה לא נפוץ?

לדעתי, הרוב המוחץ של הידע הנרכש בתואר הראשון (ב*כל* התחומים) הוא ידע שקיים בעולם כבר כמה עשרות שנים (אם לא מאות בודדות). אז בעצם כל הידע הזה הוא נחלת הכלל. אם זה שהמרצה העביר לתלמידיו חומר שנלעס בעולם כבר 50 ואף 100 שנה נותן לו זכויות על מהלך השיעור שלו, למה שהזכויות על הסיכום שלי לא יהיו שלי? תאמינו לי שרוב הדוגמאות שהוא מביא כבר הובאו לפניו ורוב הסיכויים שהם גם כתובות בספרי לימוד בווריאציה כלשהיא, אז מקוריות לא תמצאו בתארים הראשונים, מלבד פה ושם במבחנים שמכילים שאלות חדשות.

 

[Kiru]

קודם כל, זה לא נכון

יש הרבה מרצים שנותנים את הפן האישי שלהם בקורס. שנית, על ידע אמנם אין זכויות יוצרים אבל על דרך ההעברה שלו יש. יצא לי לשמוע את אותו הקורס (סילבוס זהה, מוסד לימודים זהה) מפיהם של כמה מרצים – סמוך עלי, שונה לבלי הכר. הדוגמאות שונות הסדר שונה, הדגשים, המתודה. הכל חוץ מהידע הגולמי עצמו.

 

[יורם ליכטנשטיין]

מעבר למה שאמר לך אפי

א. אין סתירה. אחרי יצירת הסיכום שלך בעולם ישנן 2 יצירות. אחת שלך ואחת של המרצה. לכל אחד מותר לעשות ביצירתו כראות עיניו. למשל אם מישהו מעתיק את יצירתך בלי לקבל ממך רשות - הןוא מפר את זכויותיך. אבל זכותך לתבוע תמלוגים או פיצוי מאחרים כדי להשתמש ביצירה הן זכויות שליליות שאינן גורעות מזכותו של המרצה ביצירה המקורית לעשות אותו דבר. הסתירה לכאורה נובעת מאי ההבנה מה היא זכות יוצרים. זכות יוצרים היא זכות שלילית. הזכות למנוע מאחר שימוש אלא אם הסכמת. הזכות אינה מקנה לך כל זכות פוזיטיבית אחרת. ב. צריך לזכור שבניגוד לפטנטים זכות יוצרים אינה מונופולין. אין בעל זכות יוצרים רשאי למנוע יצירה של יצירה זהה, אלא רק העתקתה. נכון. הזהות ביצירה מקימה חשד להעתקה, אבל אם האדם השני יוכיח שיצר את שיצר בעצמו או שהעתיק למשל מאחר, שהסכים לך, תביעה לא תעזור. למאמרים של על זכויות יוצרים.

 

[עו~ד דורון זיסו]

אני לא משוכנע

שהסיכום שלך הוא יצירה שאתה בעל זכויות היוצרים היחיד בה. זה דבר שצריך להיבדק לגופו של העניין. ישנה גם אפשרות שזאת יצירה נגזרת.