סיכום השבוע שלי
טוב, זה היום בכלל יום שני, ותפקיד סיכום השבוע הוא לא שלי, אך לא מצאתי כותרת יותר הולמת למה שבא לי להגיד. אז ככה, השבוע היה לי לחץ אטומי בעבודה, ולא היה לי זמן לגלוש.(בכלל, נראה שאנשי ההיי-טק תופסים פה אחוז נכבד בקרב החוזרים בשאלה, לא? חנה,ליאור,חיים,GOD,צבי,shrekM,אני, ומי עוד פיספסתי...) טוב, אבל זאת רק הערת אגב. אז ניסיתי עכשיו להשלים את החסר בקריאה בפורום, וראיתי שעברו הרבה דברים מעניינים בפורום, שעל חלקם מאד התחשק לי להגיב (אני מקווה שלא חל פה חוק ההתיישנות). אז נתחיל מהקל אל הכבד. דבר ראשון לא יכולתי להתעלם מנוכחותה של ספל חמאה, שהביאה לפה טרנד חדש של הערות שוליים (מבין הנסחפים בלטו אתאיסט רבנו, ושפינוזה מורנו). <ספל, הניק שלך מוכר לי מהפורום של חינוך לגיל הרך, שגם בו לא הספקתי לגלוש יובלות>. ועכשיו לדיונים עצמם: קודם כל, היו איזה כמה הודעות של נקסוס אחד שהעלה לי כמה פיוזים, אבל בטח הספקתם לשכוח ממנו, אז למה להזכיר לכם סתם? דבר שני, רציתי לשבח את SoOren, שאני נורא נהנית מהתגובות שלו (קבל החנפה). טוב, התחלתי מהקלים, ואין לי ברירה אלא לעבור לכבד, שזה היה הדיון שהכי הטריד אותי, ואני חייבת להגיב עליו למרות שהוא כבר בטח כמה עמודים אחורה. כתב פה shrekM על הסיפור שלו. ולמרות שהיו כמה תשובות שונות, רב התגובות היו "תתגרש". נהיה לי מזה ממש סחרחורת. אני יודעת שכל המייעצים באמת עושים זאת מכוונה טובה. חושבים עליו, ועל ילדיו לעתיד. על אשתו. אבל משום מה נשבה איזו רוח של קלילות כזו לגבי אפשרות של גרושין. איזה זלזול או זילות במושג של נישואין. אני מנסה לא להשמע "מורתית" או מתנשאת, אבל חבר´ה, לא מתגרשים כל-כך מהר. לפי הפרטים שנתן שרק, או יותר נכון לפי מעט הפרטים שנתן, אי אפשר לדעת מה בדיוק מצבו, מה הביא אותו להתחתן עם אשתו, מה מצב היחסים ביניהם. אני לא מנסה לפתוח פה שוב דיון בנושא, רק להצביע שהפריעה לי התגובה כאילו יש אפשרות אחת טובה והיא גרושין. (אני חושבת שספל חמאה ניסתה גם קצת להעלות את הנקודה שאני מעלה פה). בכל מקרה, שרק, אם אתה עדיין רוצה לדבר על זה, אני חושבת שבחכמה יעץ לך אלי לדבר עם אתאיסט. הוא בא פחות או יותר מאותו מקום. אני אשמח גם לדבר איתך, אם כי המצב שלי קצת שונה. אני גם נשואה לאדם דתי, כידוע, אבל אנו נישאנו מתוך ידיעה זה על אמונתו של זו, וחיים את חיינו בצורה זו מתוך בחירה- הוא דתי ואני לא. טוב. אם כבר נסחפנו לפסים אישיים, אני רוצה לחלוק איתכם משהו אישי שהיה לי השבוע, שממש לא קשור לנושא הפורום (אלי וחנה, מותר?) אז ככה, למי שלא יודע, נגה הבת שלי נולדה עם פזילה. בכל מקרה, אז היא צריכה לעבור ניתוח , והשבוע היינו בבית-חולים, ונקבע לה תור לניתוח בפורים. ועל זה נאמר- משנכנס אדר מרבים בשמחה. בכל מקרה, זה לא קשור פה לפורום, אבל היות שזה עומד לי על הלב אז אני מספרת. ואל תדאגו, זה לא אמור להיות מסובך, וגם כמה וכמה פוזלים במשפחה של בעלי עברו את זה בהצלחה. (עכשיו כשאני חושבת על זה אולי זה כן קשור לנושא הפורום- אני חזרתי בשאלה, אז הבת שלי פוזלת. כן, הנה , מצאתי היקש לוגי בריא). טוב, זהו קישקשתי ממש. הא, וגם רציתי להגיד למיכלי שאני מאד מאד מתביישת שאני לא חזרתי אליה, ואני בפגישה אצחצח את נעליה בתמורה. וליונה שאני גם נורא נהנית מהתשובות שלך. טוב, זהו אי אפשר יחס אישי לכל אחד. נראה אותכם כבר ביום חמישי ותקבלו כולכם חיבוק. ביי.
טוב, זה היום בכלל יום שני, ותפקיד סיכום השבוע הוא לא שלי, אך לא מצאתי כותרת יותר הולמת למה שבא לי להגיד. אז ככה, השבוע היה לי לחץ אטומי בעבודה, ולא היה לי זמן לגלוש.(בכלל, נראה שאנשי ההיי-טק תופסים פה אחוז נכבד בקרב החוזרים בשאלה, לא? חנה,ליאור,חיים,GOD,צבי,shrekM,אני, ומי עוד פיספסתי...) טוב, אבל זאת רק הערת אגב. אז ניסיתי עכשיו להשלים את החסר בקריאה בפורום, וראיתי שעברו הרבה דברים מעניינים בפורום, שעל חלקם מאד התחשק לי להגיב (אני מקווה שלא חל פה חוק ההתיישנות). אז נתחיל מהקל אל הכבד. דבר ראשון לא יכולתי להתעלם מנוכחותה של ספל חמאה, שהביאה לפה טרנד חדש של הערות שוליים (מבין הנסחפים בלטו אתאיסט רבנו, ושפינוזה מורנו). <ספל, הניק שלך מוכר לי מהפורום של חינוך לגיל הרך, שגם בו לא הספקתי לגלוש יובלות>. ועכשיו לדיונים עצמם: קודם כל, היו איזה כמה הודעות של נקסוס אחד שהעלה לי כמה פיוזים, אבל בטח הספקתם לשכוח ממנו, אז למה להזכיר לכם סתם? דבר שני, רציתי לשבח את SoOren, שאני נורא נהנית מהתגובות שלו (קבל החנפה). טוב, התחלתי מהקלים, ואין לי ברירה אלא לעבור לכבד, שזה היה הדיון שהכי הטריד אותי, ואני חייבת להגיב עליו למרות שהוא כבר בטח כמה עמודים אחורה. כתב פה shrekM על הסיפור שלו. ולמרות שהיו כמה תשובות שונות, רב התגובות היו "תתגרש". נהיה לי מזה ממש סחרחורת. אני יודעת שכל המייעצים באמת עושים זאת מכוונה טובה. חושבים עליו, ועל ילדיו לעתיד. על אשתו. אבל משום מה נשבה איזו רוח של קלילות כזו לגבי אפשרות של גרושין. איזה זלזול או זילות במושג של נישואין. אני מנסה לא להשמע "מורתית" או מתנשאת, אבל חבר´ה, לא מתגרשים כל-כך מהר. לפי הפרטים שנתן שרק, או יותר נכון לפי מעט הפרטים שנתן, אי אפשר לדעת מה בדיוק מצבו, מה הביא אותו להתחתן עם אשתו, מה מצב היחסים ביניהם. אני לא מנסה לפתוח פה שוב דיון בנושא, רק להצביע שהפריעה לי התגובה כאילו יש אפשרות אחת טובה והיא גרושין. (אני חושבת שספל חמאה ניסתה גם קצת להעלות את הנקודה שאני מעלה פה). בכל מקרה, שרק, אם אתה עדיין רוצה לדבר על זה, אני חושבת שבחכמה יעץ לך אלי לדבר עם אתאיסט. הוא בא פחות או יותר מאותו מקום. אני אשמח גם לדבר איתך, אם כי המצב שלי קצת שונה. אני גם נשואה לאדם דתי, כידוע, אבל אנו נישאנו מתוך ידיעה זה על אמונתו של זו, וחיים את חיינו בצורה זו מתוך בחירה- הוא דתי ואני לא. טוב. אם כבר נסחפנו לפסים אישיים, אני רוצה לחלוק איתכם משהו אישי שהיה לי השבוע, שממש לא קשור לנושא הפורום (אלי וחנה, מותר?) אז ככה, למי שלא יודע, נגה הבת שלי נולדה עם פזילה. בכל מקרה, אז היא צריכה לעבור ניתוח , והשבוע היינו בבית-חולים, ונקבע לה תור לניתוח בפורים. ועל זה נאמר- משנכנס אדר מרבים בשמחה. בכל מקרה, זה לא קשור פה לפורום, אבל היות שזה עומד לי על הלב אז אני מספרת. ואל תדאגו, זה לא אמור להיות מסובך, וגם כמה וכמה פוזלים במשפחה של בעלי עברו את זה בהצלחה. (עכשיו כשאני חושבת על זה אולי זה כן קשור לנושא הפורום- אני חזרתי בשאלה, אז הבת שלי פוזלת. כן, הנה , מצאתי היקש לוגי בריא). טוב, זהו קישקשתי ממש. הא, וגם רציתי להגיד למיכלי שאני מאד מאד מתביישת שאני לא חזרתי אליה, ואני בפגישה אצחצח את נעליה בתמורה. וליונה שאני גם נורא נהנית מהתשובות שלך. טוב, זהו אי אפשר יחס אישי לכל אחד. נראה אותכם כבר ביום חמישי ותקבלו כולכם חיבוק. ביי.