00000000000000000000
New member
סיכום טענת: "הדג והקשקשת"
הנה הטיעון של הידברות: דג וקשקשת הנה הבסיס להפרכה (כדאי לקרוא כדי להבין היטב): חלק 1 חלק 2 הנה סיכום ההפרכה: חכמינו לא התחייבו שלכל דג שיש סנפיר יש קשקשת. הם דיברו על רוב (ש"בדרך כלל זה כך"). אלו שחושבים שחכמינו כן התחייבו, מתבססים על ההנחה הבלתי מוכחת, שחכמינו קיבלו את הידע הזה במסורה. מבחינתם זאת רק תיאוריה, לא קביעה (אף שלקביעת הלכה זה מספיק). ------ והנה ההפרכה בשלבים (כדי שגם ילדים קטנים יבינו): א. חזל כתבו שלכל דג שיש סנפיר, יש גם קשקשת. ב. יש מפרשים שהניחו שחזל התכוונו: "רוב", לא "כל". לפי מפרשים אלו חזל לא קיבלו במסורה ידע על טבעי. איננו מדברים על המפרשים הללו. ג. יש מפרשים שהניחו שחזל באמת התכוונו לכל. כמובן שהנחה זו אינה נכונה בוודאות, אלא היא רק הנחה (עובדה שיש מפרשים שמביאים הנחה אחרת). ד. כדי להוכיח שההנחה הזאת נכונה, צריך להוכיח שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה. כאמור, זה לא הוכח. לכן הסברה של המפרשים נשארת בגדר סברה בלבד (וברור שאין זה משנה אפילו אם הסברה הזאת היא סברת הרוב). ה. הגענו לטענה של הידברות: "מוכח מדברי חזל ("לכל דג שיש סנפיר, יש גם קשקשת") שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה. ו. הידברות פשוט טועים, מאחר שהסברה של "כל" מתבססת על ההנחה שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה, זאת תיאוריה. לא קביעה. (כמו שהובהר בסעיפים ג´-ד´). ז. יתכן שהמפרשים שסוברים "כל" צודקים, וחזל באמת קיבלו זאת במסורה. אבל זה נשאר בגדר תיאוריה בלבד. לגבי הלכה - פוסקים כמו רוב הסוברים. לגבי המציאות - היא נשארת בגדר של תיאוריה בלבד. לכן אי אפשר סהוכיח מכאן לגבי האם חזל קיבלו ידע על טבעי במסורה.
הנה הטיעון של הידברות: דג וקשקשת הנה הבסיס להפרכה (כדאי לקרוא כדי להבין היטב): חלק 1 חלק 2 הנה סיכום ההפרכה: חכמינו לא התחייבו שלכל דג שיש סנפיר יש קשקשת. הם דיברו על רוב (ש"בדרך כלל זה כך"). אלו שחושבים שחכמינו כן התחייבו, מתבססים על ההנחה הבלתי מוכחת, שחכמינו קיבלו את הידע הזה במסורה. מבחינתם זאת רק תיאוריה, לא קביעה (אף שלקביעת הלכה זה מספיק). ------ והנה ההפרכה בשלבים (כדי שגם ילדים קטנים יבינו): א. חזל כתבו שלכל דג שיש סנפיר, יש גם קשקשת. ב. יש מפרשים שהניחו שחזל התכוונו: "רוב", לא "כל". לפי מפרשים אלו חזל לא קיבלו במסורה ידע על טבעי. איננו מדברים על המפרשים הללו. ג. יש מפרשים שהניחו שחזל באמת התכוונו לכל. כמובן שהנחה זו אינה נכונה בוודאות, אלא היא רק הנחה (עובדה שיש מפרשים שמביאים הנחה אחרת). ד. כדי להוכיח שההנחה הזאת נכונה, צריך להוכיח שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה. כאמור, זה לא הוכח. לכן הסברה של המפרשים נשארת בגדר סברה בלבד (וברור שאין זה משנה אפילו אם הסברה הזאת היא סברת הרוב). ה. הגענו לטענה של הידברות: "מוכח מדברי חזל ("לכל דג שיש סנפיר, יש גם קשקשת") שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה. ו. הידברות פשוט טועים, מאחר שהסברה של "כל" מתבססת על ההנחה שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה, זאת תיאוריה. לא קביעה. (כמו שהובהר בסעיפים ג´-ד´). ז. יתכן שהמפרשים שסוברים "כל" צודקים, וחזל באמת קיבלו זאת במסורה. אבל זה נשאר בגדר תיאוריה בלבד. לגבי הלכה - פוסקים כמו רוב הסוברים. לגבי המציאות - היא נשארת בגדר של תיאוריה בלבד. לכן אי אפשר סהוכיח מכאן לגבי האם חזל קיבלו ידע על טבעי במסורה.