Yo-man
New member
סיכום סופרבול אישי, בערך
בערך סיכום, לא בערך אישי...
ביום שני לא היה לי כח או חשק לכתוב. המשחק היה טרי מידי בראשי והאכזבה מרגיזה.
למחרת היה יום של עבודה וסידורים, ונורא רציתי לכתוב אבל ממש לא מצאתי זמן לזה.
וככה עברו הימים, והינה אני כאן - לא זוכר חצי ממה שרציתי לכתוב, וחושב שמה שאני לא אכתוב עכשיו יהיה מחזור של מה שכתבו כבר לפני בכל מיני מקומות. (מחיר ההתמהמהות)
אבל זה לא יעצור אותי
רגע לפני תחילת המשחק הופיעה שקופית שאמרה שדבר לא ניצחו השנה אף קבוצה שהיתה מדורגות בטופ 10 של ההגנות.
הם הפסידו לסן דיאגו (8) בשבוע 15 ולניו אינגלנד (10) בשבוע 12. ואת שתיהן הם ניצחו אח"כ בפלייאוף.
אבל ברשימה הזו נמצאת גם פילדלפיה (9), אותה הם קרעו 52-20 בשבוע 4, אז אולי לא קראתי נכון את השקופית...
בכל מקרה, די ברור עכשיו שנגד ההגנה של סיאטל היה לפייטון הרבה יותר קשה.
אני האמנתי שפייטון ימצא מישהו פנוי, כי אי אפשר לשמור חזק על 4 או 5 מטרות, אבל סיאטל הוכיחו לי ולפיטון כמה לא הבנתי את חוזק ההגנה שלהם.
אחרי הפשלה הראשונה, ואחריה ה-3 and out, משהו נראה משובש, אבל ההרגשה היתה שעוד כמה מהלכים הוא יתאפס ואז יתחיל הכיף.
הכיף לא הגיע המשחק הזה. פייטון לא רץ לליין לשנות את המהלכים כמעט. כאילו לקחו ממנו את הזכות לנהל את המשחק כמו שהוא רגיל ורוצה.
אולי זה באמת מה שקרה, ואולי הוא "צ'ואקר" כמו שכולם אומרים ואני מסרב להאמין.
אחרי הסייפטי (שעליו נאמר כבר מספיק) חיכיתי למשהו. כשהיה FG שהביא ל-5-0 אמרתי - לא נורא. עוד שניה זה מתחיל.
8-0, עדין שמרתי על אופטימיות. אבל אז האינטרספשן. ואח"כ כמה פספוסים ושוב הרחקה ופתאום המחצית והתוצאה היא 22-0
מופע המחצית היה אחד הגרועים בעיני, ואני תוהה אם זה כי הייתי כל כך מאוכזב מהמשחק שזה השפיע על החוויה הזו גם?
ואם אנחנו כבר במחצית, אז גם הפרסומות עד אותו שלב לא התעלו ליבול אליו התרגלנו בסופרבולים קודמים, לדעתי.
במחצית סיפרתי לעצמי מה קורה בחדר ההלבשה של דנבר, ואמרתי שמפה יבוא השינוי.
ואז באה החזרה של בעיטה קצרה וקופצנית ל-TD. איך זה יכול להיות?! אבל זה היה.
מפה המשחק היה מיותר לחלוטין ולא היה למה לחכות. זה היה כמו טיפול שיניים. ההרדמה כבר פועלת ורק צריך לחכות שהרופא יגיד שהוא סיים.
היינו 8 אנשים שראינו יחד את הסופרבול. 2 אוהדים שרופים של דנבר, 5 שמעודדים אותם ואחד שרק הימר על סיאטל, לא מחבב אותם איפלו,
שגרם לכל האירוע הזה להיות עוד יותר מעיק עם צחקוקי השמחה שלו כל פעם שקרה משהו נורא לדנבר, ולזה היה לעיתים תכופות, למרבה הצער.
הקטע המייאש בכל המשחק הזה הוא שלדנבר יש קבוצה ממש טובה. פייטון נהנה מהגנה מעולה.
יש לו 5 שחקנים שלכל אחד 10+ TD העונה, שזה כמובן פעם ראשונה שזה קורה בליגה.
פייטון שבר שיא ליארדים ולטאצ'דאונס העונה. עוד כמה שיאים אישיים. מתקרב לשיאים אבסולוטיים של פארב.
ההגנה לא מושלמת אבל רחוקה מלהיות בעייתית, ועם ההתקפה הכי טובה בהיסטוריה של הספורט, זה היה אמור להספיק.
השנה זה לא היה, ושוב באוגוסט יתחילו הדיונים העלובים של אלה שטוענים שאיליי טוב יותר כי יש לו 2 טבעות אליפות.
אין לי מושג מה דנבר יכולים לשפר בדראפט ובאוף-סיזן כדי לשפר את הסיכויים שלהם. אולי דווקא להחליף מאמן.
מה שכן - התחנה הבאה היא עוד חודש, אז פייטון יעבור בדיקות ונדע אם הרופאים מחזירים אותו למגרש,
או שהוא סיים את המירוץ שלו לאליפויות.
ועכשיו אחרי שניקיתי את הבאסה מהמערכות, אפשר לחזור להסתכל באופטימיות על פילדלפיה.
עם ה-QB שסיים את העונה עם הרייטינג הכי גבוה, והרץ המוביל של הליגה - יש למה לחכות.
לגבי מי אתם אופטימיים לקראת העונה הבאה?
בימים הקרובים אני אפרסם את הרעיונות שהועלו לפעילויות עד שתתחיל העונה הבאה, ונעזור אחד לשני לעבור את הבצורת...
בערך סיכום, לא בערך אישי...
ביום שני לא היה לי כח או חשק לכתוב. המשחק היה טרי מידי בראשי והאכזבה מרגיזה.
למחרת היה יום של עבודה וסידורים, ונורא רציתי לכתוב אבל ממש לא מצאתי זמן לזה.
וככה עברו הימים, והינה אני כאן - לא זוכר חצי ממה שרציתי לכתוב, וחושב שמה שאני לא אכתוב עכשיו יהיה מחזור של מה שכתבו כבר לפני בכל מיני מקומות. (מחיר ההתמהמהות)
אבל זה לא יעצור אותי
רגע לפני תחילת המשחק הופיעה שקופית שאמרה שדבר לא ניצחו השנה אף קבוצה שהיתה מדורגות בטופ 10 של ההגנות.
הם הפסידו לסן דיאגו (8) בשבוע 15 ולניו אינגלנד (10) בשבוע 12. ואת שתיהן הם ניצחו אח"כ בפלייאוף.
אבל ברשימה הזו נמצאת גם פילדלפיה (9), אותה הם קרעו 52-20 בשבוע 4, אז אולי לא קראתי נכון את השקופית...
בכל מקרה, די ברור עכשיו שנגד ההגנה של סיאטל היה לפייטון הרבה יותר קשה.
אני האמנתי שפייטון ימצא מישהו פנוי, כי אי אפשר לשמור חזק על 4 או 5 מטרות, אבל סיאטל הוכיחו לי ולפיטון כמה לא הבנתי את חוזק ההגנה שלהם.
אחרי הפשלה הראשונה, ואחריה ה-3 and out, משהו נראה משובש, אבל ההרגשה היתה שעוד כמה מהלכים הוא יתאפס ואז יתחיל הכיף.
הכיף לא הגיע המשחק הזה. פייטון לא רץ לליין לשנות את המהלכים כמעט. כאילו לקחו ממנו את הזכות לנהל את המשחק כמו שהוא רגיל ורוצה.
אולי זה באמת מה שקרה, ואולי הוא "צ'ואקר" כמו שכולם אומרים ואני מסרב להאמין.
אחרי הסייפטי (שעליו נאמר כבר מספיק) חיכיתי למשהו. כשהיה FG שהביא ל-5-0 אמרתי - לא נורא. עוד שניה זה מתחיל.
8-0, עדין שמרתי על אופטימיות. אבל אז האינטרספשן. ואח"כ כמה פספוסים ושוב הרחקה ופתאום המחצית והתוצאה היא 22-0
מופע המחצית היה אחד הגרועים בעיני, ואני תוהה אם זה כי הייתי כל כך מאוכזב מהמשחק שזה השפיע על החוויה הזו גם?
ואם אנחנו כבר במחצית, אז גם הפרסומות עד אותו שלב לא התעלו ליבול אליו התרגלנו בסופרבולים קודמים, לדעתי.
במחצית סיפרתי לעצמי מה קורה בחדר ההלבשה של דנבר, ואמרתי שמפה יבוא השינוי.
ואז באה החזרה של בעיטה קצרה וקופצנית ל-TD. איך זה יכול להיות?! אבל זה היה.
מפה המשחק היה מיותר לחלוטין ולא היה למה לחכות. זה היה כמו טיפול שיניים. ההרדמה כבר פועלת ורק צריך לחכות שהרופא יגיד שהוא סיים.
היינו 8 אנשים שראינו יחד את הסופרבול. 2 אוהדים שרופים של דנבר, 5 שמעודדים אותם ואחד שרק הימר על סיאטל, לא מחבב אותם איפלו,
שגרם לכל האירוע הזה להיות עוד יותר מעיק עם צחקוקי השמחה שלו כל פעם שקרה משהו נורא לדנבר, ולזה היה לעיתים תכופות, למרבה הצער.
הקטע המייאש בכל המשחק הזה הוא שלדנבר יש קבוצה ממש טובה. פייטון נהנה מהגנה מעולה.
יש לו 5 שחקנים שלכל אחד 10+ TD העונה, שזה כמובן פעם ראשונה שזה קורה בליגה.
פייטון שבר שיא ליארדים ולטאצ'דאונס העונה. עוד כמה שיאים אישיים. מתקרב לשיאים אבסולוטיים של פארב.
ההגנה לא מושלמת אבל רחוקה מלהיות בעייתית, ועם ההתקפה הכי טובה בהיסטוריה של הספורט, זה היה אמור להספיק.
השנה זה לא היה, ושוב באוגוסט יתחילו הדיונים העלובים של אלה שטוענים שאיליי טוב יותר כי יש לו 2 טבעות אליפות.
אין לי מושג מה דנבר יכולים לשפר בדראפט ובאוף-סיזן כדי לשפר את הסיכויים שלהם. אולי דווקא להחליף מאמן.
מה שכן - התחנה הבאה היא עוד חודש, אז פייטון יעבור בדיקות ונדע אם הרופאים מחזירים אותו למגרש,
או שהוא סיים את המירוץ שלו לאליפויות.
ועכשיו אחרי שניקיתי את הבאסה מהמערכות, אפשר לחזור להסתכל באופטימיות על פילדלפיה.
עם ה-QB שסיים את העונה עם הרייטינג הכי גבוה, והרץ המוביל של הליגה - יש למה לחכות.
לגבי מי אתם אופטימיים לקראת העונה הבאה?
בימים הקרובים אני אפרסם את הרעיונות שהועלו לפעילויות עד שתתחיל העונה הבאה, ונעזור אחד לשני לעבור את הבצורת...
