שלי: אממ
הכנתי פנקייק מקמח תפוחי אדמה עם סירופ מייפל חוויתי אושר כמעט עילאי
לא שסתם אבל הסוכר שזרם לי בדם עשה אותי הפי הפי בדוק
אני מקווה שאבא יקנה לנו תנו שעובד אני רוצה כבר לנסות לבשל דברים
עם קמחים ללא גלוטן ( משהו כמו קמח דורה וכאילו).
השבוע סיימתי סופסוף יחד עם העובדת הסוציאלית למלא את טופס הנכוץ
( בגין פסוראיזיס), לביטוח לאומי. האמת מילאתי אותו יותר כי חשבתי שאולי זה יעזור
לי להשיג קורסים מסופסדים. יש כמה שבא לי לעשות.
העובדת הסוציאלית התחילה לחקור אותי ואז היא גילתה אמת לא חדשה שאני לא ממש נהנית
מהחיים שלי אבל אין לי דיכאון. ( כלומר יש לי רגעי אושר והתלהבות אבל בכללי ככה ככה).
ואז היא ניסתה ללחוץ עלי לנסות תרופות פסיכיכטריות ( לא הולך לקרות בטח לא אחרי שקראתי על
התופעות לוואי שלהן חוץ מזה הבעיה שלי לא בדיוק משהו שתרופות יכולות לפתור) ושיחות.
ולא רציתי. כי האמת המצב שלי לא כזה גרוע סתם אנהדוניה וחוסר מוטיבציה לעשות דברים
אבל אני משתפרת בזה .
נפגשתי עם רופאה ממיינת דרך כללית כדי לקבוע על טיפולים אלטרנטיביים מסופסדים
יש עוד כמה אופציות שאני צריכה לבדוק לפני שאלך בטוח על הכלליץ אבל יצאתי מבסוטה.
היא אישרה לי בדיוק מה שרציתי שזה הומאופתיה ונטורופתית היא אישרה גם רפואה סינית
אבל האמת אני די מפחדת שיתקעו בי מחטים. דווקא אמרו לי שזה לא כואב במיוחד אבל המראה
של זה די מרתיע אותי אולי ננסה להתגבר על הפחד בהמשך אבל אני בהחלט
הולכת להיות מטופלת בעייתית וכדאי למטפל הסיני להתאזר בסבלנות.
אממ חוץ מזה התגשם הפחד שלי. הבחורה שרצתה להכיר אותי ( כחברה רגילה אני חושבת),
התחילה לשאול אותי שאלות כמו איך קוראים לך ואיפה את גרה ומזה בדיוק ניסיתי להמנע כי רציתי
קשר רק ברמת האינטרנט. היא נראית לי בחורה תוססת מידי בשבילי כרגע אין לי כוח להשקיע עכשיו
בחברות בטח לא כאילו שירצו תשומת לב מרובה ולגרור אותי למקומות
לא ידעתי איך להגיב אז לא עניתי לה. זו לא היא זו אני. נראה אני אדבר על הסוגיה הזו
עם השאמנית שלי חודש הבא ואתייעץ מה עושים במקרה שמנסים לא להיות מיזנתרופים אבל קשה
עם בני אדם שאוהבים תשומת לב ורוצים בקרבתך
היא גם חושבת עלי דברים שהם לא נכונים לגמרי.
כלומר באינטרנט אני חושבת שיוצאים בעיקר צדדים טובים כי אנשים לא רוצים להצטייר רע אבל אני
לא חושבת שאני כזאת "טובה וחמודה" כמו שהיא חושבת שאני....
וזהו
