עוד שבוע לחוץ. מתחרפנת.
רבוטה:
שבוע שעבר הבוס בא אלי ואמר שהוא רואה שאני עובדת קשה והרבה שעות (בשבילם שעות נופסות זה ברגע שעברה השעה 17:15 - 17:30 ואז הם מתחילים לשאול למה אני עדיין בעבודה) וממש לא רוצה שאני התמוטט להם (כנראה אני לא עושה עבודה טובה בלהסתיר את הלחץ שלי >.<) והדבר האחרון שהוא צריך זה שפתאום אחליט להפסיק להגיע לעבודה (זה גרם לי להבין שמוסר העבודה של האוסטרלים מאוד נמוך, והם פשוט מסוגלים להודיע "זהו, לא מגיע יותר, אני מתפטר" וכתוצאה מכך להציב את המקום בבעיה) אז הם נותנים לי יום שישי אחד חופש על חשבון העבודה שזה מאוד נחמד מצידם למרות שהייתי מעדיפה שיעלו לי לאותה משכורת שהרווחתי פה XD (מסתבר שחוקי עבודה פה הם נוקשים ואם מישהו עושה יותר מידי שעות נוספות, מקום העבודה צריך לפצות אותו. בד"כ מקובל לתת לו עוד ימי חופש).
תכלס, לא ביקשתי כלום וגם לא תכננתי לבקש. כך שנראה לי שהם יותר מפחדים שאפסיק להגיע מרוב תשישות
בכל אופן, ניסיתי להסביר לו שהתנאים שבהם עבדתי כאן היו גרועים לא פחות ולמרות זאת נשארתי 7 שנים בעבודה (!!!) . אז הוא יכול להרגע, אין לי שום כוונה פתאום לא להופיע ואמרתי לו מצב הכי גרוע אם אני ממש מותשת, אני ממשיכה לעבוד מהבית.
אז שאלתי שלשום אם אפשר לקחת את יום שישי (אתמול) והבוס אמר שלא אוכל כי הם חסרים כח אדם (כמה עמיתים יהיו אצל לקוחות אז לא יהיו הרבה נציגים לאייש את עמדות הטלפון) וראיתי שהוא ממש היה אומלל ולא היה לו נעים לסרב לי. חמוד
לא נורא, אקח יום אחר
החלטתי לנסות טיפול ל- ADHD:
אובחנתי ברמב"ם, לפני איזה 3 שנים, עם איזה מבחן מטופש שנקרא T.O.V.A שמן הסתם כל מי שעושה אותו יאובחן ב- ADHD. זה מצ'עמם ואין סיכוי לשמור על ריכוז במשך 20 דקות. נו בחייאת, על מי הם עובדים.
הנורולוגית שלכאורה אבחנה אותי טענה שיש לי ADD קל (בלי ה- H - היפראקטיביות), זרקה לי מרשם לריטלין ואמרה לי "תחזרי עוד כמה חודשים ותדווחי אם יש שיפור".
שיפור של מה? מי? אין לי מושג מה הולך איתי והיא תוקעת לי תרופות. ברור שבאותה שניה זרקתי אותה לקיבינימט והייתי משוכנעת כמעט לחלוטין שהיא פשוט נתנה לי אבחון חיובי כדי שלא ארגיש שסתם שילמתי הרבה כסף (2000 ש"ח!).
כמובן גם (כמעט) אף אחד מהסביבה לא השתכנע שיש לי את זה, וטענו שזה סתם תירוץ... אז זרמתי עם זה כשבתוך תוכי הרגשתי שאכן יש משהו, אבל לא בטוח שזה ה- ADD.
קיצר, כשהתחלתי לעבוד פה ב- servie desk הקושי רק גדל והיה יותר ברור שמשהו לא בסדר. במיוחד כשראיתי את העמיתים שלי מסתדרים ומצליחים לבצע את המטלות שלהם בלי לצאת מותשים בסוף יום כמוני. הרגשתי שאני מוציאה הרבה יותר אנרגיות ומתאמצת יותר לעשות מטלות לעומתם. מה גם שאחרי יום עבודה רגיל שבו אני יוצאת בזמן (גג 17:30 כשאני מתחילה ב- 8:30) הרגשתי כאילו עבדתי איזה 16 שעות (ואני יודעת מה זה לעבוד 16 שעות. עשיתי את זה כאן במשך חצי שנה כמעט כל יום).
אז מרוב ייאוש, החלטתי לפנות לאירגון שיש כאן שנקרא: ADDult . הם שלחו לי חומר והרצאות (שמה שהיה נשמע שזה בול אני). והרכזת המליצה לי על איזה רופא משפחה שתמחמה בתחום לנסות את הטיפול.
קבעתי תור לרופא הזה בעוד כמה ימים, רק הפגישה עולה 260$ שזה כמעט 800 ש"ח
גם לפני התור הייתי צריכה למלא איזה שאלון מעצבן עם מיליון שאלות מעצבנות שכמובן לא היה חינמי (עלה 60$) על מנת לתת לרופא איזה רקע על הלקוח...
אני ממש מקווה שהוא רציני ושווה את זה. אחרת אני כבר לא יודעת מה לעשות...
בהצלחה לי
.
עכשיו אלך לנסות לצייר איש-גלקסיה. אם יצליח יפה, אשים אותו כאן להשוויץ