נדירליאל
Active member
השבוע היה של דיסני, ללא ספק, מבחינתי לפחות.
נחתי קצת מדרמות קוריאניות, קצת מעייף לגלות שגם אצלם התבנית, הקונוונציה משתלטת על עולם היצירה, שכמו סופי קינסלה [סופרת רומןרומנטי אנגלייה משובחת] שאחרי 3 ספרים מי שמבין משהו בספרות יזניח את ספריה, כך גם עם הסדרות שלהם.
אז מה היה לי שווה לדבר עליו:
בראש ובראשונה שוב סדרה מצויינת עם דיוויד טננט, שעושה תפקיד נפלא כלורד בדינגהם בסדרה "יריבים". הסדרה עובדת לפי עקרון תסריטאות שלמדתי פעם מסביון ליברכט בקורס: סצינה דרמטית מחייבת 3 קודקודים, עימות, פשרה וקדימה. לא אספלייר כלום, רק אומר, יש עירום נפלא ולא פורנוגרפי, יש מבט עמוק אל העולם ממנו צמחנו [בריטניה שנות ה- 80 העליזות, הרבה לפני אינטרנט וניידים ורשתות חברתיות]. אציין רק בקצרה שזו סדרה שעוקבת אחרי מאבק בין נולד לאצולה, פריווליגי עם המון כסף לבין נובוריש, שזכה בתואר אצולה כנראה בעקבות נישואים, שמחפש את האיכות ההיא, שלעולם לא תהיה לו. באמצע המאבק והיריבות יש נפגעים רבים. [אגב, נראה לי שדמות הלוד הנובוריש אולי מבוססת על מקסוול האוסטרלי ושינוי שוק הטלוויזיה העולמי.
סדרה אחרת, משנת 2016 נקראת באנגלית, אמריקאית, PIECES OF LIFE ובעברית "במשפחות הכי טובות"
כל פרק בסדרה בנוי מארבעה סרטונים קטנים, כל אחד מהם בדר"כ מתבונן בארבעת חלקי המשפחה: אבאמא בוגרים, בת ומשפחה, בן ומשפחה, בן פרוד ללא עתיד. בהתחלה, כלומר, בפרקים הראשונים היה בזה קסם חתרני, למי שרגיל ל-סיטקום המשפחתי הקלאסי [דוגמת משפחה מודרנית, איך פגשתי את אמא או דוגמות עתיקות יותר מהטלוויזיה האמריקאית], כי אין סיפור אחד, אלא פרגמנטים קצרצרים, שכוחם הוא בהיות כמו "הייקו", מבט קצר, חד, ממוקד ברגע ודרכו התבוננות מאירה במציאות.
אבל, יש הרבה נפילות, קטעים מטופשים, במיוחד בעונה השנייה ביחס לראשונה. ישנה העצמה של בן הזוג של הבת, רופא אא"ג שכנראה השחקן נחשב לקומיקאי טוב, ולכן הרבה סצינות קשורות בו דווקא ולא בבת.
ישנה דמות מופלאה של ילדה קטנה במשפחת הבת הקטנה, סופיה [ג'יזל אייזנברג], גאון הולך על שתיים וילדותית באותה מידה.
ברור שהעלילה היא פוסט סיינפלד, קומדיה על "כלום", אבל מבט ממוקד באיבוד בתולין של בחור בן 17 הופך מצחיק בשל עיקרון הסאטירה, הגזמה בחלק מסזויים מהתמונה הרגילה.
יש אגב שחקנית שאח"כ או במקביל שיחקה באופרת הסבון Y&R בתפקיד סאמר, בתם של ניק ניומן ופיליס. בסדרה היא החברה החתיכה והבוגרת מינית שמסכימה לאבד בתוליה רק אחרי נישואים
ברור, שזה "הורג מצחוק". יש הרבה רפרנסים לעברה הבדוי/האמיתי.
שני שחקנים ממש בולטים הוא: ג'יממס ברולין [הבעל של ברברה סטרייסנד, האבא של.., בתפקיד "היפה והטיפש, טייס בגימלאות, "קלולס לגמרי] ובת זוגו ואם הילדים, דיאן ווסט, שחקנית מוערכת מסרטי וודי אלן, שעושה תפקיד, לדעתי לפחות, מבריק כאמא פאסיב-אגרסיב, פסיכולוגית שמטפלת בבניה, חסרת כל עכבות מוסריות. מדהים.
ממליץ על שתיהן מאוד.
נחתי קצת מדרמות קוריאניות, קצת מעייף לגלות שגם אצלם התבנית, הקונוונציה משתלטת על עולם היצירה, שכמו סופי קינסלה [סופרת רומןרומנטי אנגלייה משובחת] שאחרי 3 ספרים מי שמבין משהו בספרות יזניח את ספריה, כך גם עם הסדרות שלהם.
אז מה היה לי שווה לדבר עליו:
בראש ובראשונה שוב סדרה מצויינת עם דיוויד טננט, שעושה תפקיד נפלא כלורד בדינגהם בסדרה "יריבים". הסדרה עובדת לפי עקרון תסריטאות שלמדתי פעם מסביון ליברכט בקורס: סצינה דרמטית מחייבת 3 קודקודים, עימות, פשרה וקדימה. לא אספלייר כלום, רק אומר, יש עירום נפלא ולא פורנוגרפי, יש מבט עמוק אל העולם ממנו צמחנו [בריטניה שנות ה- 80 העליזות, הרבה לפני אינטרנט וניידים ורשתות חברתיות]. אציין רק בקצרה שזו סדרה שעוקבת אחרי מאבק בין נולד לאצולה, פריווליגי עם המון כסף לבין נובוריש, שזכה בתואר אצולה כנראה בעקבות נישואים, שמחפש את האיכות ההיא, שלעולם לא תהיה לו. באמצע המאבק והיריבות יש נפגעים רבים. [אגב, נראה לי שדמות הלוד הנובוריש אולי מבוססת על מקסוול האוסטרלי ושינוי שוק הטלוויזיה העולמי.
סדרה אחרת, משנת 2016 נקראת באנגלית, אמריקאית, PIECES OF LIFE ובעברית "במשפחות הכי טובות"
כל פרק בסדרה בנוי מארבעה סרטונים קטנים, כל אחד מהם בדר"כ מתבונן בארבעת חלקי המשפחה: אבאמא בוגרים, בת ומשפחה, בן ומשפחה, בן פרוד ללא עתיד. בהתחלה, כלומר, בפרקים הראשונים היה בזה קסם חתרני, למי שרגיל ל-סיטקום המשפחתי הקלאסי [דוגמת משפחה מודרנית, איך פגשתי את אמא או דוגמות עתיקות יותר מהטלוויזיה האמריקאית], כי אין סיפור אחד, אלא פרגמנטים קצרצרים, שכוחם הוא בהיות כמו "הייקו", מבט קצר, חד, ממוקד ברגע ודרכו התבוננות מאירה במציאות.
אבל, יש הרבה נפילות, קטעים מטופשים, במיוחד בעונה השנייה ביחס לראשונה. ישנה העצמה של בן הזוג של הבת, רופא אא"ג שכנראה השחקן נחשב לקומיקאי טוב, ולכן הרבה סצינות קשורות בו דווקא ולא בבת.
ישנה דמות מופלאה של ילדה קטנה במשפחת הבת הקטנה, סופיה [ג'יזל אייזנברג], גאון הולך על שתיים וילדותית באותה מידה.
ברור שהעלילה היא פוסט סיינפלד, קומדיה על "כלום", אבל מבט ממוקד באיבוד בתולין של בחור בן 17 הופך מצחיק בשל עיקרון הסאטירה, הגזמה בחלק מסזויים מהתמונה הרגילה.
יש אגב שחקנית שאח"כ או במקביל שיחקה באופרת הסבון Y&R בתפקיד סאמר, בתם של ניק ניומן ופיליס. בסדרה היא החברה החתיכה והבוגרת מינית שמסכימה לאבד בתוליה רק אחרי נישואים
ברור, שזה "הורג מצחוק". יש הרבה רפרנסים לעברה הבדוי/האמיתי.
שני שחקנים ממש בולטים הוא: ג'יממס ברולין [הבעל של ברברה סטרייסנד, האבא של.., בתפקיד "היפה והטיפש, טייס בגימלאות, "קלולס לגמרי] ובת זוגו ואם הילדים, דיאן ווסט, שחקנית מוערכת מסרטי וודי אלן, שעושה תפקיד, לדעתי לפחות, מבריק כאמא פאסיב-אגרסיב, פסיכולוגית שמטפלת בבניה, חסרת כל עכבות מוסריות. מדהים.
ממליץ על שתיהן מאוד.