סיכומים??? גברים
בחודשים שהובילו לאולימפיאדה העולם יכל לעקוב מקרוב אחר הנבחרת האמריקאית שהלכה והשתבחה. להורטון הותיק נוסף לייבה לפני כשנתיים, ובאליפות ארה"ב פתאום הגיח אורוזקו, ובמחבנים האולימפים פתאום הופיע מיקולאק. ארבעה קרב רביסטית עם פוטנציאל ל90 פלוס. כל כך הרבה עומק שהכוכב הקודם הורטון כמעט ונדחק הצידה בתור גלגל חמישי...
חצי שנה קודם לכן אלו היו עוד הסינים והיפנים שנלחמו על דומיננטיות, אך בזמן שחלף מאז אליפות העולם הם פחות הרשימו ממה שיכלנו לראות בתחרויות סבב גביע העולם, ובאופן כללי הם נראו הרבה פחות מסוכנים מאשר בביג'ין 2008 או טוקיו 2011.
המגמה הזאת קיבלה חיזוק במוקדמות כשהאמריקאים בערו וחרכו את הפודיום עם הופעות מבריקות שהעלו אותם למקום הראשון.
היפנים והסינים לאומת זאת נראו זוועה עם הופעות מלאות טעויות, וסיימו במקומות ה חמישי והשישי בהתאמה. הרוסים סיימו במקום השני, הבריטים בשלישי והגרמנים ברביעי.
האוירה הכללית היתה של שוק - אף אחד לא בנה על כזאת התפרקות, מה גם שהסינים לא הצליחו להביא אף מתעמל לגמר הקרב רב! הזהב היה של ארה"ב, הם רק היו צריכים לבוא לגמר ביום התחרות ולקטוף אותו. או שלא...
בגמר התהפכו היוצרות. הסינים, גם ללא הכוכב הפצוע טנג הייבין מחקו את ההופעה המבישה וכבשו את האולם בסערה עם 0 טעויות. היפנים גם תיקנו את הרושם. ההופעה לא היתה מבריקה, וכללה שלושה תרגילים לא טובים (כולל התרגיל של אוצ'ימורה בסוס הסמוכות) אבל זה הספיק לחלוף על פני הבריטים שבהופעה משולהבת מול הקהל הביתי התעלו על עצמם ולקחו את הארד. האמריקאים פישלו - שתי שגיאות חמורות לאורוזקו בקפיצות ובסמוכות, ושגיאה חמורה של לייבה בסמוכות. שאר התרגילים היו טובים, אך הקסם מהמוקדמות אבד, והחבורה נפלה עד המקום החמישי והסתפקה בתואר הנבחרת המאכזבת.
החבורה הצעירה מאוקראינה הרשימה מאד, עם ביצועים מרשימים בקפיצות, בטבעות ובסוס הסמוכות, וחולשה בולטת בקרקע. הם חשבו שהם זכו בארד, עד שערעור של יפן שהתקבל הפך את היוצרות והפיל אותם למקום הרביעי המאכזב, אך המאד מפתיע.
כעבור יומים הגיע הקרב רב - מה שצפוי היה להיות one man show של אוצ'ימורה. הוא אמנם פישל פה ושם גם במוקדמות וגם בגמר הנחבחרות - אך עדיין, מתעמל כל כך חזק על כל ששת המכשירים, גם מבחינת קושי, ובמיוחד מבחינת ביצוע - יכל לקחת את הזהב גם עם שגיאה או שתיים.
הוא העפיל אמנם רק תשיעי, אך אחרי ההופעה המוצלחת בגמר הנבחרות היה ברור שהמוקדמות היו היוצא מן הכלל ושלאף מתעמל לא כדאי לבנות על עזרה ממנו. וכך אכן היה - בהופעה מאד משכנעת ובקלילות אוצ'ימורה לקחת את הזהב בפער של יותר מנקודה וחצי, וזה לאחר שהוריד ידיים למזרן בתרגיל הקרקע שלו.
ההפתעה היתה במקום השני - מרסל נגוין הגרמני עם הופעה מבריקה, למעט טעות על סוס הסמוכות.
והדרמה הגיע מכיוון של דאנל לייבה - המועמד הכמעט וודאי למדליה שהעפיל לגמר עם הציון הגבוה ביותר מהמוקדמות. לייבה התחיל חזק בקרקע, אך בסיבוב השני ביצע תרגיל חלש בסוס הסמוכות, כשנאלץ להשתמש בכל נטו בשביל לעלות לעמידת ידיים לקראת הירידה מהסוס. ה 13.5 שקיבל הפיל אותו לחור שחור במורדות הדירוג. במשך ארבעת הסבבים שנותרו הוא נתן את הופעת חייו, כולל הציונים הגבוהים ביותר במקבילים ובמתח, בשביל לעקוף את מיקולה קוקסנקוב האוקראיני ולקחת את הארד. שני הבריטים היו בדבוקה המובילה לכל אורך התחרות, עד לסיבוב הלפני אחרון כששניהם פישלו, תומאס בקפיצות (סיים 7) ופרוויס במקבילים (סיים 13). גם אורוזקו האמריקאי המשיך לאכזב, ונפל מסוס הסמוכות בסיבוב השני. הטיפוס שלו חזרה במהלך ארבעת המכשירים הנותרים היה נחוש, אך לא הספיק, והוא סיים 8. סוס הסמוכות גבה עוד קורבנות, בדמות פביאן המבושן שנפל ממנו, ולבסוף סיים במקום ה15 המאד מאכזב.
ואלכס שלנו התחיל מעולה בשלושת המכשירים הראשונים שלו, ושיפר את התוצאות מהמקודמות. עד שהגיע למקבילים ובסוף תרגיל יפה מאד מעד אחורה ואיבד ניקוד יקר. גם הקפיצה שלו היתה חלשה, והוא סיים במקום ה 12 המכובד והשאיר טעם של עוד. לולא השגיאות הוא היה מסיים בעשיריה הראשונה, ובמרחק נקודה וחצי מהדבוקה המובילה - זה יוצא שהוא צריך להוסיף בערך 7 עשיריות בשנה עד לריו
ואז החלו הגמרים על המכשירים - בהם הגברים פחות או יותר התעלו על עצמם.
בקרקע, זואו קאי ואוצ'ימורה עלו למזרן אחד אחרי השני וסגרו את הבסטה עבורם ועבור כל שאר המתעמלים - ציונים כל כך גבוהים שאף אחד לא יכול היה לתפוס אותם, כולל אלכס. קאי הפך לאלוף אולימפי פעם שנייה. שלישי עלה דניס אבלזיאן הרוסי עם תרגיל הקרקע הקשה ביותר שבוצע בתחרות. הוא לא היה מושלם, אך עם מיעוט הורדות ועם דרגת קושי כל כך גבוה הוא פחות או יותר שריין את הארד, וכל השאר יכלו לריב על המקומות 4-8, עם מעט סיכויים לחדור את השלישיה, גם עם תרגילים מושלמים.
אלכס התחיל יפה, אך פס חלש באמצע עם נחיתה מאד נמוכה וצעד גדול קדימה הובילו לציון נמוך יחסית, והמקום ה 6 המאד מכובד, שני מקומות גבוה יותר מאשר בבייג'ין.
נעדר מהגמר היפוליטו הברזילאי שנפל במוקדמות ושיסיים כנראה את הקריירה ללא מדליה אולימפית.
בסוס הסמוכות היה זה קרב איתנים בין ברקי, האלוף מ2008, ולואיס סמית', מדליסט הארד מ 2008. השניים שולטים ביד רמה במכשיר הזה ב4 השנים האחרונות, והיה קרב מרתק. ברקי עלה חמישי ורשם פער עצום עם 16.066, כמעט 5 עשיריות יתרון על מקס וויטלוק הבריטי. אחרון עלה סמית' והשיב עם תרגיל מדהים משל עצמו, ולוח התוצאות הראה גם 16.066 - וכאן נרשם שברון הלב הראשון משיטת שובר השוויון כשהזהב הלך לברקי בגלל ציון ביצוע (E) גבוה יותר. סמית' נאלץ להסתפק בכסף, והקהל הבריטי חגג עם הבונוס בדמות מדלית ארד ושני בריטים על הפודיום.
בטבעות נרשמה סנסציה כשהברזילאי זאנטי שעלה אחרון עקף את ייבינג הסיני האלוף האולימפי מבייג'ין. מדליה אולימפית ראשונה לברזיל! בתחרות הזאת גם היו שני "דינוזאורים" - מוראנדי האיטלקי בן ה 30, ויורדאן יובצ'ב הבולגרי בן ה39. שניהם ביצעו תרגילים יפים - מוראנדי לקח את הארד עבור איטליה, ויובצ'ה נתן תרגיל מרשים, אך הברכיים בגדו בו בנחיתה, והוא ירד לכריעה עמוקה מאד וסיים שביעי.
בקפיצות היתה חגיגה - חמשת המקומות הראשונים קבעו ממוצעים של מעל 16 נקודות, מה שמעיד על העומק ועל איכות התחרות. המתח נשמר עד הסוף, כשהתוצאות פשוט הלכו והשתפרו.
זה התחיל לאט עם קפיצות לא מסוגננות של פלביוס קוצי, וקפיצה מרשימה לצד קפיצה עם נפילה לקריסטיאן תומאס. המשיך עם שתי קפיצות מאד יפות ונקיות אך לא מספיק קשות לבוטייה הספרדי. ואז התחיל האקשן.
אחד אחרי השני הפציצו, כולל סטיקים, רדיבילוב האוקראיני, אבליאזין הרוסי, מיקולאק האמריקאי, גונזלס ספולוודה הצ'יליאני, ולקינוח - אלוף העולם הקוריאני יאנג. יאנג לקח את הזהב בזכות עליונות בדרגות הקושי, וסגנון מרהיב (הוא לא סתם אלוף העולם). שני סיים אבליאזין ושלישי רדיבילוב עם מדליה לאוקראינה. הצ'יליאני פספס מדליה היסטורית לצ'ילה בגלל קפיצה שניה חלשה יחסית.
גמר המקבילים היה הכי פחות מעניין לטעמי, מה גם שאלוף העולם לייבה לא העפיל לגמר.היתה הופעה של שני האחים לבית טנאקה, ואפשרות שלא ממשה את עצמה ששניהם יעמדו על הפודיום. הטנאקה הראשון איבד סיכוי עם תרגיל חלש. נרשמה גם נפילה אחת של הסיני ז'אנג. חוץ מזה שתי הופעות היו דרגה מעל השאר - ז'ה הסיני שסיים ראשון, ונגוין הגרמני שהוסיף מדליה לשלל וסיים שני. למקום השלישי הגיע המילטון הצרפתי ששרד את הנסיון של קזוהיטו טנאקה לעקוף אותו על חודן של 66 אלפיות.
ואז הגיע הגמר הסוחף מכולם - גמר המעופפים על המתח. עם 0 נפילות, כמעט כל המתעמלים היו בשיאם והמדליות הוכרעו באמת על פי ההתעמלות במיטבה ולא על פי טעויות ושגיאות. ההיילייטס היו דאבל (!) פירואט של ג'יהון הקוריאני, שלושת הוריאציות של הקובאצ'ים של המבושן, וחוץ מזה פשוט היה תענוג לצפות בהתעמלות עם תעוזה, תעופה, והרבה אדרנלין.
הזהב הגיע בצדק לאפקה זונדרלנד ההולנדי - הוא פספס את המדליה בביג'ינג, אך כאן אף אחד לא יכול היה לעקוף אותו. לו ולזואו קאי הסיני היתה דרגת קושי מטורפת של 7.9! אך התרגיל שלו היה הרבה יותר מרשים מזה של זואו - אקשן ללא הפסקה. זואו קאי עדיין לקח את הארד, על אף אחזקת גוף לא מרשימה בעליל, ולדעתי בזכות העלמת עין של השופטים מזה. את הכסף לקח המבושן עם תרגיל מבריק. היה מרגש לראות את המתעמל הזה זוכה - כל כך מוכשר וחוזר מפציעה קשה. כאמור, קאי לקח את הארד, וראוי לציין גם תרגילים מרשימים של ז'אנג הסיני (רביעי), לייבה האמריקאי (חמישי), והורטון האמריקאי עם ציון הביצוע השני בגובהו בתחרות - אך ללא מספיק קושי - שהביא אותו רק למקום השישי.
בחודשים שהובילו לאולימפיאדה העולם יכל לעקוב מקרוב אחר הנבחרת האמריקאית שהלכה והשתבחה. להורטון הותיק נוסף לייבה לפני כשנתיים, ובאליפות ארה"ב פתאום הגיח אורוזקו, ובמחבנים האולימפים פתאום הופיע מיקולאק. ארבעה קרב רביסטית עם פוטנציאל ל90 פלוס. כל כך הרבה עומק שהכוכב הקודם הורטון כמעט ונדחק הצידה בתור גלגל חמישי...
חצי שנה קודם לכן אלו היו עוד הסינים והיפנים שנלחמו על דומיננטיות, אך בזמן שחלף מאז אליפות העולם הם פחות הרשימו ממה שיכלנו לראות בתחרויות סבב גביע העולם, ובאופן כללי הם נראו הרבה פחות מסוכנים מאשר בביג'ין 2008 או טוקיו 2011.
המגמה הזאת קיבלה חיזוק במוקדמות כשהאמריקאים בערו וחרכו את הפודיום עם הופעות מבריקות שהעלו אותם למקום הראשון.
היפנים והסינים לאומת זאת נראו זוועה עם הופעות מלאות טעויות, וסיימו במקומות ה חמישי והשישי בהתאמה. הרוסים סיימו במקום השני, הבריטים בשלישי והגרמנים ברביעי.
האוירה הכללית היתה של שוק - אף אחד לא בנה על כזאת התפרקות, מה גם שהסינים לא הצליחו להביא אף מתעמל לגמר הקרב רב! הזהב היה של ארה"ב, הם רק היו צריכים לבוא לגמר ביום התחרות ולקטוף אותו. או שלא...
בגמר התהפכו היוצרות. הסינים, גם ללא הכוכב הפצוע טנג הייבין מחקו את ההופעה המבישה וכבשו את האולם בסערה עם 0 טעויות. היפנים גם תיקנו את הרושם. ההופעה לא היתה מבריקה, וכללה שלושה תרגילים לא טובים (כולל התרגיל של אוצ'ימורה בסוס הסמוכות) אבל זה הספיק לחלוף על פני הבריטים שבהופעה משולהבת מול הקהל הביתי התעלו על עצמם ולקחו את הארד. האמריקאים פישלו - שתי שגיאות חמורות לאורוזקו בקפיצות ובסמוכות, ושגיאה חמורה של לייבה בסמוכות. שאר התרגילים היו טובים, אך הקסם מהמוקדמות אבד, והחבורה נפלה עד המקום החמישי והסתפקה בתואר הנבחרת המאכזבת.
החבורה הצעירה מאוקראינה הרשימה מאד, עם ביצועים מרשימים בקפיצות, בטבעות ובסוס הסמוכות, וחולשה בולטת בקרקע. הם חשבו שהם זכו בארד, עד שערעור של יפן שהתקבל הפך את היוצרות והפיל אותם למקום הרביעי המאכזב, אך המאד מפתיע.
כעבור יומים הגיע הקרב רב - מה שצפוי היה להיות one man show של אוצ'ימורה. הוא אמנם פישל פה ושם גם במוקדמות וגם בגמר הנחבחרות - אך עדיין, מתעמל כל כך חזק על כל ששת המכשירים, גם מבחינת קושי, ובמיוחד מבחינת ביצוע - יכל לקחת את הזהב גם עם שגיאה או שתיים.
הוא העפיל אמנם רק תשיעי, אך אחרי ההופעה המוצלחת בגמר הנבחרות היה ברור שהמוקדמות היו היוצא מן הכלל ושלאף מתעמל לא כדאי לבנות על עזרה ממנו. וכך אכן היה - בהופעה מאד משכנעת ובקלילות אוצ'ימורה לקחת את הזהב בפער של יותר מנקודה וחצי, וזה לאחר שהוריד ידיים למזרן בתרגיל הקרקע שלו.
ההפתעה היתה במקום השני - מרסל נגוין הגרמני עם הופעה מבריקה, למעט טעות על סוס הסמוכות.
והדרמה הגיע מכיוון של דאנל לייבה - המועמד הכמעט וודאי למדליה שהעפיל לגמר עם הציון הגבוה ביותר מהמוקדמות. לייבה התחיל חזק בקרקע, אך בסיבוב השני ביצע תרגיל חלש בסוס הסמוכות, כשנאלץ להשתמש בכל נטו בשביל לעלות לעמידת ידיים לקראת הירידה מהסוס. ה 13.5 שקיבל הפיל אותו לחור שחור במורדות הדירוג. במשך ארבעת הסבבים שנותרו הוא נתן את הופעת חייו, כולל הציונים הגבוהים ביותר במקבילים ובמתח, בשביל לעקוף את מיקולה קוקסנקוב האוקראיני ולקחת את הארד. שני הבריטים היו בדבוקה המובילה לכל אורך התחרות, עד לסיבוב הלפני אחרון כששניהם פישלו, תומאס בקפיצות (סיים 7) ופרוויס במקבילים (סיים 13). גם אורוזקו האמריקאי המשיך לאכזב, ונפל מסוס הסמוכות בסיבוב השני. הטיפוס שלו חזרה במהלך ארבעת המכשירים הנותרים היה נחוש, אך לא הספיק, והוא סיים 8. סוס הסמוכות גבה עוד קורבנות, בדמות פביאן המבושן שנפל ממנו, ולבסוף סיים במקום ה15 המאד מאכזב.
ואלכס שלנו התחיל מעולה בשלושת המכשירים הראשונים שלו, ושיפר את התוצאות מהמקודמות. עד שהגיע למקבילים ובסוף תרגיל יפה מאד מעד אחורה ואיבד ניקוד יקר. גם הקפיצה שלו היתה חלשה, והוא סיים במקום ה 12 המכובד והשאיר טעם של עוד. לולא השגיאות הוא היה מסיים בעשיריה הראשונה, ובמרחק נקודה וחצי מהדבוקה המובילה - זה יוצא שהוא צריך להוסיף בערך 7 עשיריות בשנה עד לריו
ואז החלו הגמרים על המכשירים - בהם הגברים פחות או יותר התעלו על עצמם.
בקרקע, זואו קאי ואוצ'ימורה עלו למזרן אחד אחרי השני וסגרו את הבסטה עבורם ועבור כל שאר המתעמלים - ציונים כל כך גבוהים שאף אחד לא יכול היה לתפוס אותם, כולל אלכס. קאי הפך לאלוף אולימפי פעם שנייה. שלישי עלה דניס אבלזיאן הרוסי עם תרגיל הקרקע הקשה ביותר שבוצע בתחרות. הוא לא היה מושלם, אך עם מיעוט הורדות ועם דרגת קושי כל כך גבוה הוא פחות או יותר שריין את הארד, וכל השאר יכלו לריב על המקומות 4-8, עם מעט סיכויים לחדור את השלישיה, גם עם תרגילים מושלמים.
אלכס התחיל יפה, אך פס חלש באמצע עם נחיתה מאד נמוכה וצעד גדול קדימה הובילו לציון נמוך יחסית, והמקום ה 6 המאד מכובד, שני מקומות גבוה יותר מאשר בבייג'ין.
נעדר מהגמר היפוליטו הברזילאי שנפל במוקדמות ושיסיים כנראה את הקריירה ללא מדליה אולימפית.
בסוס הסמוכות היה זה קרב איתנים בין ברקי, האלוף מ2008, ולואיס סמית', מדליסט הארד מ 2008. השניים שולטים ביד רמה במכשיר הזה ב4 השנים האחרונות, והיה קרב מרתק. ברקי עלה חמישי ורשם פער עצום עם 16.066, כמעט 5 עשיריות יתרון על מקס וויטלוק הבריטי. אחרון עלה סמית' והשיב עם תרגיל מדהים משל עצמו, ולוח התוצאות הראה גם 16.066 - וכאן נרשם שברון הלב הראשון משיטת שובר השוויון כשהזהב הלך לברקי בגלל ציון ביצוע (E) גבוה יותר. סמית' נאלץ להסתפק בכסף, והקהל הבריטי חגג עם הבונוס בדמות מדלית ארד ושני בריטים על הפודיום.
בטבעות נרשמה סנסציה כשהברזילאי זאנטי שעלה אחרון עקף את ייבינג הסיני האלוף האולימפי מבייג'ין. מדליה אולימפית ראשונה לברזיל! בתחרות הזאת גם היו שני "דינוזאורים" - מוראנדי האיטלקי בן ה 30, ויורדאן יובצ'ב הבולגרי בן ה39. שניהם ביצעו תרגילים יפים - מוראנדי לקח את הארד עבור איטליה, ויובצ'ה נתן תרגיל מרשים, אך הברכיים בגדו בו בנחיתה, והוא ירד לכריעה עמוקה מאד וסיים שביעי.
בקפיצות היתה חגיגה - חמשת המקומות הראשונים קבעו ממוצעים של מעל 16 נקודות, מה שמעיד על העומק ועל איכות התחרות. המתח נשמר עד הסוף, כשהתוצאות פשוט הלכו והשתפרו.
זה התחיל לאט עם קפיצות לא מסוגננות של פלביוס קוצי, וקפיצה מרשימה לצד קפיצה עם נפילה לקריסטיאן תומאס. המשיך עם שתי קפיצות מאד יפות ונקיות אך לא מספיק קשות לבוטייה הספרדי. ואז התחיל האקשן.
אחד אחרי השני הפציצו, כולל סטיקים, רדיבילוב האוקראיני, אבליאזין הרוסי, מיקולאק האמריקאי, גונזלס ספולוודה הצ'יליאני, ולקינוח - אלוף העולם הקוריאני יאנג. יאנג לקח את הזהב בזכות עליונות בדרגות הקושי, וסגנון מרהיב (הוא לא סתם אלוף העולם). שני סיים אבליאזין ושלישי רדיבילוב עם מדליה לאוקראינה. הצ'יליאני פספס מדליה היסטורית לצ'ילה בגלל קפיצה שניה חלשה יחסית.
גמר המקבילים היה הכי פחות מעניין לטעמי, מה גם שאלוף העולם לייבה לא העפיל לגמר.היתה הופעה של שני האחים לבית טנאקה, ואפשרות שלא ממשה את עצמה ששניהם יעמדו על הפודיום. הטנאקה הראשון איבד סיכוי עם תרגיל חלש. נרשמה גם נפילה אחת של הסיני ז'אנג. חוץ מזה שתי הופעות היו דרגה מעל השאר - ז'ה הסיני שסיים ראשון, ונגוין הגרמני שהוסיף מדליה לשלל וסיים שני. למקום השלישי הגיע המילטון הצרפתי ששרד את הנסיון של קזוהיטו טנאקה לעקוף אותו על חודן של 66 אלפיות.
ואז הגיע הגמר הסוחף מכולם - גמר המעופפים על המתח. עם 0 נפילות, כמעט כל המתעמלים היו בשיאם והמדליות הוכרעו באמת על פי ההתעמלות במיטבה ולא על פי טעויות ושגיאות. ההיילייטס היו דאבל (!) פירואט של ג'יהון הקוריאני, שלושת הוריאציות של הקובאצ'ים של המבושן, וחוץ מזה פשוט היה תענוג לצפות בהתעמלות עם תעוזה, תעופה, והרבה אדרנלין.
הזהב הגיע בצדק לאפקה זונדרלנד ההולנדי - הוא פספס את המדליה בביג'ינג, אך כאן אף אחד לא יכול היה לעקוף אותו. לו ולזואו קאי הסיני היתה דרגת קושי מטורפת של 7.9! אך התרגיל שלו היה הרבה יותר מרשים מזה של זואו - אקשן ללא הפסקה. זואו קאי עדיין לקח את הארד, על אף אחזקת גוף לא מרשימה בעליל, ולדעתי בזכות העלמת עין של השופטים מזה. את הכסף לקח המבושן עם תרגיל מבריק. היה מרגש לראות את המתעמל הזה זוכה - כל כך מוכשר וחוזר מפציעה קשה. כאמור, קאי לקח את הארד, וראוי לציין גם תרגילים מרשימים של ז'אנג הסיני (רביעי), לייבה האמריקאי (חמישי), והורטון האמריקאי עם ציון הביצוע השני בגובהו בתחרות - אך ללא מספיק קושי - שהביא אותו רק למקום השישי.