סימפוניות של בטהובן

[הקיזומ]

סימפוניות של בטהובן ../images/Emo26.gif

האם יש ביצוע של תזמורת מסויימת בניצוח של מנצח מסויים שהוא טוב במיוחד ביחס לשאר, לסימפוניות של בטהובן?

 

[lvb]

הכל שאלה של טעם...

בשנים האחרונות התחילו להציף את השוק הקלטות חדשות בכלי התקופה או עם מודעות היסטורית באספקטים רחבים. בין המנצחים שהקליטו סטים כאלה אפשר למנות את גרדינר, כריסטופר הוגווד, רוג'ר נורינגטון (בשני סטים: בכלי התקופה ובכלים מודרניים), בריכן ועוד. מבין אלה אני ממליץ בחום על הסט הראשון של נורינגטון עם ה-London Classical Players, שיצא בוירג'ין ונמכר במחיר מוזל. ביצועים שאינם "אותנטיים" בגישה או בכלים יש המון, היצע מטורף. ביניהם יש הקלטות ישנות יחסית, שהוקלטו אנלוגית חלקן אפילו במונו. מבין הסטים האלה אני ממליץ במיוחד על פורטוונגלר וברונו וולטר. גם בסט של קלמפרר (שזמין עכשיו יחד עם הקונצ'רטי לפסנתר בניצוחו, בנגינתו של ברנבוים הצעיר - ביצוע מאכזב) יש כמה רגעים נדירים ביופים. מבין הסטים החדשים שממשיכים את המסורת הזאת אני ממליץ על הסט החדש (אם כי מעט יקר) של ברנבוים והשטטסקאפלה ברלין, שישנו גם בדי וי די. ביצועים שאין להם תחרות מבחינת הרמה הטכנית של הנגינה, וברנבוים המנצח (בניגוד לפסנתרן) מגיש ביצועים אחידים ברמתם, מגובשים ביותר, ושחודרים לעומק היצירות.

 

[Tragedie lyrique]

אפשר לומר הרבה על כל סט וסט

אבל אם חושבים בכיוון יותר ממוקד של מה להביא הביתה, אני חושב שצריך 2 סטים. אחד בכלים אוטנטים ואחד בכלים מודרנים. אני אישית ממליץ על קריאן וברלין (1963) בתור סט מודרני. ועל גרדינר בתור סט אותנטי. ועוד 2 הקלטות בודדות, מחוץ לסטים, שהן חובה לדעתי זה ה9 עם פורטוונגלר מזלצבורג וה5 מ1954.

 

[GustavM]

ביצועים

הסט של גארדינר הוא ללא ספק פנטסטי, לדעתי אחד הטובים מכל הקטגוריות לביצועי בטהובן. קאראיאן מ-63 אף הוא מעולה. אני הייתי מוסיף גם את הסט של ברונו ואלטר עם קולומביה, שנדירים המנצחים שמגיעים לעומקים כמוהו. הסט הראשון של נורינגטון שהומלץ עליו מקודם אף הוא מאוד יפה. הנגינה מאוד ייחודית בכיוון שנשמע מאוד טוב. אבל מבחינת רושם סופי, גרדינר שם לדעתי את נורינגטון בכיס הקטן. כמו כן, יש כמובןם את הדיסק המפורסם של ה-5 וה-7 עם קלייבר ווינה - ביצוע חובה! שמעתי מתישהו גם את הסימפוניה ה-5 עם ריכארד שטראוס (!), הקלטה מאוד ישנה, ואחד הביצועים המופרעים ביותר ששמעתי אי פעם. בהחלט לא ביצוע אידיאלי, אבל מאוד מאוד מעניין לשמוע את זה, בכל זאת.

 

[הנחליאלי]

לא תאמינו למה שאני כותב כאן

וזה באמת קצת לא ייאמן: יש ביצוע נפלא של החמישית בביצוע תזמורת רשה"ש בניצוח לוקאס פוס. והבא כן ייאמן: ולא מזמן שמעתי הקלטה מעולה של השמינית בביצוע הקמרטה עם אבנר בירון. ויש הדיסק הנפלא של הרצאתו של ברנשטיין על הפרק הראשון של החמישית (בארבע שפות...) עם ביצוע של הסימפוניה בהמשך. יש גם הקלטה שאין דומה לה של השישית בניצוח קזלס. ומי שאוהב עתיקים ונדירים, אין כמו פריץ בוש בתשיעית.

 

[GustavM]

תזמורת רשות השידור

פעם היא עוד הייתה תזמורת טובה..... לאון בוטשטיין מאוד מאוד משתדל, וכל הכבוד לו על המאמצים, אבל צריך שם שינוי יסודי ביותר...

 

[הנחליאלי]

אף פעם היא לא הייתה טובה לאורך זמן

היו לה תקופות טובות יותר או פחות, והיו לה לפעמים שיאים רגעיים. ההקלטה של לוקאס פוס היא מין רגע נדיר כזה. כשקלמפרר הוציא ממנה הקלטה לא רגילה של הסימפוניות האחרונות של מוצרט הם לא ידעו בכלל מה ההבדל, והתייחסו אליו כמו חזירים. אבל זה לא הזיז לו, הוא היה משכמו ומעלה והביט בהם כמו גוליבר בגמדים מפגרים למחצה, והפיק את ההקלטות הלא-רגילות האלה.

 

[Reign In Blood]

קיימים באמת המון ביצועים

אני אישית נוטה (אולי מחוסר הכרה של אחרים) להסכים עם הטראגדיה הלירית, או קאראין לשעבר.. ואפילו הייתי מוסיף כחובה את ה-5 עם קלייבר, ה-6 עם וולטר וה-7 עם טוסקניני..

 

[Tragedie lyrique]

אוי נכון נכון איך יכולתי לשכוח

את קלייבר גם ה 5 וכמובן כמובן כמובן הDVD של הרביעית והשביעית. חובה!

 

[הנחליאלי]

פעם בתל אביב בקונצרט-הרצאה לנוער, אמר

ארתור רובינשטיין: העניין עם מגוון הביצועים הוא לא לחפש את הטוב ביותר, אלא ללמוד מכל אחד מהם מה שיש לו להגיד על היצירה. כי היצירה רבת פנים, ולעולם לא יהיה אפשר לדלות ממנה את כל משמעויותיה, ובוודאי לא בביצוע אחד. זה אחד המאפיינים של יצירה "קלסית" בכל תחום. שבכל דור ודור אנו חוזרים אליה ללמוד בה מחדש את משמעויותיה המתחדשות בתהליך אינסופי. והדבר נכון לא רק לביצוע, אלא גם לשומע. זה יותר מ"טעם אישי". זה המצב הרוחני שלך ברגע נתון. הרשמים שחווית היום, השבוע, החודש... האדם שאתו שמעת את היצירה, המקום שבו שמעת אותה לראשונה, לאחרונה. היום אתה מפיק את המרב מטוסקניני, מחר -- מקלמפרר. שטוסקניני מנצח בטמפו כפול מקלמפרר זה לא עניין שהאחד טוב מהשני, או "קולע יותר לרוחו של בטהובן". זה עניין שלאמת -- פנים רבות. והיום אתה מפיק את המרב מהיבשושיות הקשוחה והמהירה של טוסקניני, ומחר אתה מפיק את המרב מהנחת, העיצוב של גווני הגוונים של תמונת הצליל והתזמור, מהקווים הארוכים, מהרהור הפילוסופי הרבה יותר, של קלמפרר. לכן "ביצוע טוב במיוחד" הוא ביטוי מצמצם. לא אכחש שיש ביצועים שאינם מספקים. אבל הטובים -- לכל יצירה יש וצריכים להיות ביצועים רבים, ואפילו רבים מאוד, טובים במיוחד. זה התהליך המלא. לא חבל לצמצם?

 

[ת ל פ י ו ת]

מסכים לכל מילה של הנחליאלי!

 

[Reign In Blood]

אתה צודק

אבל עצם זה שאתה מזכיר אמנים כגון קלמפרר טוסקניני וכ'ו.. מראה על מספר אמנים שיותר ידועים בפירוש בטהובן.. כך בוודאי אתה מסכים איתי שיש הקלטות יותר ידועות ובולטות "שקולעות" למטרה- כל אחד בדרך שלו, ואכן זה מה שחבר הפורום ביקש..

 

[הנחליאלי]

גם אתה צודק

הרי מובן שגם לי ברור שיש ביצועים טובים יותר ופחות, ושיש לקומפוזיטורים אופי אישי, ושהמבצעים יכולים לקלוט אותו או לפספס אותו, ושהתחושה של האופי הזה אינה לגמרי אישית, אלא יש הסכמה כללית על "אישיותם" של הקומפוזיטורים, ועל ההתאמה בין הביצועים ל"אישיות" המוסכמת הזאת. הדברים גם תלויי תרבות גאוגרפית, ולמשל ולדימיר אשכנזי עצמו אמר שאחרי שהוא הגיע למערב לראשונה הוא הבין שכל התרבות שבה הוא גדל לא הבינה בכלל מה משמעות סגנון בטהובן, ושהוא היה צריך להתחיל את כל הלימוד התרבותי שלו מהסוג הזה מחדש. אני רק מנסה להגיד משהו נגד ההגזמה במגמה מסוימת של התייחסות לעולם הביצועים כמו אל איזה ליגת כדורגל או טורניר כדורסל, ולהזכיר גם לעצמי את הפרופורציה ביני כמבקר ובין האמנים הגדולים שבכל מקרה יודעים פי מיליון יותר ממני על המוסיקה ועל המוסיקאים. אז נכון שמותר לזבוב להגיד לפיל "יווווו איזה אבק אנחנו עושים", אבל זבוב הוא זבוב, ופיל הוא פיל, גם אם לפני יומיים הזבוב ישב על פיל עם חדק קצת יותר ארוך או משהו כזה, לצורך העניין.

 

[Marzimino]

תקשיבו

מה דעתכם על הביצוע הזה

 

[נווהשאנן]

כמה שזה נכון

 

[נווהשאנן]

גרמופון

יש ספר "גרמופון" ובו המלצות וניתוחים שונים של ביצועים מיצירות שונות. אני נעזרתי בו רבות ברכישת דיסקים. לפני שנתיים בערך ה BBC שחררו את כל הסימפוניות של בטהובן להורדה חינם.

 

[הקיזומ]

תודה רבה למשיבים!