סינגלים בהרי אילת.
את המסלול הבא רכבתי ביום שישי האחרון, בחום של 34 מעלות. מיותר לציין שכרגיל נגמרו לי המים וחזרתי מיובש. תחילת הקטע "המענין" בהר יהואחז כשני ק"מ צפונית למעבר נטפים. שביל מסומן כחול יורד מהכביש לכיוון חרבת בודדה. סינגל טוב, קצת משובש אבל מענין. לא בסיגנון שבילי הגמלים המהירים אלא משהו יותר דרדרתי ודורש תשומת לב. בכל אופן, רכיב לחלוטין למעט קטעי הליכה קצרים. שביל טכני ביותר. מחירבת בודדה ממשיכים דרומה עם שביל ישראל לתוך קניון נהדר. לא להיבהל מהכניסה התלולה לקניון, יותר קל ממה שניראה. הרכיבה בקניון ממש תענוג. בכל פעם שהדרך נראית כחסומה, מתגלה בשניה האחרונה מעבר רכיב. פשוט כיף. לאחר החיבור לשביל המסומן בירוק שתי אפשרויות. האחת, להמשיך מזרחה בתוך הנחל (סימון ירוק) לכיוון דרכי הרכב המובילות לאילת. הדרך השניה (בה בחרתי) היא לעלות מערבה בנחל עם סימון שביל ישראל (רכיב אם כי מדושדש) ואח"כ דרומה עם סימון אדום. וכאן המקום למילת אזהרה. קטע השביל האדום העולה לאוכף שמתחת להר יורם אינו רכיב ממטר. עליה תלולה בתוך ערוץ צר המחיבת מדי פעם מעבר במפלונים קטנים. בקיצור, לא כיף. הבעיה, שבסוף העליה המתישה מנמנם לו קטע רכיבה מדהים. גם פה דרושה מילת אזהרה. הסינגל המסומן אדום היורד מהר יורם לכיוון הכביש הוא קטע פרירייד פר-אקסלנס. משהו כמו נחל קטלב פוגש את כרמילה. תלול מאוד, מצוקי, מפחיד, דרופים גדולים, סלעים גדולים. מפחיד אבל רכיב. לאחר החיבור לשביל הכחול (בתוך הערוץ) רכיבה מינהלתית עד לכביש. מכאן, ניתן לחזור לאילת במהירות של טיל טומהוק דרך נחל שלמה (סימון אדום), או לחזור לרכב אותו אפשר להשאיר ליד מעבר הגבול.
את המסלול הבא רכבתי ביום שישי האחרון, בחום של 34 מעלות. מיותר לציין שכרגיל נגמרו לי המים וחזרתי מיובש. תחילת הקטע "המענין" בהר יהואחז כשני ק"מ צפונית למעבר נטפים. שביל מסומן כחול יורד מהכביש לכיוון חרבת בודדה. סינגל טוב, קצת משובש אבל מענין. לא בסיגנון שבילי הגמלים המהירים אלא משהו יותר דרדרתי ודורש תשומת לב. בכל אופן, רכיב לחלוטין למעט קטעי הליכה קצרים. שביל טכני ביותר. מחירבת בודדה ממשיכים דרומה עם שביל ישראל לתוך קניון נהדר. לא להיבהל מהכניסה התלולה לקניון, יותר קל ממה שניראה. הרכיבה בקניון ממש תענוג. בכל פעם שהדרך נראית כחסומה, מתגלה בשניה האחרונה מעבר רכיב. פשוט כיף. לאחר החיבור לשביל המסומן בירוק שתי אפשרויות. האחת, להמשיך מזרחה בתוך הנחל (סימון ירוק) לכיוון דרכי הרכב המובילות לאילת. הדרך השניה (בה בחרתי) היא לעלות מערבה בנחל עם סימון שביל ישראל (רכיב אם כי מדושדש) ואח"כ דרומה עם סימון אדום. וכאן המקום למילת אזהרה. קטע השביל האדום העולה לאוכף שמתחת להר יורם אינו רכיב ממטר. עליה תלולה בתוך ערוץ צר המחיבת מדי פעם מעבר במפלונים קטנים. בקיצור, לא כיף. הבעיה, שבסוף העליה המתישה מנמנם לו קטע רכיבה מדהים. גם פה דרושה מילת אזהרה. הסינגל המסומן אדום היורד מהר יורם לכיוון הכביש הוא קטע פרירייד פר-אקסלנס. משהו כמו נחל קטלב פוגש את כרמילה. תלול מאוד, מצוקי, מפחיד, דרופים גדולים, סלעים גדולים. מפחיד אבל רכיב. לאחר החיבור לשביל הכחול (בתוך הערוץ) רכיבה מינהלתית עד לכביש. מכאן, ניתן לחזור לאילת במהירות של טיל טומהוק דרך נחל שלמה (סימון אדום), או לחזור לרכב אותו אפשר להשאיר ליד מעבר הגבול.