חקלאי פיקח
New member
סינטרקלאס/חנוכה אמיתי ראשון
אמנם זה לא הסינטרקלאס הראשון שלי עם יונה (בן שנה וחצי), אבל אי אפשר להשוות בין הקודם לזה הנוכחי.
זה הראשון שלנו בבית החדש בהארלם, עם אח בוערת בתוך הבית וסערה מטורפת מבחוץ שרק מחזקת את האווירה הכללית.
האינטראקציה עם הילד שבוהה עם עיניים בורקות בשק היוטה מלא המתנות (לא כולן מיועדות לו, למעשה חלק גדול היה לבני המשפחה שבאו לבקר), הסבתא ההולנדית ששרה שירי סינטרקלאס מצד אחד, הסבתא הישראלית ששרה שירי חנוכה (בוא נגדיר את זה בתור נר תשיעי) מצד שני, כולם מצטרפים בכל פעם לכל שיר - בין אם הם מבינים/יודעים את המילים ובין אם לאו.
זה היה מקסים, חזליך ואמיתי.
תמיד אהבתי את כל החגים של תקופת החורף, לכל מיתולוגיה היה את הגרסה שלה לנושא, מהזאב סקול שרודף אחרי השמש בזמן החורף ועל התפילות שנערכו על מנת להחזיר אותה בימים קצרים אלו וכלה במוטיב האורות וגירוש החושך בחנוכה שלנו... תמיד אהבתי ותמיד אוהב את התקופה הזו שבאירופה מקבלת מימד אחר ויותר מודגש.
אמנם זה לא הסינטרקלאס הראשון שלי עם יונה (בן שנה וחצי), אבל אי אפשר להשוות בין הקודם לזה הנוכחי.
זה הראשון שלנו בבית החדש בהארלם, עם אח בוערת בתוך הבית וסערה מטורפת מבחוץ שרק מחזקת את האווירה הכללית.
האינטראקציה עם הילד שבוהה עם עיניים בורקות בשק היוטה מלא המתנות (לא כולן מיועדות לו, למעשה חלק גדול היה לבני המשפחה שבאו לבקר), הסבתא ההולנדית ששרה שירי סינטרקלאס מצד אחד, הסבתא הישראלית ששרה שירי חנוכה (בוא נגדיר את זה בתור נר תשיעי) מצד שני, כולם מצטרפים בכל פעם לכל שיר - בין אם הם מבינים/יודעים את המילים ובין אם לאו.
זה היה מקסים, חזליך ואמיתי.
תמיד אהבתי את כל החגים של תקופת החורף, לכל מיתולוגיה היה את הגרסה שלה לנושא, מהזאב סקול שרודף אחרי השמש בזמן החורף ועל התפילות שנערכו על מנת להחזיר אותה בימים קצרים אלו וכלה במוטיב האורות וגירוש החושך בחנוכה שלנו... תמיד אהבתי ותמיד אוהב את התקופה הזו שבאירופה מקבלת מימד אחר ויותר מודגש.
