סיפוז - סיפור חפוז
חרציות © - ``בוקר, הרף לפני הזריחה אני עומדת על הגיבעה. פני אל השמש מחכה שתעלה לאורך גופי. מתבוננת בה מחפשת את דרכה במסלול המוכר, כמו ידיך על גופי. ענן קטן מסתיר את פניה והיא באורה הרך בוראת אותו מחדש – שקוף וצלול וצובעת את שוליו בזהב ואת שפתי בחיוך אדום מגעגועים. אורה הצהוב מתיז אל השדה מחצלת מרופדת של מיליוני חרציות ופורשת אותה לרגלי. אני מניפה ידי לצדדים וכל שדה החרציות נכנס אל תוכן. קוטפת אותן, עוד ועוד וממהרת אליך. חרש חרש אני נכנסת לחדרך, עומדת ליד מיטתך, שולפת אותך מהחלום וחשפת את גופך החם מתוך השינה. רוצה חרציות? לא מחכה לתשובה, עומדת גבוהה מעליך ושופכת מתוכי, על גופך החם, את כל הצהוב שקטפתי. פושטת את בגדי הקרים פורשת עצמי ליד גופך החם, בין הפרחים הצהובים והם מחברים בין גופי לגופך, נמעכים, נלחצים, מתחככים בינינו וריח של אביב מלא חרציות ממלא את החדר, את אפינו, את האוויר שאנחנו נושמים ביחד, את הקולות שאנחנו שומעים.`` - ``כל כך טוב לי איתך``. וקו הטלפון נותק
חרציות © - ``בוקר, הרף לפני הזריחה אני עומדת על הגיבעה. פני אל השמש מחכה שתעלה לאורך גופי. מתבוננת בה מחפשת את דרכה במסלול המוכר, כמו ידיך על גופי. ענן קטן מסתיר את פניה והיא באורה הרך בוראת אותו מחדש – שקוף וצלול וצובעת את שוליו בזהב ואת שפתי בחיוך אדום מגעגועים. אורה הצהוב מתיז אל השדה מחצלת מרופדת של מיליוני חרציות ופורשת אותה לרגלי. אני מניפה ידי לצדדים וכל שדה החרציות נכנס אל תוכן. קוטפת אותן, עוד ועוד וממהרת אליך. חרש חרש אני נכנסת לחדרך, עומדת ליד מיטתך, שולפת אותך מהחלום וחשפת את גופך החם מתוך השינה. רוצה חרציות? לא מחכה לתשובה, עומדת גבוהה מעליך ושופכת מתוכי, על גופך החם, את כל הצהוב שקטפתי. פושטת את בגדי הקרים פורשת עצמי ליד גופך החם, בין הפרחים הצהובים והם מחברים בין גופי לגופך, נמעכים, נלחצים, מתחככים בינינו וריח של אביב מלא חרציות ממלא את החדר, את אפינו, את האוויר שאנחנו נושמים ביחד, את הקולות שאנחנו שומעים.`` - ``כל כך טוב לי איתך``. וקו הטלפון נותק