סיפורה המרתק של משפחת הרב יצחק יעקב וכטפוגל .

סיפורה המרתק של משפחת הרב יצחק יעקב וכטפוגל .

לפני מס' שנים פנתה אלי בת לדור רביעי לרב יצחק יעקב ווכטפוגל ואישתו בלומה רחל [לבית ברוורמן] בעקבות פרסום שלי כאן בפורום על קרקעות באיזור הכפר "חיזמה" [ בצמוד לפסגת זאב - ירושלים] הרשומים על שם בלומה רחל וכטפוגל.

לבני המשפחה חלקות קרקע במקומות שונים בארץ והתבקשתי לסייע בנדון.
בנתיים מצאתי רישומים נוספים , ומכאן הדרך קצרה לסיפורה של משפחה חרדית ציונית הדוגלת בתורה ועבודה .

להלן סיפורה המרתק של משפחת וכטפוגל המשולב בבעלות במקרקעין בא"י.
הרב יצחק יעקב וכטפוגל נולד בשנת 1887 [נפטר ב- 1978] עלה לא"י בשנת 1908 ונשא לאשה את בלומה רחל בת הרב זרח ברוורמן מגדולי רבני ירושלים.
במהלך מלחה"ע הראשונה שהה בעיר מזריץ בפולין [עיר הולדתו] ועם סיום המלחמה חזר לא"י, הוא היה שותף להקמת תנועת המזרחי, והיה ראש ישיבת מאה שערים בירושלים.
בשנת 1922 היה אחד ממייסדי הכפר נווה יעקב באמצעות אגודת "הכפר העברי" , האגודה רכשה מאות דונמים באדמות הכפר בית חנינה והכפר חיזמה.
בשנת 1929 מונה לרבה של האגודה בכפר נווה יעקב.
ילדיו. [11 במספר]
דוד וכטפוגל - שימש כרב בקהילת פילדלפיה , נפטר בשנות ה- 70/60 ונקבר בהר הזיתים, השאיר אחריו 7 ילדים.
נחמה רוזנבלום - [בעלה הוא ד"ר אשר רוזנבלום] ששימש בעברו כמנכ"ל משרד הפנים, בנם הוא העיתונאי אדם מאיר ברוך [שנפטר ב- 2008 ממחלה] בנו הוא עידו רוזנבלום.
פלטיאל וכטפוגל .
נחום וכטפוגל.
יפה...
שמואל וכטפוגל [בן הזקונים] שנהרג בעת הפריצה לעיר יפו של כוח האצ"ל ב-1948 בן 19 היה במותו.
עוד 5 ילדים [שאינם מוכרים לי]

קרקעות : [מסיבות פרקטיות מיקום כללי בלבד]
ע"ש בלומה רחל - אדמה בכפר חיזמה.
ע"ש בלומה רחל - אדמה בעין כרם.
ע"ש בלומה רחל - 250 מ"ר מתוך 500 בגבעת שאול. [היום השטח בנוי]
ע"ש אשר רוזנבלום [בעלה של נחמה] - 23,069 דונם מתוך כ-97 דונם בחיזמה.
ע"ש יפה ביתו של דוד וכטפוגל - דונם בנתניה.
ע"ש דוד וכטפוגל - דונם בנתניה.
ועוד אדמות במסגרת אגודת הכפר העברי.

דברי הגות במכתב שכותב שמואל וכטפוגל לידיד [להוריו סיפר שהוא לומד טקסטיל בת"א] מס' שבועות לפני מותו [גופתו טרם נמצאה]
בעניין המחתרת (האצ"ל‭:(‬ מכתב לחבר
שלום לך שעי' ידיד נפשי. כמה אתה חסר לי, כמה אני בודד כאן כמה אני רחוק ממקור חיי האמיתי ירושלים, שאלו שלום ירושלים! ואני זר כאן, בפתח תקוה ובתל-אביב, והכל מיד מכירים בי על פי דיבורי ולבושי שאני ירושלמי. כבר מצאתי כאן אבן ירושלמית מקורית אצל קבלן אחד, והיא למראשותיי, אבל אין בה די. בכל זאת אבן‭...‬

כמה פתח-תקוה ותל-אביב שונות מירושלים, אפילו שגם הן ארץ ישראל. והנה אקרא לך שעיה, ולא שעי‭,'‬ להוכיח שהשתניתי קצת מאז שיצאתי מירושלים, ואיני יודע אם לטובה. ובמה תל-אביב ופתח-תקוה שונות? ראשית, הן משנות את האדם, אותי. כבר הפסדתי חלק מלשוני הירושלמית. ואיתו, עם החלק הזה, הפסדתי חלק ממחשבותיי, ואפילו מכוחי לחשוב כבעבר‭...‬ ומהי הלשון כאן? מדברים כאן על הכל בגלוי ובפשטות, על הנשמה כעל הגוף, ולהפך, ולא ברמז או במשל כבמאה שערים, ומתפעלים כאן גם מעצים ומחיות, ונותנים שם מיוחד לכל פרח או עשב. ‭...‬בירושלים חשבתי הרבה, ואילו פה אני חולם הרבה. חלומות על מלכות ישראל החדשה.

חלומות כוח וחלומות אמונה, ועד בית המקדש השלישי הגעתי לא פעם בחלומותיי. ואני נתון להשפעות כגון זו של אורי צבי גרינברג ושירתו. ואני קורא כאן עיתונים כלליים שלא קראנו בירושלים, ומתוודע לשמות כבובר, מאגנס או שלום, שאמנם הם ירושלמים, אבל במאה שערים כמעט שתקו עליהם, וכן לשמות כסמילנסקי, או לרעיונות כמהפכה השמית הקוראת לברית בין היהודים והערבים כאן! איני יורד לסוף דעתם אפילו שברור שגם הם יהודים‭...‬ והנה נסענו בסתר לקיבוץ דליה וראינו שם יהודים רוקדים עד כלות, רוקדים ושרים, וכן את להקת הציז'בטרון, ושעיה ידידי, לא ידעתי מה ראיתי ועל מה רוקדים וכו‭...'‬ ופגשתי כאן בחורה מעט מבוגרת ששמה נחמה, אבל אין היא כלל משתווה במידותיה וביופיה לנחמה אחותי, אבל הבדידות הרי מעט מייפה‭...‬ אבל ראשי גם בירושלים, ולא רק במלחמת חירותנו, וירושלים מנותקת, ולבי עם הוריי ומשפחתי במאה שערים. אפילו המצוות בירושלים טעימות יותר.

שעיה, אין כאן חשיבות ממשית לכך שאני בנו של הרב וכטפוגל ! גם בקרב הדתיים שבארגון שלנו אין לכך חשיבות מרובה. אני חש שהוריי יודעים מה אני עושה‭...‬ שעיה, אני מחכה שתצטרף אלינו. אין לך משימה גדולה מזו. האימונים הצבאיים אינם קשים, והרי בכלל נעשיתי חבר בארגון הצבאי הלאומי על פי דיבור ומחשבה, ולא על פי הצבאיות שלי‭...‬ לפני כשבועיים בן-גוריון סיכם עם העדה החרדית על אי גיוס לצבא. לדעתי, זו עליבות נפש של העדה החרדית. בעד עמנו ובעד מולדתנו - לא נחשה‭...!‬
ידידך מנוער, שמואל.
 
אדמת הכפר העברי בחיזמה שהועברה לידי פלטיאל וכטפוגל .

להלן צרופות מכתבים ממשרד נציב מחוז ירושלים במנדט הבריטי בהקשר למתן משכנתא בעבור העברת בעלות על אדמה בשטח של 34,433 מ"ר [מיהודי ליהודי - ראה הערה בהמשך] בכפר חיזמה מאגודת הכפר העברי בע"מ לידי פלטיאל וכטופגל מת"א.

5 נובמבר 1947 תיק מס' - 20/46/529
כבוד המזכיר הראשי

עם התייחסות לרישום פרוטוקול [3]
1. על מספר הקובץ שלך L / 5/46 אני מצרף כאן - את הבקשה למשכנתא של 34.433 דונם בכפר חיזמה ירושלים תת-מחוז כפרי מתוקן כדין מחדש.
2. גם תמצית מרשם המקרקעין המתייחסת לנכס זה מצורפת.

[j.h.h. פולוק]
נציב המחוז

הערה ברקע...בעקבות החלטות ועדת פיל בנוגע לחלוקת א"י ופרסום מפת החלוקה, המנדט הבריטי מנע מיהודים לרכוש אדמות במקומות שיועדו למדינה הפלסטינית, חריג לכך היה העברת בעלות במקרקעין מיהודי ליהודי ושבו התבקש אישור הנציב הבריטי להעברת הבעלות. [ולכן התווספה הערה - מיהודי ליהודי]

מכתב נוסף : ================================================================


6 דצמבר 1947

מנהל רישום מקרקעין.

אני מתכבד להעביר אליך את הפעולה הנדרשת בהתאם לס"ק 5 למכתב מס' 1/40/40 מיום 3 באוקטובר 1940, בקשה [מס' 131] עם ה"חסמים" שאושרו על ידי הנציב העליון בנוגע לקרקע עפ"י תקנות המעבר משנת 1940, עבור משכנתא של 34,433 דונמים של אדמה הממוקמת בכפר חיזמה, ירושלים, אדמה חקלאית המשויכת לאגודת הכפר העברי לידי פלטיאל ווכטפוגל.

[ק'. מאטה]
המזכיר הראשי – משרד נציב מחוז ירושלים

העתקים ל :
נציב מחוז ירושלים.
נציב – 20/48/529 מתאריך ה- 31/7/47


==================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
מייל - [email protected]
 
מכתב עו"ד גייכמן ברוך לנציב במחוז ירושלים.

ברוך גייכמן – עו"ד [רחוב יפו ,בניין קולנוע ציון]
ת.ד. 548 טל' 2620.
30 אוקטובר 1947
משרד הנציב מחוז ירושלים. רשום
אדונים נכבדים.
[סימוכין] re: no.20 / 48/529 מכתבך מיום 29/10/47
--------------------------------------------------------------
אני מבקש להודות לך על קבלת מכתבך הנ"ל ולתשובתך החיובית לבקשתינו לעניין הסמכות למשכן 34.433 דונם מאדמות הכפר חיזמה לאחר תיקון ואכיפה של נטל חברת המשכנתאות.

אני מצרף בזה את החזרת הרישום של הקרקע המדוברת.
לסיום , אני מאוד מעריך אם תשובתך תינתן בהקדם האפשרי.

שלך תמיד.
ב. גייכמן עו"ד.
 

eliedaat

New member
נדמה לי שאני זאת אותה "נכדה מדור רביעי". כמה מהנתונים פה קצת משובשים אבל אכן אב סבי הרב הצדיק (או יותר נכון סבתי הנבונה בלומה רחל הנדלניצית) השיקיעו רבות בגאולת הקרקע ובציונות דתית. הם לא היו לבדם ויותר מדי שוכחים את פעולתם של היישוב הישן וחובבי ציון בבניית הארץ והקמת המדינה.
לעדכון: לאחרונה (2021) סודר הצו ירושה שלי ובני דודי הרבים על צוואת הרב יצחק יעקב זצ"ל . יש תוכניות לקרקע בגבעת שאול שאושר לבנייה בתב"ע לא מזמן. מקווה שאראה בקרוב עליה לקרקעות האחרות להשלמת חלומו של סבי לחיזוק ובניית ירושלים.
 
למעלה