הנדלניסט מהבקעה
New member
סיפורה המרתק של משפחת הרב יצחק יעקב וכטפוגל .
לפני מס' שנים פנתה אלי בת לדור רביעי לרב יצחק יעקב ווכטפוגל ואישתו בלומה רחל [לבית ברוורמן] בעקבות פרסום שלי כאן בפורום על קרקעות באיזור הכפר "חיזמה" [ בצמוד לפסגת זאב - ירושלים] הרשומים על שם בלומה רחל וכטפוגל.
לבני המשפחה חלקות קרקע במקומות שונים בארץ והתבקשתי לסייע בנדון.
בנתיים מצאתי רישומים נוספים , ומכאן הדרך קצרה לסיפורה של משפחה חרדית ציונית הדוגלת בתורה ועבודה .
להלן סיפורה המרתק של משפחת וכטפוגל המשולב בבעלות במקרקעין בא"י.
הרב יצחק יעקב וכטפוגל נולד בשנת 1887 [נפטר ב- 1978] עלה לא"י בשנת 1908 ונשא לאשה את בלומה רחל בת הרב זרח ברוורמן מגדולי רבני ירושלים.
במהלך מלחה"ע הראשונה שהה בעיר מזריץ בפולין [עיר הולדתו] ועם סיום המלחמה חזר לא"י, הוא היה שותף להקמת תנועת המזרחי, והיה ראש ישיבת מאה שערים בירושלים.
בשנת 1922 היה אחד ממייסדי הכפר נווה יעקב באמצעות אגודת "הכפר העברי" , האגודה רכשה מאות דונמים באדמות הכפר בית חנינה והכפר חיזמה.
בשנת 1929 מונה לרבה של האגודה בכפר נווה יעקב.
ילדיו. [11 במספר]
דוד וכטפוגל - שימש כרב בקהילת פילדלפיה , נפטר בשנות ה- 70/60 ונקבר בהר הזיתים, השאיר אחריו 7 ילדים.
נחמה רוזנבלום - [בעלה הוא ד"ר אשר רוזנבלום] ששימש בעברו כמנכ"ל משרד הפנים, בנם הוא העיתונאי אדם מאיר ברוך [שנפטר ב- 2008 ממחלה] בנו הוא עידו רוזנבלום.
פלטיאל וכטפוגל .
נחום וכטפוגל.
יפה...
שמואל וכטפוגל [בן הזקונים] שנהרג בעת הפריצה לעיר יפו של כוח האצ"ל ב-1948 בן 19 היה במותו.
עוד 5 ילדים [שאינם מוכרים לי]
קרקעות : [מסיבות פרקטיות מיקום כללי בלבד]
ע"ש בלומה רחל - אדמה בכפר חיזמה.
ע"ש בלומה רחל - אדמה בעין כרם.
ע"ש בלומה רחל - 250 מ"ר מתוך 500 בגבעת שאול. [היום השטח בנוי]
ע"ש אשר רוזנבלום [בעלה של נחמה] - 23,069 דונם מתוך כ-97 דונם בחיזמה.
ע"ש יפה ביתו של דוד וכטפוגל - דונם בנתניה.
ע"ש דוד וכטפוגל - דונם בנתניה.
ועוד אדמות במסגרת אגודת הכפר העברי.
דברי הגות במכתב שכותב שמואל וכטפוגל לידיד [להוריו סיפר שהוא לומד טקסטיל בת"א] מס' שבועות לפני מותו [גופתו טרם נמצאה]
בעניין המחתרת (האצ"ל
מכתב לחבר
שלום לך שעי' ידיד נפשי. כמה אתה חסר לי, כמה אני בודד כאן כמה אני רחוק ממקור חיי האמיתי ירושלים, שאלו שלום ירושלים! ואני זר כאן, בפתח תקוה ובתל-אביב, והכל מיד מכירים בי על פי דיבורי ולבושי שאני ירושלמי. כבר מצאתי כאן אבן ירושלמית מקורית אצל קבלן אחד, והיא למראשותיי, אבל אין בה די. בכל זאת אבן...
כמה פתח-תקוה ותל-אביב שונות מירושלים, אפילו שגם הן ארץ ישראל. והנה אקרא לך שעיה, ולא שעי,' להוכיח שהשתניתי קצת מאז שיצאתי מירושלים, ואיני יודע אם לטובה. ובמה תל-אביב ופתח-תקוה שונות? ראשית, הן משנות את האדם, אותי. כבר הפסדתי חלק מלשוני הירושלמית. ואיתו, עם החלק הזה, הפסדתי חלק ממחשבותיי, ואפילו מכוחי לחשוב כבעבר... ומהי הלשון כאן? מדברים כאן על הכל בגלוי ובפשטות, על הנשמה כעל הגוף, ולהפך, ולא ברמז או במשל כבמאה שערים, ומתפעלים כאן גם מעצים ומחיות, ונותנים שם מיוחד לכל פרח או עשב. ...בירושלים חשבתי הרבה, ואילו פה אני חולם הרבה. חלומות על מלכות ישראל החדשה.
חלומות כוח וחלומות אמונה, ועד בית המקדש השלישי הגעתי לא פעם בחלומותיי. ואני נתון להשפעות כגון זו של אורי צבי גרינברג ושירתו. ואני קורא כאן עיתונים כלליים שלא קראנו בירושלים, ומתוודע לשמות כבובר, מאגנס או שלום, שאמנם הם ירושלמים, אבל במאה שערים כמעט שתקו עליהם, וכן לשמות כסמילנסקי, או לרעיונות כמהפכה השמית הקוראת לברית בין היהודים והערבים כאן! איני יורד לסוף דעתם אפילו שברור שגם הם יהודים... והנה נסענו בסתר לקיבוץ דליה וראינו שם יהודים רוקדים עד כלות, רוקדים ושרים, וכן את להקת הציז'בטרון, ושעיה ידידי, לא ידעתי מה ראיתי ועל מה רוקדים וכו...' ופגשתי כאן בחורה מעט מבוגרת ששמה נחמה, אבל אין היא כלל משתווה במידותיה וביופיה לנחמה אחותי, אבל הבדידות הרי מעט מייפה... אבל ראשי גם בירושלים, ולא רק במלחמת חירותנו, וירושלים מנותקת, ולבי עם הוריי ומשפחתי במאה שערים. אפילו המצוות בירושלים טעימות יותר.
שעיה, אין כאן חשיבות ממשית לכך שאני בנו של הרב וכטפוגל ! גם בקרב הדתיים שבארגון שלנו אין לכך חשיבות מרובה. אני חש שהוריי יודעים מה אני עושה... שעיה, אני מחכה שתצטרף אלינו. אין לך משימה גדולה מזו. האימונים הצבאיים אינם קשים, והרי בכלל נעשיתי חבר בארגון הצבאי הלאומי על פי דיבור ומחשבה, ולא על פי הצבאיות שלי... לפני כשבועיים בן-גוריון סיכם עם העדה החרדית על אי גיוס לצבא. לדעתי, זו עליבות נפש של העדה החרדית. בעד עמנו ובעד מולדתנו - לא נחשה...!
ידידך מנוער, שמואל.
לפני מס' שנים פנתה אלי בת לדור רביעי לרב יצחק יעקב ווכטפוגל ואישתו בלומה רחל [לבית ברוורמן] בעקבות פרסום שלי כאן בפורום על קרקעות באיזור הכפר "חיזמה" [ בצמוד לפסגת זאב - ירושלים] הרשומים על שם בלומה רחל וכטפוגל.
לבני המשפחה חלקות קרקע במקומות שונים בארץ והתבקשתי לסייע בנדון.
בנתיים מצאתי רישומים נוספים , ומכאן הדרך קצרה לסיפורה של משפחה חרדית ציונית הדוגלת בתורה ועבודה .
להלן סיפורה המרתק של משפחת וכטפוגל המשולב בבעלות במקרקעין בא"י.
ילדיו. [11 במספר]
קרקעות : [מסיבות פרקטיות מיקום כללי בלבד]
ועוד אדמות במסגרת אגודת הכפר העברי.
דברי הגות במכתב שכותב שמואל וכטפוגל לידיד [להוריו סיפר שהוא לומד טקסטיל בת"א] מס' שבועות לפני מותו [גופתו טרם נמצאה]
בעניין המחתרת (האצ"ל
מכתב לחברשלום לך שעי' ידיד נפשי. כמה אתה חסר לי, כמה אני בודד כאן כמה אני רחוק ממקור חיי האמיתי ירושלים, שאלו שלום ירושלים! ואני זר כאן, בפתח תקוה ובתל-אביב, והכל מיד מכירים בי על פי דיבורי ולבושי שאני ירושלמי. כבר מצאתי כאן אבן ירושלמית מקורית אצל קבלן אחד, והיא למראשותיי, אבל אין בה די. בכל זאת אבן...
כמה פתח-תקוה ותל-אביב שונות מירושלים, אפילו שגם הן ארץ ישראל. והנה אקרא לך שעיה, ולא שעי,' להוכיח שהשתניתי קצת מאז שיצאתי מירושלים, ואיני יודע אם לטובה. ובמה תל-אביב ופתח-תקוה שונות? ראשית, הן משנות את האדם, אותי. כבר הפסדתי חלק מלשוני הירושלמית. ואיתו, עם החלק הזה, הפסדתי חלק ממחשבותיי, ואפילו מכוחי לחשוב כבעבר... ומהי הלשון כאן? מדברים כאן על הכל בגלוי ובפשטות, על הנשמה כעל הגוף, ולהפך, ולא ברמז או במשל כבמאה שערים, ומתפעלים כאן גם מעצים ומחיות, ונותנים שם מיוחד לכל פרח או עשב. ...בירושלים חשבתי הרבה, ואילו פה אני חולם הרבה. חלומות על מלכות ישראל החדשה.
חלומות כוח וחלומות אמונה, ועד בית המקדש השלישי הגעתי לא פעם בחלומותיי. ואני נתון להשפעות כגון זו של אורי צבי גרינברג ושירתו. ואני קורא כאן עיתונים כלליים שלא קראנו בירושלים, ומתוודע לשמות כבובר, מאגנס או שלום, שאמנם הם ירושלמים, אבל במאה שערים כמעט שתקו עליהם, וכן לשמות כסמילנסקי, או לרעיונות כמהפכה השמית הקוראת לברית בין היהודים והערבים כאן! איני יורד לסוף דעתם אפילו שברור שגם הם יהודים... והנה נסענו בסתר לקיבוץ דליה וראינו שם יהודים רוקדים עד כלות, רוקדים ושרים, וכן את להקת הציז'בטרון, ושעיה ידידי, לא ידעתי מה ראיתי ועל מה רוקדים וכו...' ופגשתי כאן בחורה מעט מבוגרת ששמה נחמה, אבל אין היא כלל משתווה במידותיה וביופיה לנחמה אחותי, אבל הבדידות הרי מעט מייפה... אבל ראשי גם בירושלים, ולא רק במלחמת חירותנו, וירושלים מנותקת, ולבי עם הוריי ומשפחתי במאה שערים. אפילו המצוות בירושלים טעימות יותר.
שעיה, אין כאן חשיבות ממשית לכך שאני בנו של הרב וכטפוגל ! גם בקרב הדתיים שבארגון שלנו אין לכך חשיבות מרובה. אני חש שהוריי יודעים מה אני עושה... שעיה, אני מחכה שתצטרף אלינו. אין לך משימה גדולה מזו. האימונים הצבאיים אינם קשים, והרי בכלל נעשיתי חבר בארגון הצבאי הלאומי על פי דיבור ומחשבה, ולא על פי הצבאיות שלי... לפני כשבועיים בן-גוריון סיכם עם העדה החרדית על אי גיוס לצבא. לדעתי, זו עליבות נפש של העדה החרדית. בעד עמנו ובעד מולדתנו - לא נחשה...!
ידידך מנוער, שמואל.