במשך שנים אמרנו פה בפורום
גם למאומצים לפני פתיחת תיק, וגם לבני משפחה ביולוגיים שונים, שלמי שחשוב להעביר מכתב, שיכתבו. כשתיק האימוץ יפתח (אם יפתח) יחכו המכתבים האלו ויראו את הרצון למשפחתיות. פעם אחר פעם נחשף עוד תיק ועוד תיק, ואין בו את המכתבים שברור שנכתבו.
לא יודעת איך אחרים מרגישים בקשר לזה, אך אני מרגישה מרומה. לא משנה שאיני מאומצת, או בת למשפחה שילדה נלקח ממנה, או חיה בכלל בישראל ומושפעת במשהו מכך. העובדה שגרמו לי להיות חלק מאותו שקר, כשכתבתי לאנשים לכתוב מכתבים, כשאמרתי לאנשים שמכתבים יחכו להם אם רק כתבו אותם, גורמת לי לכעס אישי לחלוטין.
גם אם המאומצת הספציפית הזו מצאה משפחה, גם אם (אי)דיווח על מות האם הביולוגית מקורו בטעות תם, גם אם שם האב הביולוגי מתועד שגוי בגלל בלבלת, גם אם כל זה מובן ונכון ולא נעשה בכוונת זדון - היכן הם המכתבים?
- אם הם נעלמו בטעות, כמו המידע על מות האם, ישנה כאן התנהלות חסרת אחריות,
- אם הם נעלמו בכוונה תחילה - מי נתן לאחראיים לכך את הזכות להתערב בחיי אחרים בצורה שכזו.
בקיצור - כל סיפור נוסף שכזה, מהווה הוכחה כנגד כל מה שלא האמנתי בו במשך השנים.
אני. כועסת. אני. אישי. לגמרי.