סיפורון ראשון [ואולי אחרון] שכתבתי

[Noam S]

סיפורון ראשון [ואולי אחרון] שכתבתי

 

[Noam S]

1024X768

 

[Noam S]

800X600 [ופחות ברור]

 

[Rivendell]

רק אני לא רואה פה שום סיפור? ../images/Emo2.gif

 

[Noam S]

ומה עם קובץ GIF ?

 

[Rivendell]

קובץ אני בהחלט קרואה, אבל מה הוא

קשור? הפורום מיועד לסיפורים וכו'. זה פורום כתיבה.

 

[Noam S]

...הסיפור נמצא שם... כאילו דה...

 

[Rivendell]

עכשיו ראיתי (פתחתי בגדול) בקובץ השנ

י, אבל אם אתה באמת מצפה שאני אקרא ואגיב, אז בבקשה תדביק את זה בטקסט נורמלי בהודעה בפורום, כדי שלא אצטרך להוציא עין כדי להבין מה כתוב שם

 

[Noam S]

בגירסה הראשונה זה ממש גדול...

וקריא... [אגב, היתה לי טעות כתיב קטנה... כן שמתי לב...]

 

[Rivendell]

נו, באמת. *לי* זה לא קריא.

ואני אשמח לקרוא את זה, כהודעה רגילה. אני לא מבינה מה הסיפור. אני מבינה שהתפאורה מאוד חשובה לך וכו', אבל אני בתור קוראת מוצאת שזה מעיק עלי, ואני מעדיפה לקבל את הטקסט בלי תוספות.

 

[Noam S]

טוב

היה זה עוד יום רגיל, השעה היתה דיי מאוחרת, השמש כמעט שקעה ובשמיים החלו לצוץ הגוונים הצבעוניים הללו. התישבתי על הספסל ובהיתי. נזכרתי שבילדותי אבי אמר לי שלא תמיד היה זה כך. "לפני כמאתיים שנה השמיים היו שחורים בלילה, ורק הירח והכוכבים האירו", סיפר לי אבא. חשבתי בלבי איזה שעמום היה פעם והתענגתי על המראות היפים הללו. "פעם מראות אלו היו נחלת המדינות הצפוניות" הסביר לי אבא, "האורורה בוריאליס" היה שמם. "למה" השבתי, ואבא החל להסביר לי שה"אורורה בוריאליס" היתה תופעה טבעית בעבר, שהכל היה תלוי ברוחות שמש והתפרצויות שונות. לא ממש הבנתי איך השמש קשורה לכל זה, שהרי עכשיו לילה, אבל לא התווכחתי עם אבא, האורות שבו את צומת לבי. הרבה תלאות עבר אבי. לילה אחד, אם זכרוני איני בוגד בי, סיפר אבא על העולם שהיה, "בעבר היו דתות סיפר לי אבא", ואני כהרגלי, כיאה לילד בן עשר שאלתי "דתות?", אבא חייך וענה "כן, היו מספר דתות בעולם שהיה". המשכתי להקשיב לסיפור של אבא ובהיתי באורות תוך כדי. "בעולם שהיה, היו קבוצות של אנשים, קבוצות שהאמינו שהם העם הנבחר", צחקתי והמשכתי להקשיב, "כל קבוצה מנתה בין מיליון לכמה מיליונים של אנשים, ולכל קבוצה היה ספר חוקים משלה", פתאום שעולו הכרוני של אבא קטע את הסיפור ואני כמתוך הרגל רצתי חזרה לבית להביא לאבא את הסטימולטור שלו, אבא הניח את הסטימולטור על זרועו, נשמע רחש קצר של לחץ אויר וכבמעשה קוסמות אבא חזר לסורו. "איפה הינו בן?", שאל ונזכר תוך כדי, "חוץ מדתות היו גם מדינות, לכל מדינה היה איש שעמד בראשה" המשיך אבא בסיפור. אמא ששמעה את אבא יצאה לחצר וקראה לי לבוא לאכול, היא לא אהבה שאבא סיפר לי על העולם שהיה. אבא הבין מה קורה ואמר לי "לך, לך לאכול לפני שהאוכל יתקרר", נמשיך בסיפור מחר אמר לי וקרץ. חייכתי ורצתי למטבח. סוף

 

[Rivendell]

תגובה לסיפור

תראה - מבחינת העלילה אין לי בעצם מה להגיד, כי לא קרה כאן כלום. הסיפור נגמר, והקורא נשאר בתחושה של "נו, ו?" אין כאן עלילה ממשית. יש כאן איש שיושב ונזכר קצת באבא שלו, וזהו. אבל מעבר לזה פשוט לא קורה כלום. לא ברור לי מה הרעיון שניסית להעביר כאן, ואם תפרט עליו אולי נוכל לעזור לך לבנות ולהעביר את זה בצורה קצת יותר טובה וברורה. לגבי הכתיבה:

היה זה עוד יום רגיל, השעה היתה דיי מאוחרת, השמש כמעט שקעה ובשמיים החלו לצוץ הגוונים הצבעוניים הללו. "הללו"? אתה הכותב, ולכן אתה יודע על מה אתה כותב. אבל אנחנו, הקוראים, לא. אם אתה רוצה שנבין על מה אתה מדבר, אתה חייב לתאר לנו אותם. למשל: היה זה עוד יום רגיל. השעה היתה דיי מאוחרת, השמש כמעט שקעה ובשמיים החלו לצוץ פסי זהב וורוד, שהאירו את הרקיע מרחוק וגרמו לשמיים להיראות מוארים אפילו ללא אור השמש וכו'.

יש לך נטייה נוראית לחזור על עצמך. לא רק שזה מעצבן את העין של הקורא (חזרות הן דבר רע) אלא שזה גם נותן תחושה שאתה קצת מזלזל בו, כאילו אתה חושב שהוא לא יבין אם לא תגיד כל דבר פעמיים. למשל: "שבילדותי אבי אמר לי שלא תמיד היה זה כך. "לפני כמאתיים שנה השמיים היו שחורים בלילה, ורק הירח והכוכבים האירו", סיפר לי אבא" אבי אמר לי ו- סיפר לי אבא. לא צריך פעמיים. הבנו. ו "סיפר אבא על העולם שהיה, "בעבר היו דתות סיפר לי אבא", שוב - סיפר אבא ו-סיפר לי אבא. פעם אחת - זה מספיק.

האורות שבו את צומת לבי. תשומת. צומת זה משהו אחר.

לילה אחד, אם זכרוני איני בוגד בי, אינו. זכרוני אינו, אני איני.

וכבמעשה קוסמות אבא חזר לסורו הביטוי "חזק לסורו" בד"כ מרמז על דברים רעים. חזרה על התנהגות רעה. למשל - "מייד אחרי שחרור מהכלא חזר יוני לסורו וגנב מכונית נוספת" התחושה בכל הסיפור היא שאתה משתדל לדבר בשפה מאוד גבוהה, לפעמים עם שגיאות. ההצעה שלי - תכתוב בשפה שנוח לך איתה. שפת דיבור היא בסדר ומתאימה, לא צריך לחפש מילים מליציות כדי לספר סיפור. אני אשמח לראות את זה שוב, אחרי תיקונים.

 

[Yuli Gama]

ערבוב סיפורים

למה שמת קודם רקע מטריקס? זה בכלל לא קשור. יש לך כאן מספר התחלות של סיפורים. 1)זוהר הקוטב/ אורות הצפון שלא היו בעבר (עדיף שתקרא להם בשמם העברי, אחרת נראה כאילו אתה מרים את השפה באופן מלאכותי כדי להראות איזה מילים יפות אתה יודע) 2) דתות שהיו בעבר 3) טכנולוגיה חדשה 4) ניהול ממשלתי ישן כל אחת מהנקודות האלו היא התחלה, אבל אתה לא לוקח אף אחת מהן הלאה. אתה מתחיל, ואז עובר לנקודה הבאה. מה אתה בעצם מנסה לספר? על מה הסיפור? המלצה, תבחר נקודה אחת. תחליט על מה אתה רוצה לדבר, ועל זה תדבר. אל תקפוץ מנושא לנושא.