סיפורון
``אי-מא, אי-מא, אי-מא`` השירה הקצובה קיבלה את פני כבכל יום כשחזרתי מהעבודה. החבורה הקטנה והעליזה שלי עמדה בפתח הבית, מחכה בקוצר רוח שאחנה את הרכב בחניה. נשמתי עמוק, מעבירה סוויטץ` קטן מבפנים, מכבה את ``משמרת-המשרד`` ומדליקה את ``משמרת-הבית``. עוד ערב ארוך לפני. דידיתי אל תוך הבית, התיק מחליק מכתפי ונתלה ברצועתו על מרפקי, עדן הקטנה צמודה לרגל אחת מנסה בכל כוחה לטפס אל זרועותיי, גלעד מחבק בזרועותיו הקטנות את גבי ושתי הגדולות מושכות אותי, אחת מכל יד, לכיוון השולחן כדי להתפאר ביצירותיהם האחרונות בתחום הציור האבסטרקטי. הצלחתי לשמוט את התיק על שולחן המטבח מבלי לפגוע באף אחד מכוחותינו, מרימה את עדן הקטנה לידיים, שולחת נשיקה וחיבוק לגלעד שהמשיך לצרוח ``אי-מא, אי-מא`` בקולי קולות, כשאני מנסה להשמיע קריאות התפעלות (מעל לכל ההמולה) משפע הציורים הבלתי מזוהים שנפרשו לפניי בגאווה. אישי היקר היה פרוש בתשישות על הספה בסלון, שולח חיוך ברכה לעברי. עברו עוד חמש דקות בטרם התלהבות הצאצאים נרגעה והם חזרו לעיסוקיהם, רק עדן עדיין בזרועותיי. ``מה קורה?`` שלחתי נשיקה אל לחיו של המותש ``אני מ-ת לכוס קפה`` שלח תחינה לכיווני. כאילו אני לא.. קדימה. סופר-אימא לעבודה. הכנתי לאישי קפה, באותה הזדמנות התחלתי בהכנות לארוחת הערב. ``אימאאאא.. רוצה דושה`` (מקלחת בעברית ספרותית) ``אני רוצה אמבטיה.`` ``לא רוצה להתרחץ!! התרחצתי אתמול!`` ``את כן מתרחצת!``, ``אני לא!``, ``את כן!``, ``טוב. בלי הראש!``.. טוב. די. מעייף אפילו לכתוב על זה. בקיצור, ידידיי - כך נמשך הערב. בערך בחצות צנחתי על הכורסה בסלון, הילדים שבעים רחוצים וישנים, ערמות הכביסה קופלו וסודרו בארונות, קרקעית הכיור נשמה לרווחה לאחר שצחותה נחשפה סוף סוף לאוויר מתחת לערמות הכלים, הצעצועים התכרבלו בארגזים שלהם.. ואני עדיין מתתי לכוס קפה. העפתי מבט אל השעון התלוי על הקיר. שתים עשרה ועשרים. להתחבר או לא להתחבר, זו השאלה.. הבהוב מסך המחשב קרץ בהזמנה לעברי. קמתי באנחה וקרבתי לעברו. בהחלטה פתאומית, הוצאתי לו לשון, ולחצתי על כפתור כיבוי המסך. לא תשכנע אותי היום! ``את באה למיטה?`` קרא גידי מכיוון חדר השינה ``באה.`` עמדתי בפתח חדר השינה, בוחנת את אישי. הוא שכב שם, בתחתוני בוקסר וגופיה לבנה, גופו מתוח לאורך המיטה, ראשו נשען על ידיו, שקוע בטלוויזיה המהבהבת בחושך. הוא היה נחמד לי פתאום. נשענתי לעברו ושלחתי נשיקה אל אפו. הוא חייך ועטף אותי בחיבוק, מצמיד את שפתיו לשפתיי, לשונו חוקרת את פנים פי וידו חוקרת את קימורי ישבני. כף ידי היתה מונחת בקלילות על חזית תחתוני הבוקסר, מצפה לתנועה שלא אחרה לבוא. כף ידי התמלאה במהרה באברו הזקוף. הוא ניתק שפתיו משלי, מעביר אצבע על שפתי התחתונה. למה, לכל הרוחות, האיש הזה לא יכול לבקש שאמצוץ לו?? כשרצה ש``אפנק אותו`` כלשונו, הקוד היה ללטף את שפתי התחתונה באצבעו. ``סבלנות. מקלחת קודם. תן לי להוריד את היום מעלי`` לחשתי. שלחתי עוד נשיקה קטנה לשפתיו ופניתי אל המקלחת. המים החמימים שטפו את שארית הסבון מעלי כשנשמעה חריקת הדלת וגידי נכנס פנימה בחיוך חרמני. ``אפשר להצטרף?`` ``אני כמעט סיימתי.`` ``תסבני לי את הגב?`` נו בטח. עומד מולי איש עירום וזקוף, ולסבן לו רק את הגב.. סגרתי את זרם המים והתחלתי לקרצף את גבו ביסודיות עם הספוג הגס, כמו שהוא אוהב. ואז נטשתי את הספוג. כפות ידי מלאות הסבון גלשו לאורך גבו, מעסות את תחתית הגב וצונחות אל הישבנים. הוא נאנח, נשען על הקיר מולו, מפקיד גופו למגעי. המשכתי בעיסוי האיטי, מוסיפה מידי פעם זרם קריר של סבון נוזלי אל החריץ בין ישבניו. כפות ידי תפסו אל מותניו, גופי נצמד אל גבו המקציף, פטמותיי נלחצות בין בועות הסבון אל עורו המתוח. אהבתי את התחושה של גבו החלקלק הנצמד לגופי. אגני החל לנוע לאט מול ישבנו, מתחכך, כפות ידיי גולשות ממותניו קדימה, אל חזית אגנו. שאבתי מלוא הכף סבון נוזלי והחדרתי כפי אל בין רגליו, עוטפת את הביצים המכווצות מהנאה. בעוד אגני ופטמותיי מתחככים בחלקו האחורי, כפות ידי עיסו אותו מקדימה. כף יד אחת מסבנת את הביצים, השניה מעסה את הזין לכל אורכו. לאט. גידי הסתובב, נשען בגבו על הקיר, איברו המוקצף זקור מולי. חזרתי אל העיסוי הפעם מסבנת את כתפיו. הוא השעין ראשו על הקיר, עוצם עיניים. המשכתי במסעי המסובן לאורך צווארו, שוקעת אל התלתלים שכיסו את חזהו. פטמותיו הזדקפו למגעי ואני העברתי אצבע מקציפה סביבן, סוחטת עוד כמה אנקות. בועות סבון גלשו לאורך חזהו אל בטנו, זרזיף סבון צולל אל תוך הפופיק. כרעתי על ברכיי מולו, ממשיכה לעסות את בטנו, כשקצה אברו מתחכך בצד צווארי. כפות ידי חזרו אל היצירה הזקופה מולי, מעסות אותה לכל אורכה, כף יד אחת צוללת מטה אל החיבור בין הביצים לפי הטבעת. המשכתי לקרצף כל מילימיטר, מתעכבת סביב פי הטבעת וחוזרת אל הביצים. הרעד בירכיו שידר לי שהאיש לא יוכל להתאפק עוד זמן רב. הגברתי את קצב הסיבון, מכוונת את קצה הזין לכיוון פי. האנחה שנשמעה אי שם מעלי והביצים שהתכווצו תחת מגעי המלטף בישרו את בוא הסוף. פערתי פי אל מול השטף הלבן שפרץ מהאיבר הרועד שמולי, קולטת כל טיפה סוררת. גידי נשען בלאות על הקיר, מושך אותי אל בין זרועותיו, מצמיד אותי אל גופו המסובן. שלחתי יד ופתחתי את זרם המים, שוטפת את השרידים מעלינו. הוא הוריד ראשו לעברי, ולחש: ``עכשיו תורי לסבן לך את הגב`` הרמתי חיוך רטוב לעברו, מודה לאל על סופו של עוד יום ארוך..
``אי-מא, אי-מא, אי-מא`` השירה הקצובה קיבלה את פני כבכל יום כשחזרתי מהעבודה. החבורה הקטנה והעליזה שלי עמדה בפתח הבית, מחכה בקוצר רוח שאחנה את הרכב בחניה. נשמתי עמוק, מעבירה סוויטץ` קטן מבפנים, מכבה את ``משמרת-המשרד`` ומדליקה את ``משמרת-הבית``. עוד ערב ארוך לפני. דידיתי אל תוך הבית, התיק מחליק מכתפי ונתלה ברצועתו על מרפקי, עדן הקטנה צמודה לרגל אחת מנסה בכל כוחה לטפס אל זרועותיי, גלעד מחבק בזרועותיו הקטנות את גבי ושתי הגדולות מושכות אותי, אחת מכל יד, לכיוון השולחן כדי להתפאר ביצירותיהם האחרונות בתחום הציור האבסטרקטי. הצלחתי לשמוט את התיק על שולחן המטבח מבלי לפגוע באף אחד מכוחותינו, מרימה את עדן הקטנה לידיים, שולחת נשיקה וחיבוק לגלעד שהמשיך לצרוח ``אי-מא, אי-מא`` בקולי קולות, כשאני מנסה להשמיע קריאות התפעלות (מעל לכל ההמולה) משפע הציורים הבלתי מזוהים שנפרשו לפניי בגאווה. אישי היקר היה פרוש בתשישות על הספה בסלון, שולח חיוך ברכה לעברי. עברו עוד חמש דקות בטרם התלהבות הצאצאים נרגעה והם חזרו לעיסוקיהם, רק עדן עדיין בזרועותיי. ``מה קורה?`` שלחתי נשיקה אל לחיו של המותש ``אני מ-ת לכוס קפה`` שלח תחינה לכיווני. כאילו אני לא.. קדימה. סופר-אימא לעבודה. הכנתי לאישי קפה, באותה הזדמנות התחלתי בהכנות לארוחת הערב. ``אימאאאא.. רוצה דושה`` (מקלחת בעברית ספרותית) ``אני רוצה אמבטיה.`` ``לא רוצה להתרחץ!! התרחצתי אתמול!`` ``את כן מתרחצת!``, ``אני לא!``, ``את כן!``, ``טוב. בלי הראש!``.. טוב. די. מעייף אפילו לכתוב על זה. בקיצור, ידידיי - כך נמשך הערב. בערך בחצות צנחתי על הכורסה בסלון, הילדים שבעים רחוצים וישנים, ערמות הכביסה קופלו וסודרו בארונות, קרקעית הכיור נשמה לרווחה לאחר שצחותה נחשפה סוף סוף לאוויר מתחת לערמות הכלים, הצעצועים התכרבלו בארגזים שלהם.. ואני עדיין מתתי לכוס קפה. העפתי מבט אל השעון התלוי על הקיר. שתים עשרה ועשרים. להתחבר או לא להתחבר, זו השאלה.. הבהוב מסך המחשב קרץ בהזמנה לעברי. קמתי באנחה וקרבתי לעברו. בהחלטה פתאומית, הוצאתי לו לשון, ולחצתי על כפתור כיבוי המסך. לא תשכנע אותי היום! ``את באה למיטה?`` קרא גידי מכיוון חדר השינה ``באה.`` עמדתי בפתח חדר השינה, בוחנת את אישי. הוא שכב שם, בתחתוני בוקסר וגופיה לבנה, גופו מתוח לאורך המיטה, ראשו נשען על ידיו, שקוע בטלוויזיה המהבהבת בחושך. הוא היה נחמד לי פתאום. נשענתי לעברו ושלחתי נשיקה אל אפו. הוא חייך ועטף אותי בחיבוק, מצמיד את שפתיו לשפתיי, לשונו חוקרת את פנים פי וידו חוקרת את קימורי ישבני. כף ידי היתה מונחת בקלילות על חזית תחתוני הבוקסר, מצפה לתנועה שלא אחרה לבוא. כף ידי התמלאה במהרה באברו הזקוף. הוא ניתק שפתיו משלי, מעביר אצבע על שפתי התחתונה. למה, לכל הרוחות, האיש הזה לא יכול לבקש שאמצוץ לו?? כשרצה ש``אפנק אותו`` כלשונו, הקוד היה ללטף את שפתי התחתונה באצבעו. ``סבלנות. מקלחת קודם. תן לי להוריד את היום מעלי`` לחשתי. שלחתי עוד נשיקה קטנה לשפתיו ופניתי אל המקלחת. המים החמימים שטפו את שארית הסבון מעלי כשנשמעה חריקת הדלת וגידי נכנס פנימה בחיוך חרמני. ``אפשר להצטרף?`` ``אני כמעט סיימתי.`` ``תסבני לי את הגב?`` נו בטח. עומד מולי איש עירום וזקוף, ולסבן לו רק את הגב.. סגרתי את זרם המים והתחלתי לקרצף את גבו ביסודיות עם הספוג הגס, כמו שהוא אוהב. ואז נטשתי את הספוג. כפות ידי מלאות הסבון גלשו לאורך גבו, מעסות את תחתית הגב וצונחות אל הישבנים. הוא נאנח, נשען על הקיר מולו, מפקיד גופו למגעי. המשכתי בעיסוי האיטי, מוסיפה מידי פעם זרם קריר של סבון נוזלי אל החריץ בין ישבניו. כפות ידי תפסו אל מותניו, גופי נצמד אל גבו המקציף, פטמותיי נלחצות בין בועות הסבון אל עורו המתוח. אהבתי את התחושה של גבו החלקלק הנצמד לגופי. אגני החל לנוע לאט מול ישבנו, מתחכך, כפות ידיי גולשות ממותניו קדימה, אל חזית אגנו. שאבתי מלוא הכף סבון נוזלי והחדרתי כפי אל בין רגליו, עוטפת את הביצים המכווצות מהנאה. בעוד אגני ופטמותיי מתחככים בחלקו האחורי, כפות ידי עיסו אותו מקדימה. כף יד אחת מסבנת את הביצים, השניה מעסה את הזין לכל אורכו. לאט. גידי הסתובב, נשען בגבו על הקיר, איברו המוקצף זקור מולי. חזרתי אל העיסוי הפעם מסבנת את כתפיו. הוא השעין ראשו על הקיר, עוצם עיניים. המשכתי במסעי המסובן לאורך צווארו, שוקעת אל התלתלים שכיסו את חזהו. פטמותיו הזדקפו למגעי ואני העברתי אצבע מקציפה סביבן, סוחטת עוד כמה אנקות. בועות סבון גלשו לאורך חזהו אל בטנו, זרזיף סבון צולל אל תוך הפופיק. כרעתי על ברכיי מולו, ממשיכה לעסות את בטנו, כשקצה אברו מתחכך בצד צווארי. כפות ידי חזרו אל היצירה הזקופה מולי, מעסות אותה לכל אורכה, כף יד אחת צוללת מטה אל החיבור בין הביצים לפי הטבעת. המשכתי לקרצף כל מילימיטר, מתעכבת סביב פי הטבעת וחוזרת אל הביצים. הרעד בירכיו שידר לי שהאיש לא יוכל להתאפק עוד זמן רב. הגברתי את קצב הסיבון, מכוונת את קצה הזין לכיוון פי. האנחה שנשמעה אי שם מעלי והביצים שהתכווצו תחת מגעי המלטף בישרו את בוא הסוף. פערתי פי אל מול השטף הלבן שפרץ מהאיבר הרועד שמולי, קולטת כל טיפה סוררת. גידי נשען בלאות על הקיר, מושך אותי אל בין זרועותיו, מצמיד אותי אל גופו המסובן. שלחתי יד ופתחתי את זרם המים, שוטפת את השרידים מעלינו. הוא הוריד ראשו לעברי, ולחש: ``עכשיו תורי לסבן לך את הגב`` הרמתי חיוך רטוב לעברו, מודה לאל על סופו של עוד יום ארוך..
wonder woman.........