הבנאדם הזה
הוא החבר הכי טוב שלי מזה כמעט 3 וחצי שנים.
הבנאדם הזה ..עם הזמן הפך להיות ארוסי ובקרוב מאוד גם בעלי.
אני יכולה לומר לך שהוא עבר את התאונה הנוראית הזו כשהיה ילד בן 21, חייל ביחידה מובחרת.. כשבועיים לפני השחרור. הרבה הרבה לפני שהחליט שהוא רוצה לפתח את גופו ובחר בדרך הזו ובכל מה שמתלווה אליה.
הוא עבר גיהינום עלי אדמות במשך שנים רק כדי להשתקם, רק כדי שיוכל להביא את היד לתפקוד רגיל פחות או יותר. אתה יודע שהיה לו חלום אחד... לעשות עליית מתח, אחת. יש כאן סיפור על כוח רצון, ואמונה שגורם לי לבכות בכל פעם מחדש. זה לא סתם סרטון מוטיבציה.. אלא סרטון חיים.
אתה יודע שהרופא שאל אותו לאחר התאונה שהביאו אותו בחלקים לבית חולים.. איך הוא רוצה שיחברו לו את היד, באיזו צורה כדי שיהיה לו נוח ללבוש חולצה. לא תתנו לו כל סיכוי בכלל. כל היד פלטינות, ברזלים.. אין מרפק בכלל. במקום מרפק יש מתכת ובורג שבולט החוצה עם עור מקומט ומצולק.
הציניות שלך קצת מגעילה. ואם זה רק מה שהצלחת לראות אחרי שצפית בסרטון כולו.. "טונה" ו"קוטג'".. (כאילו שהוא איזה מוזרק שכל היום יושב , לא עושה כלום ונראה כמו חייזר רק בגלל החומרים) אז אני מצטערת בשבילך. כי יש כאן הרבה הרבה מעבר שכנראה החלטת שלא שווה להתייחס, דברים שבכלל לא קשורים בפיתוח גוף.
באמת שאני מאחלת לך שלעולם לא תגיע למצב נוראי שירצו לקחת ממך את האוויר לנשימה שלך.. את הדברים שחשובים לך בחיים ולא משנה מהם בכלל.
יום טוב.