מוטי ריקלין
New member
סיפורים מהקפיטריה
בכל שעה, מדושנת
ועגלגלה, מתמלאת הקאפיטריה,
כמו מחבת, בקשקוש פרצופים,
שדגים מבטים, ממעמקי הכיסאות הכחולים.
וכשמבטך קופא, כמו הזמן
בצילום, ובחדרי החושך של
הלב, מצלצלים טלפונים אני חולף לידך
ולא אומר מילה.
בכל שעה, מדושנת
ועגלגלה, מתמלאת הקאפיטריה,
כמו מחבת, בקשקוש פרצופים,
שדגים מבטים, ממעמקי הכיסאות הכחולים.
וכשמבטך קופא, כמו הזמן
בצילום, ובחדרי החושך של
הלב, מצלצלים טלפונים אני חולף לידך
ולא אומר מילה.