ועוד סיפור
הכרתי אותה בכפר שלי. מהר מאד ראיתי כמה שהיא שלווה ועדינה ונקשרתי אליה מאד. הייתי מלטף אותה המון ומהר מאד התקרבנו. פיתחנו מנהגים כמו לשמוע מוזיקה ישראלית ביחד, לאכול ממתקים ביחד ולנסוע בימי הולדתה לאכול ארוחת צהריים חגיגית עם משפחתה הנהדרת. אמה הטובה קנתה לי מתנות. אני דואג לה במחלת הפרנויה שלה והיא סומכת עליי ואוהבת אותי, מתרפקת עליי ונותנת לי דאגה ואהבה. פעם היינו יוצאים, אוכלים בבית קפה ואחר כך משוטטים בחנויות בגדים ומביעים דעתנו על בגדים. בפעמים האחרונות התפרצה בפרנויה ופחדתי לצאת אתה, אני מקווה שבזמן הקרוב נוכל לחזור לצאת ביחד. היא יושבת לידי בעבודה במפעל ואנחנו מתנשקים עכשיו בלי הרף. כתבתי לה שירי אהבה. אני בא לפעמים לבקרה בדירתה בכפר להגיד לה לילה טוב. אני קורא לה חמדתי והיא קוראת לי נסיך ואפרוח. בדרך לביתי אנחנו מחזיקים ידיים ואני שר בצחוק שנינו יחד תחת מטרייה אחת. אנחנו מאושרים יחד.
