סיפורים קצרים או רומנים?

[Rivendell]

סיפורים קצרים או רומנים?

לרומנים יש יתרון ברור - קל יותר לשקוע בהם, ובמידה מסוימת הם דורשים מהקורא פחות - כי הדמויות מלוות אותו לאורך זמן רב יותר, בעוד שבסיפורים קצרים הקורא נדרש כל הזמן להתסגל מחדש, להכיר דמויות חדשות ובעצם להכנס לעולם חדש מזה שהיה בסיפור הקודם. ומצד שני, סיפורים קצרים שכתובים היטב - כאלה שאינם רק סיפורי פואנטה, הם תענוג צרוף בעיני. קשה לי לבחור, כי אני אוהבת את שניהם - רק אחרת. מה אתכם?

 

[sagiberg]

כשמדובר בספרי ילדים אני חושבת

שיצירות בהיקף "מלא" אהובות עלי יותר מאשר סיפורים קצרים, למרות שיש כמובן סופרים שמצליחים גם בכמה עמודים. למשל איטו אבירם שהפליא בזמנו לתת תמונות מצב יפות וקריאות מאוד. ובספרות למבוגרים ( למרות שאני גולשת כאן לפורום שלך ריווי), סיפורים קצרים טובים יכולים לתת מעין "הלם" רגשי חזק כך שאני חושבת שכתיבת סיפור קצר זו אומנות אמיתית ומרוכזת

 

[john1987]

זה בהחלט אינדיווידואלי

אני תמיד העדפתי סיפורים באורך מלא (ותאמינו או לא, אפילו מפלצות כמו הארי פוטר החמישי נראים לי קצרים מדי) - אבל אני כרגע לוקח קורס (באינגליש) על כתיבת סיפורים קצרים לילדים - והמורה מספקת דוגמאות רבות של סיפורים קצרים שהיא פרסמה במהלך חייה הארוכים. אני פשוט מאוהב בסיפורים שלה, ו mind you הם באורך 100-500 מילים (שזה בערך עמוד עד 4). מעולם לא חשבתי שאוהב סיפורים קצרים - אבל הרי.