סיפורי אוסטרליה 104 , שבת בבוקר יום יפה
סיפורי אוסטרליה 104
שבת בבוקר יום יפה שבת בבוקר יום יפה ,אמא שותה המון קפה. אבא קורא המון עיתון (המון עיתון). ולי יקנו המון בלון . קמתי שהשיר הזה מזמזם בתוך ראשי ,יום סגריר ,גשם דק ,ערפילים באוויר.קריר. ידעתי כבר אתמול שהיום אנחנו הולכים לגארז׳ סייל. דבורה באה וצריך לרענן לה את אורחות החיים פה. הכתובות של הבתים שעושים מכירה מפורסמות בעיתון המקומי.אז בערב כבר סימנתי בעיתון לאיפה הולכים ובוא נראה מה נמצא? היום הגארז׳ סיילים הוקדשו לאסוף כסף לניצולי נאפל .ומה עלה בחכתינו.? כסא משרדי לנירית ,על גלגלים שמסתובב כזה ,קצת להחליף את עגלת הנכים ,קן ציירים ,אולי נירית תחזור לצייר.דבורה מצאה גיטרה מצוינת ב20 דולר( רק אתמול בארוחת ערב דיברה שאולי תחזור לנגן על גיטרה) .ליעקב מחשב משומש ב5 דולר ( לא יעבוד נזרוק) מתן קנה אוזניות למחשב וליעקב קניתי מתקן של מתאגרפים שיוכל לחבוט בו בשעות הזעם ואני קניתי משקולות לחיזוק שרירי הידיים בשני דולר.היה בוקר של כיף ובבית האחרון לפני שאני יוצא מהרכב ,אני שומע. צעקות ד ב ו ר ה אוי מיי גוד ,זאת הייתה צ׳ינטה חברת ילדות של דבורה שהייתה השכנה שלנו באושן שורס,והן לא התראו בשמונה שנים האחרונות.כמובן שהן נשארו לדבר כשעה ארוכה ,צ׳ינטה ממש לא מזמן חזרה מנאפל מתוך רעידת האדמה ורק רצתה לראות את יעקב .יעקב לא הבין למה? והיא סיפרה שפעם אחרונה שראתה אותו ,היא עזרה לנירית להחליף לו חיתול ויעקב שילשל עליה על המכנסיים והיא לא יכולה לשכוח לו.צ׳ינטה גדלה בלי אמא ונירית הייתה הדמות האימהית בחייה ,היא זוכרת טוב טוב מה נירית לימדה אותה .שלא תעשה ילדים בגיל 18 שלא תתחתן עד שתהיה לפחות בת 25 ושתלך ללמוד, אז היא בדרך לסיים בגרות וללמוד את מיקצוע האחות שהוא מיקצוע נדרש באוסטרליה. חלק מחברותיהן לכתה של דבורה וצ׳ינטה כבר מטופלות בשני ילדים עם גבר שעזב אותם ,ככה זה שאין אמא ואין מי שיכוון אותך. . אחרי הקניות חזרנו הבייתה עשינו שקשוקה טובה ויצאנו לכיוון באנגלו לתחרות העגלות ( ביליקארט. Billycart) אך כרגיל זה קורה למי שהולך בלי שעון ,בלי פלאפון ובלי לדעת איזה יום היום(שבת בבוקר יום יפה). התחרות מחר!!! אין דבר לא קרה כלום נחזור מחר .בינתיים שמתי את הילדים בקולנוע בבירון והתישבתי בקפה של יאצק והתחלתי לכתוב,לידי בחנות סמוכה דוד היפה שולח עיניים לכל העוברות והשבות,הן לא עומדות בפני קיסמו של דוד היפה ועוצרות לדבר איתו,דוד הוא הכי יפה בבירון,חכה חכה עד שמאור שלי יבוא תהיה לך תחרות אדירה.דוד מתעניין בסיפורים ,חכה לערב יהיה היום חדש אני אומר לו .צריך להספיק סיפור לשבת ,רביב ורניק מחכה בשבת לסיפור אי אפשר לאכזב אותו.בכלל אחרי כמאה סיפורים קצת למדתי על הרגלי הקוראים.יאקי נוסבאום ממא חוזר מהעבודה בלילה ורץ לאינטרנט לקרא.מירון רובינשטיין קם בשש בבוקר וקורא.אורן נץ לאחר שעושה סידור עבודה במטבח קורא.גלית גנדלמן קוראת תוך כדי עבודה .דורון שמחי קורא איך שהוא פותח את המחשב,קלמן קורא באמריקה יוסי ומיכל בקוריאה ושלומי בשארי כבר מתכנן את הטיול הגדול הבא באוסטרליה,אפילו באוגנדה אמיר גרוס קורא,הבן שלי עוז קורא רק בסופי שבוע כי הוא בצבא.אתמול בלילה הייתה לי שיחה טובה איתו ,הוא בטירונות חי״ר בבקעה. גאוות המשפחה ,מאור חוגג על גג העולם בניו יורק,דבורה היגיעה בצו 8 לאוסטרליה ועוז קורע את התחת ושומר על כולם ,קרבי כל הכבוד! ,חייל בודד ,אבל מאושר בצבא שומעים על פי הקול .הוא נהנה מכל רגע.הוא קיבל חינוך טוב,ילד של הטבע ,גם אם הוא יהיה לבד במידבריות עם נחשים ועקרבים הוא ידע להיסתדר ,אני סומך עליו. במשך שעה סיפר לי על האימונים שהוא עובר וכמה כפיפות סמיכה הוא עושה לפני שנותנים להם לאכול.אתמול טרטרו אותם והיו צריכים להעביר את המאהל עם כל הציוד באמצע הלילה למרחק קילומטר מהמחנה המקומי( לך ספר לו שאנחנו העברנו את המיטה והציודים לראש ההר שנקרא קבר השייך בשא-נור בפברואר,באמצע הלילה כשעשיתי טירונות צנחנים ,קופאים מקור )הוא נתן לי קומפלימנט״ אבא כל מה שלימדת אותנו באוסטרליה ממש עוזר לי בצבא״ .לחיות בשטח,להקים אוהל והכי חשוב רק עכשיו אני מבין את חשיבות ההתפקדות . שהם היו ילדים קטנים מהטיול הראשון למדתי אותם להתפקד .אצלי זה כמו עם הדתיים הרבה ילדים ,אוסטרליה גדולה ,לך תדע מה יהיה אם אחד יאבד. אז למדתי אותם להתפקד לפי הגיל דבורה 1 מאור 2 עוז 3 מתן 4 ויעקב 5 אלא מה,כשיעקב גדל קצת הוא סרב להיות חמש וכשהייתי אומר להתפקד הוא ודבורה היו צועקים ביחד 1 אז היו 1 א ו1ב ו2 3 ו4. אף אחד לא רצה להיות 5.אבל פעמיים השיטה הצילה אותי .פעם בסידני בחוף מנלי ,הלכנו בתוך ים אנשים שעצרנו השמעתי את הפקודה להתפקד ואני לא שומע 1 המון, המון אנשים סביבי ואין דבורה, להמשיך להתפקד: 2 3 4 נשמעים בקשר ויעקב על הידיים של נירית ודבורה איננה. חיכינו חמש דקות אין דבורה חזרנו בדבוקה לאוטו לפי התירגולת ,ושם דבורה חיכתה ,בוכה מסכנה ,איבדתי אותכם אז חזרתי לאוטו כמו שלימדת אותי ,אז למה את בוכה? פעלת כשורה מגיעה לך פרס ,כולם יקבלו גלידה בזכות דבורה והבכי הפך לחיוכים. בפעם השניה אכלנו באחד מסניפי מקדונלדס הפזורים על האוטוסטרדה M1 בצפון קווינסלנד לאחר נהיגה של חמש שעות,אתה נהיה תשוש וכהה חושים וחושב לאט,זה מן תהליך כזה שמתרחש בנסיעות ארוכות ,מדי שעתיים צריך לעצור ולהתרענן,המון תחנות עצירה כזאת פזורות בשטח. כשסיימנו לאכול עלינו לרכב והתחלתי לנסוע, לפני שעלינו לאוטוסטרדה ,התפקד: 1 2 3 ולא שומעים 4 הופ מתן חסר,מסתכל אחורה ,אין מתן!!!!! .ברקס אימים לפני שעולים לאוטוסטרדה. עצירה מוחלטת ,חוזרים לנקודת המוצא למקדונלד ,חיפוס קל והילד איננו .נזכרתי בכל מיני סיפורי בלהות וסרטי אימה על חטיפות ילדים וסרט התחיל לרוץ לי בראש,אבל כלפי חוץ אני משחק אותה רגוע ,סיור מסביב במגרש חניה ושוב במסעדה ,נאדה אין ילד ,מה עושים? אני רחוק מסידני 2000 קמ מישראל 22000 מייל ,צפון קווינסלנד ,חור אני לא מכיר אף אחד מסביב ברדיוס של 1000 ק״ מ,לפני חמש דקות ראיתי אותו ,אם מישהוא חטף אותו אני מת ,צריך לפעול במהירות.במצבי לחץ אני מתפקד מצויין ,שלחתי את הילדים להציץ במכוניות החונות ולצעוק מתן מתן ,רגע, רגע ,אולי בשירותים אני נכנס לא רואה כלום ושואג מתן ,הילד עונה לי מתוך תא סגור כן אבא ,הכל בסדר אני שואל? לא יש לי שילשול .חהחהחהחה אנקת רווחה וצחוק השתחררו ממני, אין לכם מושג כמה שמחתי למשמע השילשול הזה .כשיצא מהשירותים מספר 4 חזר לשורות והפלגנו לדרכינו .אתם לא מבינים איזה תקופה נפלאה הם עברו בטיולים ,ברכב היו דיסקים בעברית ששלח לי יורם ברגמן מפניקה ,ובאוטו שירה אדירה של שירי תנועות הנוער״ על ראש הגבעה עומדת פרה פותחת סוגרת את התחת שלה .....״ או ״ יין מחזק את הזיין ,שתו עוד מיץ לחיזוק השפיץ.....״ לכובע שלי שלוש פינות....ואפילו את השיר שאבא שלי היה אוהב לשיר לי בטיולים ״אבהל׳ה בוא ללונה פארק השיר האגדי של ישראל יצחקי לימדתי אותם.דרכים כיוונים ,כוכבים ,( עם שירו הנפלא של דני בן ישראל כוכב הצפון ומה הוא מסמל כוכב הצפון)זריחות שקיעות ,גיאות שפל, ושהתנינים חיים רק צפונית לקופריקון (חוג הגדי) כי אז המזג אוויר מתחמם מתקרבים מדרום לקו המשווה והם מזדווגים רק בליל ירח מלא.תזרקו את הילדים שלי בכל פינה על כדור הארץ הם יסתדרו וידעו איך לחזור הבייתה.טוב אז מחר נלך לתחרות עגלות ,שבוע הבא תחרות קיאקים על נהר הברנזוויק,ובעוד שבועיים בטוויד פסטיבל שנות ה50 60 .יש תעסוקה בשבתות וסופי שבוע. שבת בבוקר יום יפה.......ממשיך לזמזם לי בראש.
סיפורי אוסטרליה 104
שבת בבוקר יום יפה שבת בבוקר יום יפה ,אמא שותה המון קפה. אבא קורא המון עיתון (המון עיתון). ולי יקנו המון בלון . קמתי שהשיר הזה מזמזם בתוך ראשי ,יום סגריר ,גשם דק ,ערפילים באוויר.קריר. ידעתי כבר אתמול שהיום אנחנו הולכים לגארז׳ סייל. דבורה באה וצריך לרענן לה את אורחות החיים פה. הכתובות של הבתים שעושים מכירה מפורסמות בעיתון המקומי.אז בערב כבר סימנתי בעיתון לאיפה הולכים ובוא נראה מה נמצא? היום הגארז׳ סיילים הוקדשו לאסוף כסף לניצולי נאפל .ומה עלה בחכתינו.? כסא משרדי לנירית ,על גלגלים שמסתובב כזה ,קצת להחליף את עגלת הנכים ,קן ציירים ,אולי נירית תחזור לצייר.דבורה מצאה גיטרה מצוינת ב20 דולר( רק אתמול בארוחת ערב דיברה שאולי תחזור לנגן על גיטרה) .ליעקב מחשב משומש ב5 דולר ( לא יעבוד נזרוק) מתן קנה אוזניות למחשב וליעקב קניתי מתקן של מתאגרפים שיוכל לחבוט בו בשעות הזעם ואני קניתי משקולות לחיזוק שרירי הידיים בשני דולר.היה בוקר של כיף ובבית האחרון לפני שאני יוצא מהרכב ,אני שומע. צעקות ד ב ו ר ה אוי מיי גוד ,זאת הייתה צ׳ינטה חברת ילדות של דבורה שהייתה השכנה שלנו באושן שורס,והן לא התראו בשמונה שנים האחרונות.כמובן שהן נשארו לדבר כשעה ארוכה ,צ׳ינטה ממש לא מזמן חזרה מנאפל מתוך רעידת האדמה ורק רצתה לראות את יעקב .יעקב לא הבין למה? והיא סיפרה שפעם אחרונה שראתה אותו ,היא עזרה לנירית להחליף לו חיתול ויעקב שילשל עליה על המכנסיים והיא לא יכולה לשכוח לו.צ׳ינטה גדלה בלי אמא ונירית הייתה הדמות האימהית בחייה ,היא זוכרת טוב טוב מה נירית לימדה אותה .שלא תעשה ילדים בגיל 18 שלא תתחתן עד שתהיה לפחות בת 25 ושתלך ללמוד, אז היא בדרך לסיים בגרות וללמוד את מיקצוע האחות שהוא מיקצוע נדרש באוסטרליה. חלק מחברותיהן לכתה של דבורה וצ׳ינטה כבר מטופלות בשני ילדים עם גבר שעזב אותם ,ככה זה שאין אמא ואין מי שיכוון אותך. . אחרי הקניות חזרנו הבייתה עשינו שקשוקה טובה ויצאנו לכיוון באנגלו לתחרות העגלות ( ביליקארט. Billycart) אך כרגיל זה קורה למי שהולך בלי שעון ,בלי פלאפון ובלי לדעת איזה יום היום(שבת בבוקר יום יפה). התחרות מחר!!! אין דבר לא קרה כלום נחזור מחר .בינתיים שמתי את הילדים בקולנוע בבירון והתישבתי בקפה של יאצק והתחלתי לכתוב,לידי בחנות סמוכה דוד היפה שולח עיניים לכל העוברות והשבות,הן לא עומדות בפני קיסמו של דוד היפה ועוצרות לדבר איתו,דוד הוא הכי יפה בבירון,חכה חכה עד שמאור שלי יבוא תהיה לך תחרות אדירה.דוד מתעניין בסיפורים ,חכה לערב יהיה היום חדש אני אומר לו .צריך להספיק סיפור לשבת ,רביב ורניק מחכה בשבת לסיפור אי אפשר לאכזב אותו.בכלל אחרי כמאה סיפורים קצת למדתי על הרגלי הקוראים.יאקי נוסבאום ממא חוזר מהעבודה בלילה ורץ לאינטרנט לקרא.מירון רובינשטיין קם בשש בבוקר וקורא.אורן נץ לאחר שעושה סידור עבודה במטבח קורא.גלית גנדלמן קוראת תוך כדי עבודה .דורון שמחי קורא איך שהוא פותח את המחשב,קלמן קורא באמריקה יוסי ומיכל בקוריאה ושלומי בשארי כבר מתכנן את הטיול הגדול הבא באוסטרליה,אפילו באוגנדה אמיר גרוס קורא,הבן שלי עוז קורא רק בסופי שבוע כי הוא בצבא.אתמול בלילה הייתה לי שיחה טובה איתו ,הוא בטירונות חי״ר בבקעה. גאוות המשפחה ,מאור חוגג על גג העולם בניו יורק,דבורה היגיעה בצו 8 לאוסטרליה ועוז קורע את התחת ושומר על כולם ,קרבי כל הכבוד! ,חייל בודד ,אבל מאושר בצבא שומעים על פי הקול .הוא נהנה מכל רגע.הוא קיבל חינוך טוב,ילד של הטבע ,גם אם הוא יהיה לבד במידבריות עם נחשים ועקרבים הוא ידע להיסתדר ,אני סומך עליו. במשך שעה סיפר לי על האימונים שהוא עובר וכמה כפיפות סמיכה הוא עושה לפני שנותנים להם לאכול.אתמול טרטרו אותם והיו צריכים להעביר את המאהל עם כל הציוד באמצע הלילה למרחק קילומטר מהמחנה המקומי( לך ספר לו שאנחנו העברנו את המיטה והציודים לראש ההר שנקרא קבר השייך בשא-נור בפברואר,באמצע הלילה כשעשיתי טירונות צנחנים ,קופאים מקור )הוא נתן לי קומפלימנט״ אבא כל מה שלימדת אותנו באוסטרליה ממש עוזר לי בצבא״ .לחיות בשטח,להקים אוהל והכי חשוב רק עכשיו אני מבין את חשיבות ההתפקדות . שהם היו ילדים קטנים מהטיול הראשון למדתי אותם להתפקד .אצלי זה כמו עם הדתיים הרבה ילדים ,אוסטרליה גדולה ,לך תדע מה יהיה אם אחד יאבד. אז למדתי אותם להתפקד לפי הגיל דבורה 1 מאור 2 עוז 3 מתן 4 ויעקב 5 אלא מה,כשיעקב גדל קצת הוא סרב להיות חמש וכשהייתי אומר להתפקד הוא ודבורה היו צועקים ביחד 1 אז היו 1 א ו1ב ו2 3 ו4. אף אחד לא רצה להיות 5.אבל פעמיים השיטה הצילה אותי .פעם בסידני בחוף מנלי ,הלכנו בתוך ים אנשים שעצרנו השמעתי את הפקודה להתפקד ואני לא שומע 1 המון, המון אנשים סביבי ואין דבורה, להמשיך להתפקד: 2 3 4 נשמעים בקשר ויעקב על הידיים של נירית ודבורה איננה. חיכינו חמש דקות אין דבורה חזרנו בדבוקה לאוטו לפי התירגולת ,ושם דבורה חיכתה ,בוכה מסכנה ,איבדתי אותכם אז חזרתי לאוטו כמו שלימדת אותי ,אז למה את בוכה? פעלת כשורה מגיעה לך פרס ,כולם יקבלו גלידה בזכות דבורה והבכי הפך לחיוכים. בפעם השניה אכלנו באחד מסניפי מקדונלדס הפזורים על האוטוסטרדה M1 בצפון קווינסלנד לאחר נהיגה של חמש שעות,אתה נהיה תשוש וכהה חושים וחושב לאט,זה מן תהליך כזה שמתרחש בנסיעות ארוכות ,מדי שעתיים צריך לעצור ולהתרענן,המון תחנות עצירה כזאת פזורות בשטח. כשסיימנו לאכול עלינו לרכב והתחלתי לנסוע, לפני שעלינו לאוטוסטרדה ,התפקד: 1 2 3 ולא שומעים 4 הופ מתן חסר,מסתכל אחורה ,אין מתן!!!!! .ברקס אימים לפני שעולים לאוטוסטרדה. עצירה מוחלטת ,חוזרים לנקודת המוצא למקדונלד ,חיפוס קל והילד איננו .נזכרתי בכל מיני סיפורי בלהות וסרטי אימה על חטיפות ילדים וסרט התחיל לרוץ לי בראש,אבל כלפי חוץ אני משחק אותה רגוע ,סיור מסביב במגרש חניה ושוב במסעדה ,נאדה אין ילד ,מה עושים? אני רחוק מסידני 2000 קמ מישראל 22000 מייל ,צפון קווינסלנד ,חור אני לא מכיר אף אחד מסביב ברדיוס של 1000 ק״ מ,לפני חמש דקות ראיתי אותו ,אם מישהוא חטף אותו אני מת ,צריך לפעול במהירות.במצבי לחץ אני מתפקד מצויין ,שלחתי את הילדים להציץ במכוניות החונות ולצעוק מתן מתן ,רגע, רגע ,אולי בשירותים אני נכנס לא רואה כלום ושואג מתן ,הילד עונה לי מתוך תא סגור כן אבא ,הכל בסדר אני שואל? לא יש לי שילשול .חהחהחהחה אנקת רווחה וצחוק השתחררו ממני, אין לכם מושג כמה שמחתי למשמע השילשול הזה .כשיצא מהשירותים מספר 4 חזר לשורות והפלגנו לדרכינו .אתם לא מבינים איזה תקופה נפלאה הם עברו בטיולים ,ברכב היו דיסקים בעברית ששלח לי יורם ברגמן מפניקה ,ובאוטו שירה אדירה של שירי תנועות הנוער״ על ראש הגבעה עומדת פרה פותחת סוגרת את התחת שלה .....״ או ״ יין מחזק את הזיין ,שתו עוד מיץ לחיזוק השפיץ.....״ לכובע שלי שלוש פינות....ואפילו את השיר שאבא שלי היה אוהב לשיר לי בטיולים ״אבהל׳ה בוא ללונה פארק השיר האגדי של ישראל יצחקי לימדתי אותם.דרכים כיוונים ,כוכבים ,( עם שירו הנפלא של דני בן ישראל כוכב הצפון ומה הוא מסמל כוכב הצפון)זריחות שקיעות ,גיאות שפל, ושהתנינים חיים רק צפונית לקופריקון (חוג הגדי) כי אז המזג אוויר מתחמם מתקרבים מדרום לקו המשווה והם מזדווגים רק בליל ירח מלא.תזרקו את הילדים שלי בכל פינה על כדור הארץ הם יסתדרו וידעו איך לחזור הבייתה.טוב אז מחר נלך לתחרות עגלות ,שבוע הבא תחרות קיאקים על נהר הברנזוויק,ובעוד שבועיים בטוויד פסטיבל שנות ה50 60 .יש תעסוקה בשבתות וסופי שבוע. שבת בבוקר יום יפה.......ממשיך לזמזם לי בראש.