סיפורי המיתולוגיה היוונית

Jonatan12345

New member
סיפורי המיתולוגיה היוונית


האם האנשים שחיו בעבר ביוון באמת האמינו שסיפורי המיתולוגיה היוונית הם אירועים שהתרחשו במציאות? או שכבר אז התייחסו לסיפורים האלו בתור אגדות וסיפורי עם? (אני מחפש דוגמה מקבילה לסיפורי התורה, משהו שאנשים האמינו בו שכלל גם אלים)

אשמח לתשובה, תודה רבה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ויקיפדיה היא מקום לא רע להתחיל בו


מיתולוגיה יוונית:
הדחף הבסיסי לאמונה באלים היה ניסיון להסביר את כוחות הטבע הלא מוסברים ולנסות לגייס אותם למען האדם, כמו גם להסביר מאורעות היסטוריים. ניסיון הפקת הלקח הוא מוטיב ידוע במיתולוגיה היוונית (כמו למשל סיפור לידתו של המינוטאורוס). היו כאלו שלא רק שעבדו אלים ידועים, אלא אף כאלו שלא ידועים. באתונה הייתה עבודה של "האל הלא ידוע", כנראה במטרה לכסות את כוחות הטבע שלא זוהו - עובדה שהיוותה פתח להמרתם לנצרות מאוחר יותר.

דת יוון העתיקה:
במונח "דת יוונית קדומה" יש משום הטעיה. ליוונים הקדומים לא היה מונח ל"דת" במשמעות של מימד של הקיום השונה מממדים אחרים, והמבוסס על אמונה שהאלים שולטים בגורל בני האנוש ותובעים הכרה בהם כתנאי לגאולה. היוונים התייחסו למעשיהם הדתיים כ"דברים הקשורים לאלים" אך שימוש קלוש זה אינו מרמז על קיום מערכת אמונות מחייבת. ליוונים אף לא הייתה מילה מקבילה ל"אמונה". היות שקיום האלים היה נתון, לא היה טעם לתהות אם אדם מסוים האמין בקיום האלים. מאידך יכול הפרט להיראות מודע יותר או פחות לאלים, אך המונח השכיח לכך היה "נומיזאין", מילה הקשורה ל"נומוס" - מנהג, חוק, ומשמעות הפועל שנגזר ממונח זה - להכיר במקומם החוקי של האלים במבנה הדברים ולפעול בהתאם לכך על ידי מילוי החובות כלפיהם. אנשים חצופים היו עשויים להכיר באלים אך להכחיש את מחויבותם לקיים חלק מהמנהגים המצווים. אולם חוסר השיטתיות של ציוויים ומנהגים אלו מקשה להגדיר מה הייתה ההתנהגות הנורמטיבית לגביהם. במונח "דת יוונית קדומה" יש משום הטעיה. ליוונים הקדומים לא היה מונח ל"דת" במשמעות של מימד של הקיום השונה מממדים אחרים, והמבוסס על אמונה שהאלים שולטים בגורל בני האנוש ותובעים הכרה בהם כתנאי לגאולה. היוונים התייחסו למעשיהם הדתיים כ"דברים הקשורים לאלים" אך שימוש קלוש זה אינו מרמז על קיום מערכת אמונות מחייבת. ליוונים אף לא הייתה מילה מקבילה ל"אמונה". היות שקיום האלים היה נתון, לא היה טעם לתהות אם אדם מסוים האמין בקיום האלים. מאידך יכול הפרט להיראות מודע יותר או פחות לאלים, אך המונח השכיח לכך היה "נומיזאין", מילה הקשורה ל"נומוס" - מנהג, חוק, ומשמעות הפועל שנגזר ממונח זה - להכיר במקומם החוקי של האלים במבנה הדברים ולפעול בהתאם לכך על ידי מילוי החובות כלפיהם. אנשים חצופים היו עשויים להכיר באלים אך להכחיש את מחויבותם לקיים חלק מהמנהגים המצווים. אולם חוסר השיטתיות של ציוויים ומנהגים אלו מקשה להגדיר מה הייתה ההתנהגות הנורמטיבית לגביהם.
 
למעלה