סיפורי המיתולוגיה היוונית
שלום רב,
השאלה שלך שכוללת את המילים "באמת האמינו" "מציאות" "אגדות וסיפורי עם" גורמות לי להניח שאתה עצמך סבור שאמונה יכולה להיות אמתית או לא אמתית, שמציאות היא ההיפך מדימיון, ושאגדות וסיפורי עם אינם מציאות.
ובכן...
בתור תרגיל, שווה לך לבדוק אם אתה עצמך והאנשים שסביבך, חושבים שסיפורי התורה הכוללים אלים הם סיפורים שבאמת מאמינים בהם או מאמינים בהם סתם, אם הם רק דימיון ואם הם אינם מציאות.
לעניין סיפורי המיתולוגיה והיוונים:
היוונים ראו את האלים בכמה רבדים, לא את כל האלים באותו רובד ולא תמיד את כל מה שהאל ייצג אלא פנים מסוימים שלו בכפר אחד, פנים אחרות בכפר אחר וזה לא תמיד נשאר קבוע מאדם לאדם ובאותו אדם לאורך כל שנות חייו.
הם גם הבינו שאלים שונים מעוררים חלקים שונים בתודעה שלהם ומייצגים אצלם (אצל היוונים) תפקידים שונים. אם הם ניסו לסווג את האלים מתישהו, החלוקה המרכזית של הסיווג הייתה: אלים שנוגעים בנפש, אלים הנוגעים באמונה, אלים הקשורים בטבע וכאלה הקשורים בהיסטוריה של היוונים. בנוסף, הסיפורים לא נכתבו בספר כמו שאנחנו מכירים היום, אלא עברו על-פה בין מספרי סיפורים. היו לסיפורים גרסאות שונות והיוונים היו מודעים לכך. הסיפורים חיו והתגלגלו בפי המספרים, הותאמו למצבים שונים ולא "הוקפאו" בכתב בגירסה אחת שנחשבה "ספר קודש".
בנוסף, הסיפורים והאלים היו חלק מהיומיום שלהם, מטקסים, ריפוי, קשר לטבע. הם היו ארוגים לתוך הפעילות השוטפת. יש אולי עוד פן לשאלה שלך שהוא - האם מתישהו תפסו היוונים את המיתולוגיה כדת? השאלה היא איך מגדירים או תופסים דת. אם כיום אנשים יכולים לומר אני דתי ואני חילוני, בתרבויות העתיקות זה לא היה המצב. דת לא נתפסה כחלק נפרד או כבחירה מהיומיום. הם חיו את חייהם שזורים בסיפורים ובתודעה שכוללת את האלים כחלק מחייהם.
סיפורי התורה אינם מקבילים לסיפורי המיתולוגיה היוונית וזאת משום שהתורה אינה מיתולוגיה אלא ספר חוקים ומוסר. אם אתה מחפש מיתולגיה יהודית, תצטרך ללכת לזמנים מוקדמים יותר ולעולם שכמעט אינו מוזכר בתורה. חפש מידע על ישויות כמו לויתן ורהב ואז תמצא גם מידע על הסיפורים.
בברכה,
