סיפורי המתנה

[yafchuk]

סיפורי המתנה

חלק גדול מהחיים עוברים עלינו בהמתנה. אם זה לאושר הגדול שיבוא ואם זה רק כדי להיכנס לרופא... למישהו יש סיפור מעניין שקרה לו בזמן המתנה? זה יכול להיות בתור לבנק, בהמתנה לאוטובוס, לראיון עבודה, לרופא, לטיסה וכל מה שקרה לכם בזמן המתנה

 

[Smiled]

יש לי איזה סיפור מצחיק

אם כבר הזכרת המתנה בבנק. שהייתי קטנה חיכיתי עם אבא בתור בבנק, שמעתי בתור שליידנו איש מדבר עם הפקידה, סיפר לה שעקרו לו כמה שיניים כי הוא הגיע למצב שכולן נרקבו, כאשר הוא החליט שהוא שותה במשך 3 שנים רק קולה, רק רק קולה. הייתי לגמרי מושפעת ורציתי לדעת אם זה נכון, בדיוק התנדנדה לי שן, אז החלטתי לנסות ולבדוק אם האיש הזה אמר את האמת, ובאמת שיניים נרקבות מקולה או שהוא סתם ניסה להתחיל איתה, איכשהו...למרות ששיניים רקובות זה לא ממש רומנטי חח אז עקרתי אותה ושמתי אותה בכוס קולה כל הלילה...שקמתי בבוקר היא הייתה קצת מחוספסת חח אבל לא חל ממש שינוי...נחמד היה להיזכר. חח איזה סיפור מעפןןןןןןן....טוב, לפחות הגבתי.

 

[kung fu]

שיתוף ../images/Emo13.gif

אני מנסה לא להיות בהמתנה אלא פשוט לחיות. למשל, היום נתתי את הטלפון שלי לתיקון ותפשתי את עצמי שאני ממתינה, אז עבדתי על ההתפתחות האישית שלי וניסיתי לא להיות במצב של המתנה או משהו כזה. (אאגב, אני לא טוענת שזה לא בסדר להיות במצב של המתנה. אני רוצה להבהיר את זה, כי המוח האנושי יכול לעשות מטעמים מכל משפט פשוט

)

 

[סתםאחד19]

סיפור המתנה מהסרטים

המתנתי לתור לרופאת המשפחה בקופת חולים, בשביל לקחת מרשם לכדורים נגד כאב ראש,שיהיה בבית. עברה בחורה יפה עם אמא שלה כנראה,ושתיהן דיברו, והיא לא שמה לב אליי,אבל אני שמתי לב אליה. היא עברה כעבור זמן קצר בכיוון ההפוך, ומבטינו הצטלבו,כאן בדרך כלל נגמר לי האומץ. אח"כ בסידורים אחרים בקופת חולים ראיתי אותה ממתינה לרופא שלה,קוראת ספר ועוסקת בשלה. כשהיא יצאה ממנו עוד עמדתי שם,ומבטינו הצטלבו בשנית, היא היתה ממש מהממת,נמוכה,עור בהיר חיור,עיניים כחולות, ושיער שחור.חשבתי שלא אראה אותה יותר בחיים,ונדרתי נדר שאם אני רואה אותה שוב,אני מדבר איתה. רק להבהרה אף פעם בחיי לא התחלתי עם בחורה. הלכתי שפוף ומדוכא לקחת את המרשם מהבית מרקחת של הקופת חולים, ושם כמו צחוק הגורל..היא עמדה עם אמא שלה. עשיתי אחורה פנה זריז,ונכנסתי לאמוק והתקף היפראקטיביות בו זמנית. כמו אדיוט חייגתי לבחורה הראשונה שעלתה לי לראש שיכלה לייעץ לי מה לעשות..אמא!!! היא אמרה כמובן שטויות של אמהות,אמרתי ביי, וצעדתי היישר כצאן לטבח,הכל קרה כל כך מהר,אני לא זוכר מה אמרתי בדיוק, אני חושב שפשוט ניגשתי אליה,וכשהיא ואמא שלה הבחינו בי,פשוט הושטתי את היד ללחיצה לשתיהן והצגתי את עצמי,ושאלתי איך קוראים לה, סוף דבר-התיישבנו לשארית השהות שלהן בקופת החולים כדי לדבר קצת,5 דקות בערך,ובסוף גם העזתי לבקש את המספר שלה,וקיבלתי אותו.

 

[yafchuk]

וואו. בהחלט אחלה סיפור....מסקרנות:

יצא מזה משהו בסוף? היתם תקופה יחד? לא היה לך אומץ להתקשר..? או שהתברר שהיא ממש משעממת?..

 

[סתםאחד19]

לא יצא מזה כלום

 

[ירגזי כחול]

..

חבל.. סיפור כזה יפה, צריך שיהיה לו גם סוף שמייח, לא..?

 

[סתםאחד19]

ככה זה בחיים.

 

[להבה ירוקה]

לא עולה לי כלום. חוץ מ-

פעם אחת בה המתנתי לאוטובוס, בתחנה המרכזית בי-ם. היו הרבה אנשים. פתאום מישהי שישבה בפישוק רגליים על ספסל, התעלפה. היא פשוט נפלה קדימה על הרצפה, עם אותו פישוק. כמו בובת עץ. זה היה מבהיל.

 

[hanaaat]

עוד סיפור מהסרטים (של טרנטינו)../images/Emo8.gif

זה קרה בתחנת רכבת ברחוב הראשי של סן-פרנסיסקו. למי שמכיר, אם הולכים ומתרחקים מהאזור התיירותי הרחוב הופך פחות ופחות נעים, אני לא ידעתי את זה כשהתחלתי ללכת שם, אבל באיזשהו שלב, (אחרי שהייתי עדה לשתי קטטות רחוב ולסבית משופמת התחילה אתי), הבנתי שאולי עדיף להמשיך משם ברכבת התחתית, ירדתי במדרגות והמתנתי. יחד אתי עמדו כמה משפחות עם ילדים, אנשים בחליפות ועניבות, נשים מבוגרות, וכרגיל, כמה שיכורים ומסוממים ששכבו שם שפוכים עדיין מחגיגות ליל שישי (או כבר, מחגיגות טרום שבת בערב). ענני אלכוהול נישאו באוויר, יחד עם דממה עייפה ומנומסת של אנשים שחוזרים הביתה מבילוי שבת בצהריים. השתדלתי לעמוד בקבוצה של אנשים שנראו לי מהוגנים ולא לבלוט. פתאום, מאמצע שום מקום החלו להישמע צעקות. בהתחלה לא היה ברור על מה ולמה, אבל ככל שהן התקרבו היה ברור שהמילה שמתחילה ב-F חוזרת יותר מדי פעמים. התברר שמדובר בבחור צעיר, רזה בצורה לא טבעית, לבוש במיטב מחלצות הגאנגסטא- ראפ, שפשוט התהלך לו במהירות לאורך הרציף וקילל את כל מי שנקרה בדרכו על אמו סבתו, טפו ובעלי החיים שיש או אין לו בקללות צבעוניות למדי, שלצערי אין לי שום יכולת לשחזר כרגע. העניין נמשך כמה דקות. הקבוצה שבתוכה עמדתי החלה למלמל בחוסר שביעות רצון, ולאחת הנשים שעמדה ממש לידי, שנראתה לי עד אותו רגע כמו בן אדם הגיוני ורגיל (אמריקאית טיפוסית בשנות ה-40 לחייה, מאופרת, מסורקת, ולבושה בחליפה מחוייטת עם תיק תואם) פשוט נמאס. היא החלה לצרוח עליו בקול גדול משהו בסגנון של "סתום את הלוע", "לאף אחד פה לא אכפת מה אתה חושב על אמא שלו", לא יודעת מה אתה לוקח אבל תפסיק עם זה" רד ממה שאתה לוקח" וכו'. כשהוא קלט אותה הוא התעצבן (באופן מפתיע), החל לצעוק קללות איומות ונוראות עוד יותר מקודם, שכוונו רק אליה, והתקדם לעברינו בצעדי ענק עם יד אחת בכיס... איך זה נגמר? זה נגמר 15 מטר מאיתנו. מישהו מהנוסעים לחץ על לחצן המצוקה שמקשר עם המשטרה עוד קודם (כשהוא רק צעק על כולם) והופיעו שני שוטרים. ברגע שהוא ראה אותם הוא השתתק, הפנה אלינו את גבו ויצא אתם בשקט בשקט מהתחנה. אחרי שלקחו אותו (וסיימתי להיבהל) אני זוכרת שחשבתי לעצמי אז ש"וואללה, הנה סיפור מעניין לספר כשאחזור לארץ, אם ישאלו אותי". והנה נשאלתי... לילה טוב וחלומות פז

 

[opalit]

איזה פחדדד../images/Emo5.gif

זה הפחד הכי גדול שלי שבטעות אהיה באיזור כזה. מזל שלא קרה כלום. היה לי פעם אחת מקרה דומה באוטובוס שעובר בשכונות קראוונים של מיעוטים, וכשהם איימו עלי, עמדתי ליד הנהג והוא לא עשה כלום והבנתי כמה שהם מסוכנים, מאותו יום, משעות אחה"צ אני רק עם האוטו.

 

[ירגזי כחול]

חחח, איזה סיפור אמריקאי.

אוהו, כמה פעמים נתקלתי לי ביצורים ברכבת התחתית... (ואני גרה בצפון מזרח ארה"ב.. האיזור כאן אמור להיות תרבותי

... טוב, לא שסאן-פראן לא..) אבל אף פעם לא ראיתי רמה כזאת של disturbance. חחחחחחחחחח גאד. אבל זה מזכיר לי, עמד לידי פעם איש (גנגסטר, אם כבר מדברים עליהם) בטי (T, ככה קוראים כאן לסאבוואי) שהמציא לעצמו שיר, דווקא אחלה שיר, והוא שר לא רע, אבל הוא שר אותו לעצמו בקולי קולות ושמעו אותו בכל הרכבת (כמובן שלא היו חסרות בשיר מילות גנאי) וכל הנוסעים הסתכלו אחד על השני במבטי "מה הבעיה שלו." זה היה קורע ברמות.

 

[להבה ירוקה]

וואי זה מזכיר לי

פעם נכנסתי למטרו (סאבווי בפריז) עם אמא שלי, ואיך שהרכבת התחילה לזוז, איבדתי קצת שיווי משקל ונפלתי (קצת. לא ממש בחוזקה) על מישהי. ה-מישהי הזו, כנראה שהייתה מטורללת, והיא פשוט התנפלה עליי והרביצה לי בראש. אמא שלי נכנסה להלם טוטאלי, והמזל היה שהפסיכית הרביצה לי רק פעם אחת ולא המשיכה. כי אף אחד שם לא הגיב. רובוטים.