סיפורי חיי נבנה בפרקים קצרים
הפרק הכי מטורף בחיים שלי התחיל כשחזרתי מחו``ל,לפחות ככה אני נוטה להאמין ברגע זה. ביום שנחתתי זכרתי את הבטחתי (לעצמי) מהטראק בנפאל: אני רוצה להצליח בחיים. כן,קצת נדוש,אני יודע,ובכל זאת המשפט הזה הוא פחות או יותר המוטו. בשביל להצליח בחיים אני קודם כל צריך עבודה מוצלחת,וזה אולי החלק הכי קשה,כך למדתי מהר מאוד. בהתחלה,לא כ``כ מצאתי עבודה, וזה היה די מתסכל. לאט לאט שקעתי אל תוך הביצה השחורה הזו והתחלתי להסתגל לרעיול של שינה ביום וגלישה בלילה, אלה הותיקים מבניכם יזכרו את יצירותי מתקופה זו. ואז... ואז התחיל המרוץ המטורף,ביום שבו מצאתי עבודה בחברת פסגה - חברה ליעוץ פיננסי, העבודה - יועץ פיננסי כמובן, או במילים אחרות: עושק את כספם של חסרי היכולת הפיננסית תוך הבטחה לעתיד טוב יותר,אולי,פעם. לא שאני לא מאמין בשיטה,לא,בעצם,אני לא מאמין בשיטה. אז עזבתי! ואז אור זרח עלי,מצאתי עבודה בחברת שמירה א.שמש, שלאחר שבוע עבודה הבנתי מהר מאוד שכל מטרתו של בעליה הפרטיים של החברה היא לעשוק את זכויותי בשכר נמוך ובאי תשלומי נסיעות כמחוייב בחוק, הבאתי את הבעיה לידיעתו של הבעלים ופוטרתי. חודש מילואים,איזה כיף! כסף באי עשייה. אבל לא כל דבר נוח הוא דבר טוב, נסיעה בג`יפ סיור לא מועילה לגב ככל הנראה ועד מהרה מצאתי את עצמי שוכב על מיטתו של האורטופד, קיבלתי אישור, הלכתי למג``ד המג``ד קבע בהתיעצות עם הרופא (תחום ההתמחות: רפואה פנימית) שאני בריא כמור שור ודביל כחמור. אסרו עלי ללכת וחייבו אותי להישאר ולשרת את מדינתנו באהבה וכאבים, נסעתי הביתה ולא חזרתי, נחמד,לא? התייצבתי למחרת בלשכת המח``ט,נישפטתי ןקיבלתי עיצה ידידותית: בפעם הבאה אלך לקצין העיר. הפנמתי, החכמתי והמשכתי הלאה. OK מה עכשיו? צריך להמשיך ולמצוא עבודה (לאחר שהבראתי) מצאתי!!! חברת איזוטופ מחפשת עובדים, העבודה: נטילת דגימות בטון מאתרי בנייה,התנאים: רכב צמוד ומשכורת מינימום+ נחמד חשבתי והתקבלתי. לאחר שבועיים בום! תאונה, חוסר זהירות מצידי והשבתתי רכב, אופסס...קורה. לא נורא אפשר להמשיך לעבוד. אבל...מנהלת את צוות העובדים פקידה שקיבלה את המלוכה ופחדה (אולי בצדק) מיציאתי ללימודי הנדסת רשתות (דבר שסוכם מראש) ומהעובדה שיום אחד אתפוס את מקומה,או שסתם היא אוהבת שעובדים מתחתיה עובדים ברמתה ומטה, ואני לא התאמתי לקריטריונים... אז מה עושים? בהתחלה לוקחים לי את הרכב, למה? ככה! אח``כ לא מוכנים לשלם נסיעות (אבל זה לא חוקי!!!) אז OK תגיע ב07:00 לעבודה (זה בלתי אפשרי, אני צריך 3 אוטובוסים) אז תמצא לך עבודה אחרת, תודה לכם איזוטופ.איך לעזאזל אשלם את הלימודים? מצאתי! עבודה בחנות נעליים, ראש טוב! מוכר נעליים, מדבר עם אנשים, לא כ``כ משכורת אבל גם זה טוב לסטודנט. הבוס אחלה,אבל...כן...אבל אבל מצאתי פתאום עבודה בתמיכה הטכנית של אינטרנט זהב, אז אני מצטער אבל אני חייב ללכת כי העתיד שלי מחכה לי שם... ואולי סוף סוף מצאתי את הפרק שימשיך לבנות את חיי לפי המוטו ההוא בטראק בנפאל.
הפרק הכי מטורף בחיים שלי התחיל כשחזרתי מחו``ל,לפחות ככה אני נוטה להאמין ברגע זה. ביום שנחתתי זכרתי את הבטחתי (לעצמי) מהטראק בנפאל: אני רוצה להצליח בחיים. כן,קצת נדוש,אני יודע,ובכל זאת המשפט הזה הוא פחות או יותר המוטו. בשביל להצליח בחיים אני קודם כל צריך עבודה מוצלחת,וזה אולי החלק הכי קשה,כך למדתי מהר מאוד. בהתחלה,לא כ``כ מצאתי עבודה, וזה היה די מתסכל. לאט לאט שקעתי אל תוך הביצה השחורה הזו והתחלתי להסתגל לרעיול של שינה ביום וגלישה בלילה, אלה הותיקים מבניכם יזכרו את יצירותי מתקופה זו. ואז... ואז התחיל המרוץ המטורף,ביום שבו מצאתי עבודה בחברת פסגה - חברה ליעוץ פיננסי, העבודה - יועץ פיננסי כמובן, או במילים אחרות: עושק את כספם של חסרי היכולת הפיננסית תוך הבטחה לעתיד טוב יותר,אולי,פעם. לא שאני לא מאמין בשיטה,לא,בעצם,אני לא מאמין בשיטה. אז עזבתי! ואז אור זרח עלי,מצאתי עבודה בחברת שמירה א.שמש, שלאחר שבוע עבודה הבנתי מהר מאוד שכל מטרתו של בעליה הפרטיים של החברה היא לעשוק את זכויותי בשכר נמוך ובאי תשלומי נסיעות כמחוייב בחוק, הבאתי את הבעיה לידיעתו של הבעלים ופוטרתי. חודש מילואים,איזה כיף! כסף באי עשייה. אבל לא כל דבר נוח הוא דבר טוב, נסיעה בג`יפ סיור לא מועילה לגב ככל הנראה ועד מהרה מצאתי את עצמי שוכב על מיטתו של האורטופד, קיבלתי אישור, הלכתי למג``ד המג``ד קבע בהתיעצות עם הרופא (תחום ההתמחות: רפואה פנימית) שאני בריא כמור שור ודביל כחמור. אסרו עלי ללכת וחייבו אותי להישאר ולשרת את מדינתנו באהבה וכאבים, נסעתי הביתה ולא חזרתי, נחמד,לא? התייצבתי למחרת בלשכת המח``ט,נישפטתי ןקיבלתי עיצה ידידותית: בפעם הבאה אלך לקצין העיר. הפנמתי, החכמתי והמשכתי הלאה. OK מה עכשיו? צריך להמשיך ולמצוא עבודה (לאחר שהבראתי) מצאתי!!! חברת איזוטופ מחפשת עובדים, העבודה: נטילת דגימות בטון מאתרי בנייה,התנאים: רכב צמוד ומשכורת מינימום+ נחמד חשבתי והתקבלתי. לאחר שבועיים בום! תאונה, חוסר זהירות מצידי והשבתתי רכב, אופסס...קורה. לא נורא אפשר להמשיך לעבוד. אבל...מנהלת את צוות העובדים פקידה שקיבלה את המלוכה ופחדה (אולי בצדק) מיציאתי ללימודי הנדסת רשתות (דבר שסוכם מראש) ומהעובדה שיום אחד אתפוס את מקומה,או שסתם היא אוהבת שעובדים מתחתיה עובדים ברמתה ומטה, ואני לא התאמתי לקריטריונים... אז מה עושים? בהתחלה לוקחים לי את הרכב, למה? ככה! אח``כ לא מוכנים לשלם נסיעות (אבל זה לא חוקי!!!) אז OK תגיע ב07:00 לעבודה (זה בלתי אפשרי, אני צריך 3 אוטובוסים) אז תמצא לך עבודה אחרת, תודה לכם איזוטופ.איך לעזאזל אשלם את הלימודים? מצאתי! עבודה בחנות נעליים, ראש טוב! מוכר נעליים, מדבר עם אנשים, לא כ``כ משכורת אבל גם זה טוב לסטודנט. הבוס אחלה,אבל...כן...אבל אבל מצאתי פתאום עבודה בתמיכה הטכנית של אינטרנט זהב, אז אני מצטער אבל אני חייב ללכת כי העתיד שלי מחכה לי שם... ואולי סוף סוף מצאתי את הפרק שימשיך לבנות את חיי לפי המוטו ההוא בטראק בנפאל.
