סיפורי נולי פרק 33:חתולים בצמרת-מהפורום הרשמי
אני מנחש לעצמי שהתגעגעתם למעללותיו של נולי בחייו הפרטיים/אישיים- אז החלטתי לחזור ולהשקיע בפרקים בסדרת "סיפוריי נולי"...והיום אספר לכם על סיפור החתולים בצמרת. ביום שישי בעודני מתגנדר ומתהדר לקראת ארוחת שישי בבייתי הקט במושב זיתן אני יוצא מבייתי מבושם ומצוחצח עולה על הרכב ומתניע...הנסיעה מתחילה ללא שום הפרעה בדרך לבייתה של דודתי שגרה גם כן במושב, בעודי פונה ימינה במהירות של 45 קמ"ש חוצה אותי חתולה בריצה איימתנית לעבר הרכב בדיוק כמו שהיד שעומד להתאבד על 600 יהודים בשיינקין ואני לתומי לוחץ על הבלמים בכל הכוח עם צרחה מלווה בהיסטרייה שמה הרגתי את החתול המסכן... חריקת הגלגלים לא היססה להגיע והחתול ניצל, אך דופק ליבי האיץ וגל חום מילא אותי ב-40 מעלות של לחץ! שמחתי לדעת שהחתול בריא ושלם! למחרת, ערב יום שבת הנני מתגנדר והתהדר לקראת יציאה סוף שבועית של אוויר צח ברחביי ת"א עם חבריי, יוצא מבייתי, עולה על הרכב , מתניע ונוסע לעבר העיר. בעודי פונה ימינה במהירות 20 קמ"ש הפעם מהטראומה של היום הקודם אני מחפש חתול מתאבד אחר או אולי את אותו חתול "מעריץ" שמעוניין שאני יהרוג אותו והפעם אין אף חייה בשטח- המשכתי לנסוע ברחביי המושב לעבר ת"א המוארת... בעודי בת"א מחפש חנייה על מנת לרדת ולשתות קפה ולאכול משהו בקפה הקנטינה ברח' רוטשילד אני מבחין בחנייה פנוייה ומנצנצץ ויקרה מפז שמחכה רק לי, מי שלא יודע בת"א קשה מאוד למצוא חנייה, האצתי לעבר החנייה על מנת שאף רכב אחר לא יתפוס לי את מקומה ובשנייה אחת קופץ לי חתול כמו צב נינג'ה ממכונית חונה אחרת לעבר הרכב וכמובן שעם הבלמים הגיע הדופק המואץ וגל החום שהעלה לי את הטמפרטורה בגוף לרמה של שמש! אוף!!! מה קורה לחתולים בעיר? וגם במושב? מה הם בלחץ לרוץ לעברי? למה להאמא חתולית אין מספיק שכל ללמד את גורייה התמימים שכשעוברים בכביש צריך לומר פעמיים מייאו ולהביט שמאלה וימינה ורק אז לעבור בשלום מבלי שאמחץ אותם עם הרכב החמוד שלי! מסקנות: - לעולם לא להאיץ בפניות במושב ובעיר... - לעולם לא להאיץ לעבר חנייה ריקה, משום שעוד 3 דק' יעברו וחנייה אחרת תתפנה... - קבוצת חתולים שוחררו ע"י בין-לאדן לארץ על מנת שאנחנו נעשה תאונות ונפגע! אנא מכם , בואו ולא נפגע בחתולים המחבלים המסכנים ונשאיר אותם בצמרת העליונה של העץ, בטוחים וידידותיים... מקווה שנהנתם, אוהב נולי שרון סנדלר
אני מנחש לעצמי שהתגעגעתם למעללותיו של נולי בחייו הפרטיים/אישיים- אז החלטתי לחזור ולהשקיע בפרקים בסדרת "סיפוריי נולי"...והיום אספר לכם על סיפור החתולים בצמרת. ביום שישי בעודני מתגנדר ומתהדר לקראת ארוחת שישי בבייתי הקט במושב זיתן אני יוצא מבייתי מבושם ומצוחצח עולה על הרכב ומתניע...הנסיעה מתחילה ללא שום הפרעה בדרך לבייתה של דודתי שגרה גם כן במושב, בעודי פונה ימינה במהירות של 45 קמ"ש חוצה אותי חתולה בריצה איימתנית לעבר הרכב בדיוק כמו שהיד שעומד להתאבד על 600 יהודים בשיינקין ואני לתומי לוחץ על הבלמים בכל הכוח עם צרחה מלווה בהיסטרייה שמה הרגתי את החתול המסכן... חריקת הגלגלים לא היססה להגיע והחתול ניצל, אך דופק ליבי האיץ וגל חום מילא אותי ב-40 מעלות של לחץ! שמחתי לדעת שהחתול בריא ושלם! למחרת, ערב יום שבת הנני מתגנדר והתהדר לקראת יציאה סוף שבועית של אוויר צח ברחביי ת"א עם חבריי, יוצא מבייתי, עולה על הרכב , מתניע ונוסע לעבר העיר. בעודי פונה ימינה במהירות 20 קמ"ש הפעם מהטראומה של היום הקודם אני מחפש חתול מתאבד אחר או אולי את אותו חתול "מעריץ" שמעוניין שאני יהרוג אותו והפעם אין אף חייה בשטח- המשכתי לנסוע ברחביי המושב לעבר ת"א המוארת... בעודי בת"א מחפש חנייה על מנת לרדת ולשתות קפה ולאכול משהו בקפה הקנטינה ברח' רוטשילד אני מבחין בחנייה פנוייה ומנצנצץ ויקרה מפז שמחכה רק לי, מי שלא יודע בת"א קשה מאוד למצוא חנייה, האצתי לעבר החנייה על מנת שאף רכב אחר לא יתפוס לי את מקומה ובשנייה אחת קופץ לי חתול כמו צב נינג'ה ממכונית חונה אחרת לעבר הרכב וכמובן שעם הבלמים הגיע הדופק המואץ וגל החום שהעלה לי את הטמפרטורה בגוף לרמה של שמש! אוף!!! מה קורה לחתולים בעיר? וגם במושב? מה הם בלחץ לרוץ לעברי? למה להאמא חתולית אין מספיק שכל ללמד את גורייה התמימים שכשעוברים בכביש צריך לומר פעמיים מייאו ולהביט שמאלה וימינה ורק אז לעבור בשלום מבלי שאמחץ אותם עם הרכב החמוד שלי! מסקנות: - לעולם לא להאיץ בפניות במושב ובעיר... - לעולם לא להאיץ לעבר חנייה ריקה, משום שעוד 3 דק' יעברו וחנייה אחרת תתפנה... - קבוצת חתולים שוחררו ע"י בין-לאדן לארץ על מנת שאנחנו נעשה תאונות ונפגע! אנא מכם , בואו ולא נפגע בחתולים המחבלים המסכנים ונשאיר אותם בצמרת העליונה של העץ, בטוחים וידידותיים... מקווה שנהנתם, אוהב נולי שרון סנדלר
