סיפור אהבה חפוז!!! ואזהרה --
לא מיועד לבעלי לב רגיש (תרתי משמע...). הלילה, (כן סמג´י, היו עוד דברים הלילה)בשעה אחת ושלושים לאחר חצות, הטלפון מצלצל. נבהלנו. אני ואשתי. האם זה שוב מנהל הבנק? (כי אמרו לנו שהוא לא ישן בלילה שלקוחותיו בחובה...)האם זה החתן? הבן? לא ולא. היתה זו חמותי שבקושי בקושי הצליחה להוציא כמה מילים: "אם אתם לא באים, אני מתה...". ראשית, הראש הקרימינאלי לחש לי: "אתה לא הולך, זהו זה..." שנית, נבהלנו. מה קרה? שאלנו. " לא מרגישה טוב, בואו". אשתי, שהיה לה יום קשה גם בלעדי, לחשה מתוך שינה: "אני לא מסוגלת לזוז. לך, לך...." קמתי. התלבשתי. מכונית. 13 ק"מ עד למקום מגוריה. כביש ריק. רמזור אחד עברתי אדום. אמרתי לעצמי: "תמות נפשי עם חמותי"... הגעתי כל עוד וכו´. פתחתי הדלת והנה חמותי שרועה על הריצפה (לא צחוק). שאלתי בבהלה אמיתית, מה קרה? לא יכלה אפילו לענות. הבאתי מים. היא עדיין על הריצפה.(מי מסוגל להרים אותה וחוץ מזה אחר כך תאשים אותי במעשים מגונים ולך תוכיח ששלא בא לך בדיוק באותו רגע...דיי!!!) הרגעתי אותה. התיישבה. ולאט לאט נשכבה על מיטתה. "ובכל זאת, מה קרה?" שאלתי. "אל תשאל" היא אומרת שניה לאחר שכן שאלתי."חלמתי חלום". מיד הסמקתי. הרי ידעתי מי הנשוא ומה הנושא. אמרתי לה: "סבתא, אל תמשיכי, לא נעים לי, אני מבין. זה ענין של הגיל. אני יודע שאת אוהבת אותי.". הטלפון צילצל. אשתי על הקו. "נו, מה קרה?" היא שואלת. " לא . לא. זה חלום על החתן ולכן הרגישה רע..." אני אומר. וסגרתי הטל. 28 שנים לא שמעתי אותה אומרת יותר משני משפטים ולפתע הכל זרם. זה התחיל בערך כך(ולא אלאה אתכם בסיפור): בחלום, והנה בעלי(!!!!!) מופיע והוא אומר לי...."וכו. וכו. על אמת, מזמן לא היה לי דייט חפוז שכזה.....שלא לדבר על האכזבה . פשוט אהבה נכזבת...
לא מיועד לבעלי לב רגיש (תרתי משמע...). הלילה, (כן סמג´י, היו עוד דברים הלילה)בשעה אחת ושלושים לאחר חצות, הטלפון מצלצל. נבהלנו. אני ואשתי. האם זה שוב מנהל הבנק? (כי אמרו לנו שהוא לא ישן בלילה שלקוחותיו בחובה...)האם זה החתן? הבן? לא ולא. היתה זו חמותי שבקושי בקושי הצליחה להוציא כמה מילים: "אם אתם לא באים, אני מתה...". ראשית, הראש הקרימינאלי לחש לי: "אתה לא הולך, זהו זה..." שנית, נבהלנו. מה קרה? שאלנו. " לא מרגישה טוב, בואו". אשתי, שהיה לה יום קשה גם בלעדי, לחשה מתוך שינה: "אני לא מסוגלת לזוז. לך, לך...." קמתי. התלבשתי. מכונית. 13 ק"מ עד למקום מגוריה. כביש ריק. רמזור אחד עברתי אדום. אמרתי לעצמי: "תמות נפשי עם חמותי"... הגעתי כל עוד וכו´. פתחתי הדלת והנה חמותי שרועה על הריצפה (לא צחוק). שאלתי בבהלה אמיתית, מה קרה? לא יכלה אפילו לענות. הבאתי מים. היא עדיין על הריצפה.(מי מסוגל להרים אותה וחוץ מזה אחר כך תאשים אותי במעשים מגונים ולך תוכיח ששלא בא לך בדיוק באותו רגע...דיי!!!) הרגעתי אותה. התיישבה. ולאט לאט נשכבה על מיטתה. "ובכל זאת, מה קרה?" שאלתי. "אל תשאל" היא אומרת שניה לאחר שכן שאלתי."חלמתי חלום". מיד הסמקתי. הרי ידעתי מי הנשוא ומה הנושא. אמרתי לה: "סבתא, אל תמשיכי, לא נעים לי, אני מבין. זה ענין של הגיל. אני יודע שאת אוהבת אותי.". הטלפון צילצל. אשתי על הקו. "נו, מה קרה?" היא שואלת. " לא . לא. זה חלום על החתן ולכן הרגישה רע..." אני אומר. וסגרתי הטל. 28 שנים לא שמעתי אותה אומרת יותר משני משפטים ולפתע הכל זרם. זה התחיל בערך כך(ולא אלאה אתכם בסיפור): בחלום, והנה בעלי(!!!!!) מופיע והוא אומר לי...."וכו. וכו. על אמת, מזמן לא היה לי דייט חפוז שכזה.....שלא לדבר על האכזבה . פשוט אהבה נכזבת...
