פילוסוף רוחני33
Well-known member
אימא של תמר הייתה מזהירה אותה מפני גברים. תמר הייתה בחורה מבוגרת בת 25. אימה דיברה אתה כל יום בטלפון ואמרה לה שגברים אוהבים לרמות ולנצל. תמר התייחסה לזה די בזלזול ואמרה לה שגברים יכולים להיות ממש נחמדים, והייתה נותנת דוגמאות מאנשים שונים שהכירה.
תמר חשה משועממת והלכה למסיבה במועדון לילה. שם שתתה ורקדה כמו משוגעת. אחר כך הלכה לשבת לנוח בפינה ולחשוב מחשבות. ניגש אליה גבר יפה תואר עם מבטא איטלקי רך ולחש לה מלים יפות כמו: "יקירתי, אהובתי, רק את לי, תהיי מאושרת". היא חייכה והסמיקה ושאלה אותו לשמו. הוא אמר ששמו אנטון. שאל אם מותר לו לנשק אותה. היא הסכימה, ונישק אותה נשיקה ארוכה, רטובה, חמה וסוערת. היא כל כך התרגשה, כמעט בכתה. אחר כך הם הלכו הביתה ועשו אהבה. הם ישנו ביחד. אנטון חשב לעצמו: "הצלחתי להשיג עוד אחת, עוד פרייארית. ככה הנשים". לעומת זאת, תמר כל הלילה חשבה איזה בחור נהדר, יפה ועדין וג'נטלמן. היא לא נרדמה. בבוקר קם מוקדם אנטון והכין לה קפה חם ומשובח, עם קצף מהביל. היא הסתכלה עליו וראתה כמה הוא לבוש יפה. "אתה בחור נהדר", לחשה.
אנטון אמר שעליו ללכת. אז הלך בדילוגים שמחים ויצא לרחוב. מכונית דרסה אותו, נשמעה צרחה, ולקחו אותו לבית החולים. תמר דאגה מאוד והייתה באה לבקרו בבית החולים. אנטון הרגיש באהבתה וחשב כמה עצוב שלא היה אדם הגון בחייו. אחרי כמה זמן, הוא מת. היא בכתה וניסתה להתאבד. ניסתה לחתוך לעצמה את הוורידים.
לקחו אותה לאשפוז להקלה. שם פגשה בחור צעיר וחמוד בשם דני, אבל התברר שהוא עני מרוד. הוא היה אדם פשוט, אהב לפטפט שטויות על ספורט ועל פוליטיקה ולא ידע כמעט כלום בשום נושא מורכב. אפילו לעג לנושאים מורכבים ואמר שהם כבדים ומשעממים עד מוות. אבל הוא היה חמוד, עדין וחייכן בתמימות של ילד. אף פעם לא צעק, אף פעם לא התעצבן. תמיד ישב בפינה וחייך. תמר ודני נרפאו והשתחררו מהאשפוז. הם הפכו לחברים. תמר ישבה במרפסת וחשבה על זה שהיא תמיד לבד.
תמר חשה משועממת והלכה למסיבה במועדון לילה. שם שתתה ורקדה כמו משוגעת. אחר כך הלכה לשבת לנוח בפינה ולחשוב מחשבות. ניגש אליה גבר יפה תואר עם מבטא איטלקי רך ולחש לה מלים יפות כמו: "יקירתי, אהובתי, רק את לי, תהיי מאושרת". היא חייכה והסמיקה ושאלה אותו לשמו. הוא אמר ששמו אנטון. שאל אם מותר לו לנשק אותה. היא הסכימה, ונישק אותה נשיקה ארוכה, רטובה, חמה וסוערת. היא כל כך התרגשה, כמעט בכתה. אחר כך הם הלכו הביתה ועשו אהבה. הם ישנו ביחד. אנטון חשב לעצמו: "הצלחתי להשיג עוד אחת, עוד פרייארית. ככה הנשים". לעומת זאת, תמר כל הלילה חשבה איזה בחור נהדר, יפה ועדין וג'נטלמן. היא לא נרדמה. בבוקר קם מוקדם אנטון והכין לה קפה חם ומשובח, עם קצף מהביל. היא הסתכלה עליו וראתה כמה הוא לבוש יפה. "אתה בחור נהדר", לחשה.
אנטון אמר שעליו ללכת. אז הלך בדילוגים שמחים ויצא לרחוב. מכונית דרסה אותו, נשמעה צרחה, ולקחו אותו לבית החולים. תמר דאגה מאוד והייתה באה לבקרו בבית החולים. אנטון הרגיש באהבתה וחשב כמה עצוב שלא היה אדם הגון בחייו. אחרי כמה זמן, הוא מת. היא בכתה וניסתה להתאבד. ניסתה לחתוך לעצמה את הוורידים.
לקחו אותה לאשפוז להקלה. שם פגשה בחור צעיר וחמוד בשם דני, אבל התברר שהוא עני מרוד. הוא היה אדם פשוט, אהב לפטפט שטויות על ספורט ועל פוליטיקה ולא ידע כמעט כלום בשום נושא מורכב. אפילו לעג לנושאים מורכבים ואמר שהם כבדים ומשעממים עד מוות. אבל הוא היה חמוד, עדין וחייכן בתמימות של ילד. אף פעם לא צעק, אף פעם לא התעצבן. תמיד ישב בפינה וחייך. תמר ודני נרפאו והשתחררו מהאשפוז. הם הפכו לחברים. תמר ישבה במרפסת וחשבה על זה שהיא תמיד לבד.