גר בארץ נוכרייה
New member
סיפור אהבה
הבחורה רוחצת כלים ליד כיור. הבחור ניגש אליה, לעזור לה, גוהר מאחור, מפלרטט, היא מחייכת ועם הסבון מציירת לו שפם מעל השפה העליונה * מהצד אותו בחור בדיוק מביט על עצמו ועל הבחורה בפליאה הוא בוחן אותם, שם ליד הכיור ומסיט את מבטו לעבר כפות ידיו, בוחן אותן כתינוק ואז מחזיר אותו לעבר עצמו והבחורה בחשש מה הוא מתקרב אליהם * מהצד אנחנו מגלים את אותו בחור בפעם השלישית , המביט על עצמו השני המביט על עצמו הראשון והבחורה יחדיו, הבחור השלישי כבר לא זז, הוא יושב על ספה, מביט בסצנה מולו בריכוז הוא שולח את ידו להצית סגריה. אין לו אש. הוא מקבל מצית ממנו עצמו, המופיע פעם רביעית על הספה לידו. עכשיו הן ארבע צלליות המביטות אחת על השניה ועל עצמן יחד עם הבחורה ליד הכיור * באמבטיה מול הכיור הוא שוטף את פניו, מביט בעצמו במראה, במקלחת הסמוכה, כפיל שלו מתקלח בפרוזדור, אחר מטיל את מימיו בשירותים. מספר כפילים בוחנים בעניין תמונות המסודרות באלבום קטן תמונות של הבית עצמו, מלא בכפילים. היא שותה שוקו המשאיר עקבות בצורת שפם קטן על שפתה העליונה. עם אצבעותיה היא משחקת, יוצרת צורות של חיות לאור צללי המנורה * עכשיו הבית מלא כפילים. כבר כמעט בלתי אפשרי לספור אותם או לעקוב אחרי מעשיהם, חלקם בוהים, חלקם משוחחים, רובם מביטים בו ובזוגתו השרועים על המרבץ. ראשה עמוק בין ירכיו, אברו בין שפותיה. אחד הכפילים מביט בבחורה על השטיח ועל פני הבחור הגונח. הוא מתקרב אליה, רוכן ונכנס תוכה, מתמזג ונעלם. גופה שלו. * מעולם הוא לא ראה את עצמו בפוזיציה הזאת, נראה די מגוחך, חשב. הוא קם, למרות מבט ההפתעה שנראה על פניו שלו עצמו. * היא נמצאת מול המראה הגדולה בחדר השינה, במבט ממזרי בוחנת את גופה כאילו עולם חדש ומופלא נפתח לפניה. מסתבר שהיא או רקדנית או חובבת יוגה, המתיחות, ספק תנועות הריקוד מאשרות זאת * על הספה הוא בוהה בטלביזיה, מוקף בכפיליו הרבים אשר למרבה הפלא חדלו מכל עיסוקיהם וכעת הם מתבוננים בו, בהתרגשות רבה, בציפיה. היא נמצאת בכניסה לחדר, מביטה בו, עכשיו היא רואה את כל הכפילים, מביטים בה. היא מתקרבת אליו וכוונותיה ברורות * עכשיו הם למדו, עומד הוא עצמו סביבו מביט בעצמו עם עצמו גונחים ומתפתלים. המודעות הפכה להיות סופית, כל זכרון ילדות, נשיקה ראשונה של אם בבוקר, שדה תפוזים נטוש ליד בית חרושת למכלי מזון, ענני אביב נמוגים, צבא של כוכבים, מתכת קרה ואף הלא מזה, עולם עתיק בו אביר קופד נפשו אל מול חרב, שגעון גדלות של אימם מוסלמי, כובסת המניקה את ילדה אל מול הנילוס, אדם דמוי קוף הרוקד אל מול המדורה * בתוך תוכו הוא ראה את המראות. האיחוד היה הכל. * ותוך כדי כך הם חזרו ונכנסו לגופו, נשאבו פנימה. כל הכפילים כולם * שוכב לבד במיטה הביט על התקרה, הוא עצם את עינייו. השינה הייתה קלה וללא חלומות
הבחורה רוחצת כלים ליד כיור. הבחור ניגש אליה, לעזור לה, גוהר מאחור, מפלרטט, היא מחייכת ועם הסבון מציירת לו שפם מעל השפה העליונה * מהצד אותו בחור בדיוק מביט על עצמו ועל הבחורה בפליאה הוא בוחן אותם, שם ליד הכיור ומסיט את מבטו לעבר כפות ידיו, בוחן אותן כתינוק ואז מחזיר אותו לעבר עצמו והבחורה בחשש מה הוא מתקרב אליהם * מהצד אנחנו מגלים את אותו בחור בפעם השלישית , המביט על עצמו השני המביט על עצמו הראשון והבחורה יחדיו, הבחור השלישי כבר לא זז, הוא יושב על ספה, מביט בסצנה מולו בריכוז הוא שולח את ידו להצית סגריה. אין לו אש. הוא מקבל מצית ממנו עצמו, המופיע פעם רביעית על הספה לידו. עכשיו הן ארבע צלליות המביטות אחת על השניה ועל עצמן יחד עם הבחורה ליד הכיור * באמבטיה מול הכיור הוא שוטף את פניו, מביט בעצמו במראה, במקלחת הסמוכה, כפיל שלו מתקלח בפרוזדור, אחר מטיל את מימיו בשירותים. מספר כפילים בוחנים בעניין תמונות המסודרות באלבום קטן תמונות של הבית עצמו, מלא בכפילים. היא שותה שוקו המשאיר עקבות בצורת שפם קטן על שפתה העליונה. עם אצבעותיה היא משחקת, יוצרת צורות של חיות לאור צללי המנורה * עכשיו הבית מלא כפילים. כבר כמעט בלתי אפשרי לספור אותם או לעקוב אחרי מעשיהם, חלקם בוהים, חלקם משוחחים, רובם מביטים בו ובזוגתו השרועים על המרבץ. ראשה עמוק בין ירכיו, אברו בין שפותיה. אחד הכפילים מביט בבחורה על השטיח ועל פני הבחור הגונח. הוא מתקרב אליה, רוכן ונכנס תוכה, מתמזג ונעלם. גופה שלו. * מעולם הוא לא ראה את עצמו בפוזיציה הזאת, נראה די מגוחך, חשב. הוא קם, למרות מבט ההפתעה שנראה על פניו שלו עצמו. * היא נמצאת מול המראה הגדולה בחדר השינה, במבט ממזרי בוחנת את גופה כאילו עולם חדש ומופלא נפתח לפניה. מסתבר שהיא או רקדנית או חובבת יוגה, המתיחות, ספק תנועות הריקוד מאשרות זאת * על הספה הוא בוהה בטלביזיה, מוקף בכפיליו הרבים אשר למרבה הפלא חדלו מכל עיסוקיהם וכעת הם מתבוננים בו, בהתרגשות רבה, בציפיה. היא נמצאת בכניסה לחדר, מביטה בו, עכשיו היא רואה את כל הכפילים, מביטים בה. היא מתקרבת אליו וכוונותיה ברורות * עכשיו הם למדו, עומד הוא עצמו סביבו מביט בעצמו עם עצמו גונחים ומתפתלים. המודעות הפכה להיות סופית, כל זכרון ילדות, נשיקה ראשונה של אם בבוקר, שדה תפוזים נטוש ליד בית חרושת למכלי מזון, ענני אביב נמוגים, צבא של כוכבים, מתכת קרה ואף הלא מזה, עולם עתיק בו אביר קופד נפשו אל מול חרב, שגעון גדלות של אימם מוסלמי, כובסת המניקה את ילדה אל מול הנילוס, אדם דמוי קוף הרוקד אל מול המדורה * בתוך תוכו הוא ראה את המראות. האיחוד היה הכל. * ותוך כדי כך הם חזרו ונכנסו לגופו, נשאבו פנימה. כל הכפילים כולם * שוכב לבד במיטה הביט על התקרה, הוא עצם את עינייו. השינה הייתה קלה וללא חלומות
