במהלך מלחמת שוורים מתוחה אחת, המטאדור אלווארו מונרה עשה את הבלתי נתפס. כשהקהל שאג לקראת המהלך הדרמטי הבא, הוא התרחק לפתע מהשור, הלך לקצה הזירה והתיישב. דממה נפלה על הצופים.
מאוחר יותר, מונירה חשף את הרגע שהפך אותו לנצח:
"באותו רגע, שכחתי את סכנת הקרניים. כל מה שיכולתי לראות היו עיניו - לא מלאות זעם, אלא בתמימות. הוא לא תקף; הוא התחנן על חייו. הבנתי שזה לא קרב, אלא מעשה אכזריות. שמטתי את החרב, עזבתי את הזירה, ונשבעתי שבמקום זה לעולם לא אמשיך להילחם בבידור".
מונירה התרחק ממלחמות שוורים והפך לתומך נגד צער בעלי חיים, תוך שהוא משתמש במצע שלו כדי להילחם למען היצורים שבהם נלחם פעם. הסיפור שלו הוא עדות עוצמתית לכוח החמלה והאומץ הנדרש כדי לשנות. לפעמים, כל מה שצריך זה רגע אחד של חיבור כדי לראות את העולם אחרת.
באדיבות אתרForgotten Stories
מזכיר לי את הספר הנפלא
סיפורו של פרדיננד הקלאסי של מונרו ליף, שראה אור לראשונה באנגלית בשנת 1936, הוא טקסט אנטי מלחמתי, מלא הומור ורגש, שפותח בפני הקוראים/ות, בכל גיל, אפשרות לעולם של יופי, אסתיטקה ורוח, כל זאת בזכות פר אחד שמצא דרך אחרת לחיות.
מאוחר יותר, מונירה חשף את הרגע שהפך אותו לנצח:
"באותו רגע, שכחתי את סכנת הקרניים. כל מה שיכולתי לראות היו עיניו - לא מלאות זעם, אלא בתמימות. הוא לא תקף; הוא התחנן על חייו. הבנתי שזה לא קרב, אלא מעשה אכזריות. שמטתי את החרב, עזבתי את הזירה, ונשבעתי שבמקום זה לעולם לא אמשיך להילחם בבידור".
מונירה התרחק ממלחמות שוורים והפך לתומך נגד צער בעלי חיים, תוך שהוא משתמש במצע שלו כדי להילחם למען היצורים שבהם נלחם פעם. הסיפור שלו הוא עדות עוצמתית לכוח החמלה והאומץ הנדרש כדי לשנות. לפעמים, כל מה שצריך זה רגע אחד של חיבור כדי לראות את העולם אחרת.
באדיבות אתרForgotten Stories
מזכיר לי את הספר הנפלא
סיפורו של פרדיננד הקלאסי של מונרו ליף, שראה אור לראשונה באנגלית בשנת 1936, הוא טקסט אנטי מלחמתי, מלא הומור ורגש, שפותח בפני הקוראים/ות, בכל גיל, אפשרות לעולם של יופי, אסתיטקה ורוח, כל זאת בזכות פר אחד שמצא דרך אחרת לחיות.
נערך לאחרונה ב: