סיפור אישי - ארוך במקצת אבל
אני אשמח עם תיקראו ותביעו את דעתכם . כועסת על עצמי ומדוכאת , יותר נכון נואשת אני גרושה מזה 10 שנים עד לפני 8 שנים לא היה לי שום קשר עם ה-X שלי. לפני שנתיים הבת הבכורה שלי נישאה. מכורח הנסיבות ההכנות וסידורים הרבים שעמדו לפני החתונה נפגשנו כל המשפחה כולל ה-X שלי לשוחח על ההכנות. מכאן החלו להתגלגל העניינים. בתקופה זו היה ה-X שלי גר במרכז הארץ ואני בצפון. עד לאותה חתונה כשהיה בא לבקר את הילדים היה נפגש איתם מחוץ לביתי מאחר ולא רציתי שיכנס אלי הביתה, מאז תחילת ההכנות לחתונה בכל פעם שהגיע לבקר את הילדים ביקש לעלות לביתי כדי לדבר "משהו לגבי החתונה" ואני עם כל ההיתרגשות של ליפני החתונה הסכמתי. אחרי החתונה ל פ ת ע החליט לחזור ולגור בצפון במרחק 2 רחובות ממקום מגורי בטענה שרוצה להיות קרוב יותר לילדיו (בת 11 ובן 21 ). האדון החל להגיע כמעט בכל יום כדי לקחת את הילדה לסרט או לטיול בקניון או לארוחה במסעדה כך עברו מספר שבועות עד שבאחד הפעמים הציע לי להצטרף אליהם, סרבתי פעם, סרבתי פעמיים ושלוש לאחר מספר פעמים משלא התיאש הציע שוב וכמובן היתווספו תחנוניה של הילדה שאצטרף ולבסוף הסכמתי (בדיעבד טעות חיי) מכאן החלו ההצעות לחזור על עצמן שוב ושוב ולא פסקו החלו החיזורים מצידו רמזים על רצונו לחזור להיות יחד, מתנות, החנפות וכו' עם הזמן הילדים החלו ללחוץ עלי שאזמין אותו לארוחת ערב של שישי מאחר והוא לבדו משסרבתי טענו שאני "רעה" ו "קשה" ולבסוף נעתרתי לבקשתם הוא מצידו החל להגיע לארוחות שישי לא בידים ריקות והשתדל לתת את חלקו לארוחה החיזורים מצידו גברו והמשיכו גם בארוחת הערב ביום שישי כשמתחת לשולחן האוכל רגלו היתה מלטפת ומתחכחת ברגלי והיה שולח לי מבטים של רוצה אותך בכל הזדמנות כשהאחרים לא ראו, חל בו שינוי אדיר מהאדם שהכרתי לפני הגירושים ולאדם שעמד מולי עכשיו, הופתעתי מאוד . בתקופה זו של חיי ההיתי עצמאית המצב לא היה מעודד בעסק והוא התנדב לעזור ולסייע בניהול ובאירגון, לצערי המצב הלך והדרדר ואני ההיתי חסרת אונים ומיואשת לא ידעתי מה לעשות ולבסוף נאלצתי להכריז על פשיטת רגל . המצב החמיר הייתי צריכה למכור את הדירה שהיתה ברשותי ולהחזיר את המשכנתא מאחר ולא היתה לי אפשרות להמשיך ולשלם התשלומים החובות הצטברו וההיתנהלות של סגירת העסק היתה קשה נותרתי "ללא שקל" מחוסר ברירה אספתי את ילדי והודעתי להם שמחוסר ברירה הם יעברו לגור עם אביהם ואני העבור לאימי הגרה בעיר אחרת הילדה ניכנסה לפאניקה והיסטריה של בכי שאינה רוצה להיפרד ממני וללכת לגור עם אביה . הבן מייד הרים לאביו טלפון וסיפר לו על החלטתי לאחר מספר דקות הגיע וניסה להרגיע את סערת הרוחות של הילדים והציע שנעבור לגור בדירה שכורה גדולה בת 5 חדרים כך שלכל אחד יהיה חדר ופרטיות משלו וכך גם ההןצאות יתחלקו בן שנינו ויהיה לי יותר קל, לאחר התיעצות עם בני משפחתי הוחלט שזה צעד מטורף אבל הכי רלוונטי למצב הנוכחי. ה-X שלי עזר בכל דרך אפשרית עודד, תמך, הרגיע ועזר באריזה ובהכנות למעבר הכל ניראה טוב , עברנו לגור יחד החיזורים גברו והחלו להיות מלווים בנגיעות, הרגשות שלי אליו החלו להתחדש וגברו מיום ליום ואט אט הפכנו להיות זוג לכל דבר . ו א ז !!!! כשהיה בטוח ברגשות שלי כלפיו הגיע ה ב ו ם !!! וסכין פילחה את ליבי כשתפשתי אותו מפלטרט בטלפון עם מישהי (נעמדתי מאחוריו והוא שהיה עסוק לא הבחין בי) כשקלט אותי ניתק מייד את השיחה ולשאלתי מה זה היה ענה לי "לא התחתנתי איתך אני לא חייב לך כלום" אני נותרתי מאובנת ואיני מסוגלת עד עכשיו להירגע אני תקועה כאן מבלי לדעת מה לעשות. אנא הגיבו מחכה לתגובות אני נואשת.
אני אשמח עם תיקראו ותביעו את דעתכם . כועסת על עצמי ומדוכאת , יותר נכון נואשת אני גרושה מזה 10 שנים עד לפני 8 שנים לא היה לי שום קשר עם ה-X שלי. לפני שנתיים הבת הבכורה שלי נישאה. מכורח הנסיבות ההכנות וסידורים הרבים שעמדו לפני החתונה נפגשנו כל המשפחה כולל ה-X שלי לשוחח על ההכנות. מכאן החלו להתגלגל העניינים. בתקופה זו היה ה-X שלי גר במרכז הארץ ואני בצפון. עד לאותה חתונה כשהיה בא לבקר את הילדים היה נפגש איתם מחוץ לביתי מאחר ולא רציתי שיכנס אלי הביתה, מאז תחילת ההכנות לחתונה בכל פעם שהגיע לבקר את הילדים ביקש לעלות לביתי כדי לדבר "משהו לגבי החתונה" ואני עם כל ההיתרגשות של ליפני החתונה הסכמתי. אחרי החתונה ל פ ת ע החליט לחזור ולגור בצפון במרחק 2 רחובות ממקום מגורי בטענה שרוצה להיות קרוב יותר לילדיו (בת 11 ובן 21 ). האדון החל להגיע כמעט בכל יום כדי לקחת את הילדה לסרט או לטיול בקניון או לארוחה במסעדה כך עברו מספר שבועות עד שבאחד הפעמים הציע לי להצטרף אליהם, סרבתי פעם, סרבתי פעמיים ושלוש לאחר מספר פעמים משלא התיאש הציע שוב וכמובן היתווספו תחנוניה של הילדה שאצטרף ולבסוף הסכמתי (בדיעבד טעות חיי) מכאן החלו ההצעות לחזור על עצמן שוב ושוב ולא פסקו החלו החיזורים מצידו רמזים על רצונו לחזור להיות יחד, מתנות, החנפות וכו' עם הזמן הילדים החלו ללחוץ עלי שאזמין אותו לארוחת ערב של שישי מאחר והוא לבדו משסרבתי טענו שאני "רעה" ו "קשה" ולבסוף נעתרתי לבקשתם הוא מצידו החל להגיע לארוחות שישי לא בידים ריקות והשתדל לתת את חלקו לארוחה החיזורים מצידו גברו והמשיכו גם בארוחת הערב ביום שישי כשמתחת לשולחן האוכל רגלו היתה מלטפת ומתחכחת ברגלי והיה שולח לי מבטים של רוצה אותך בכל הזדמנות כשהאחרים לא ראו, חל בו שינוי אדיר מהאדם שהכרתי לפני הגירושים ולאדם שעמד מולי עכשיו, הופתעתי מאוד . בתקופה זו של חיי ההיתי עצמאית המצב לא היה מעודד בעסק והוא התנדב לעזור ולסייע בניהול ובאירגון, לצערי המצב הלך והדרדר ואני ההיתי חסרת אונים ומיואשת לא ידעתי מה לעשות ולבסוף נאלצתי להכריז על פשיטת רגל . המצב החמיר הייתי צריכה למכור את הדירה שהיתה ברשותי ולהחזיר את המשכנתא מאחר ולא היתה לי אפשרות להמשיך ולשלם התשלומים החובות הצטברו וההיתנהלות של סגירת העסק היתה קשה נותרתי "ללא שקל" מחוסר ברירה אספתי את ילדי והודעתי להם שמחוסר ברירה הם יעברו לגור עם אביהם ואני העבור לאימי הגרה בעיר אחרת הילדה ניכנסה לפאניקה והיסטריה של בכי שאינה רוצה להיפרד ממני וללכת לגור עם אביה . הבן מייד הרים לאביו טלפון וסיפר לו על החלטתי לאחר מספר דקות הגיע וניסה להרגיע את סערת הרוחות של הילדים והציע שנעבור לגור בדירה שכורה גדולה בת 5 חדרים כך שלכל אחד יהיה חדר ופרטיות משלו וכך גם ההןצאות יתחלקו בן שנינו ויהיה לי יותר קל, לאחר התיעצות עם בני משפחתי הוחלט שזה צעד מטורף אבל הכי רלוונטי למצב הנוכחי. ה-X שלי עזר בכל דרך אפשרית עודד, תמך, הרגיע ועזר באריזה ובהכנות למעבר הכל ניראה טוב , עברנו לגור יחד החיזורים גברו והחלו להיות מלווים בנגיעות, הרגשות שלי אליו החלו להתחדש וגברו מיום ליום ואט אט הפכנו להיות זוג לכל דבר . ו א ז !!!! כשהיה בטוח ברגשות שלי כלפיו הגיע ה ב ו ם !!! וסכין פילחה את ליבי כשתפשתי אותו מפלטרט בטלפון עם מישהי (נעמדתי מאחוריו והוא שהיה עסוק לא הבחין בי) כשקלט אותי ניתק מייד את השיחה ולשאלתי מה זה היה ענה לי "לא התחתנתי איתך אני לא חייב לך כלום" אני נותרתי מאובנת ואיני מסוגלת עד עכשיו להירגע אני תקועה כאן מבלי לדעת מה לעשות. אנא הגיבו מחכה לתגובות אני נואשת.
