סיפור אישי וכואב

1אסתרוש

New member
סיפור אישי וכואב

אינני גרוזנית והכוונה שלי באמת כמובן לא לפגוע בעדה כולה כי כולנו יהודים ואחים, אך עם זאת יש לי חברה טובה שהיא גרוזינית ואני יודעת שבמשפחה גרוזינית הכבוד חשוב מאוד, ההורים שלה נוקשים מאוד וסגרו אותה הרבה בבית בכול גיל ההתבגרות ומנעו ממנה הרבה תענוגות של כול ילדה מתבגרת, היא לא עשתה צבא כי לא הסכימו לה, היא למדה רק מה שההורים אמרו לה, ועשתה בדיוק כפי שאמרו לה לעשות, וגם לצערי הרב הייתה אלימות קשה, כשהגיעה לגיל 21 השתנו דברים היא לא שאלה אותם כלום ועשתה כפי רצונה היא הפסיקה ללמוד ועושה ועשתה המון שטויות ודברים שאלוהים ישנה כול הזמן מחוץ לבית ובאמת שלא תדעו................ ויש עוד דברים שעדיף לא לפרט, אני רוצה לדעת זה היה עדיף שעכשיו הם מרגישים בושה בילדה על מעשייה שבעצם נובעים בגללם שסגרו אותה והיא עדיין באותו ראש של ילדה קטנה , זה היה טוב רק בגלל שהיא בתוך העדה וחלילה שמישהו לא ידע שהיא בצבא או הולכת למסיבות , שמישהו יסביר לי למה זה היה צריך לקרות שככה חייה נהרסו בגלל ההורים הנוקשים וכבוד המשפחה, זה לא היה שווה את זה אפשר לחנך בדרך אחרת והגיונית מהדרך הנוכחית שהיא נמצאת בו כיום........... אני באמת שלא רוצה לפגוע במישהו מהעדה וחלילה לא עושה הכללות אני מבינה שחשוב כבוד אצל כול אחד, אבל לא צריך להיסחף בגלל זה ושחיים של בחורה צעירה יהרסו, העיקר שבחוץ לא ידעו וישמעו!!!!!!!!!!
 
1אסתרוש שלום רב

ראשית צר לי לשמוע על כך כי חשבתי שמקרים כאלו הם כבר נחלת העבר . דבר שני, לצערי קלות הדעת של בני הנוער היום מחייבת אותנו ההורים ליתר פיקוח והגבלות אני חלילה לא אמור שצריך לסגור את הילדים בכלובים אך חובה עלינו כהורים למתוח קוום ברורים שאותם הילד/ה צריכים להבין ולכבד,ואת יודעת מה? אני אישית גם בעד החינוך של הדור של ההורים שלי ושב חלילה הכוונה היא ללא עלימות כלל (פליק בטוסיק או טיפה הרמת קול בשבילי זה לא אלימות) כמובן שעם נוער מתבגר צריך לגלות יותר פתיחות והבנה ולקחת בחשבון גם את ההבט החברתי שבו נמצעים הילדים. אני אולי קצת מיושן איך נושא הכבוד עדין מרכיב חשוב בחינוך הילד/ה אך כשאני מדבר על כבוד הוא חיב להיות דו סטרי כמובן גם כאשר מדובר בילד/ה מאוד צעירים .
 
את פשוט מקסימה

אני גרוזינית.אני בת 40 ואני מסקימה אם כל מילה שלך .יש לי 2 בנות מקסימות ואני לא הגבלתי אותם לעשות צבא.או לבחור להם את דרך חיים אך שהם רצו.וגם להתחתן אם מי שהם רצו.
 

1אסתרוש

New member
../images/Emo140.gif אמא מדהימה

את בן אדם מדהים שירבו כמוך בישראל, כול טוב לך ולמשפחתך ויש מה ללמוד ממך!!!!!!
 

ליאת ס

New member
תסמונת ידועה...

פשוט גועל נפש כל הפרימיטיוויזם הזה לא רוצה ולא יכולה לקבל את זה.
 

n o a 17

New member
אני כל כך מזדהה עם הסיפור הזה../images/Emo10.gif

כואב לשמוע שיש עדיין משפחות שגוזלות את החירות של ילדיהם(כמובן עד גבול מסויים) אני בעצמי עברתי המון עד שהגעתי לאן שרציתי. בגיל 16 התחלתי לצאת עם בחור מהכיתה שהורי התנגדו בתוקף לקשר הזה(מיותר לציין שלא היה מהעדה). ובעקבות כך נלחמתי איתם במלחמת חורמה.עזבתי את הבית ועברתי לחבר שלי למשך חודש. עד ששהורים שלי הבינו שכלום לא יעזור להם. או שיקבלו אותו או שהבת שלהם תעלם.. אלימות גם הייתה מנת חלקי.(אלימות לייט) . קללות. והבטחה שלא להכיר בי יותר. כלום לא עזר להם. אני טיפוס עצמאי שלא נותן לאף אחד לנהל לו את החיים. וכבר בגיל 16 עמדתי על כך. ההורים רצו דבר אחד(ועד היום רוצים) לראות את הבת שלהם נשואה בגיל 18. הם לא מבינים ולא הבינו אז שהדור השתנה. שהנוער הוא לא אותו נוער.ועם כל אהבתי להורי אני לא מסכימה שיקבעו לי את מהלך חיי כמו את הלימודים שעשיתי בכוחות עצמי וללא שום עידוד או תמיכה מהם.העבודה הטובה שהשגתי בזכות העקשנות וההתמדה שלי. והבית המקסים שלי שקניתי ללא עזרה מאף אחד!!! יקירתי! עם קצת עקשנות והתמדה. ועם חברים טובים שנותנים גב עזרה ותמיכה. כל אחד יכול להשיג את מה שהוא רוצה. כואב לי מאוד על הבחורה הצעירה. והייתי רוצה לעזור לה.אם תוכלי צרי עימי קשר במסרים ונראה במה אוכל לעזור. מקווה שהיא תצליח בדרכה החדשה. "לפעמים חלומות מתגשמים"
 

אתי35

New member
חשבתי כבר עבר הדור הזה של האנשים

אני בת 36 יש לי שני ילדים שגדלו כמו כל ישראי ממוצע הם גם הולכים למסיבות גם יוצאים אומנם יש גבולות כמו כול הורה שמגביל את ילדיו בין אם הוא גרוזיני או לא בעניין הצבא אנמי בעד זה שיעשו צבא. ובעניין נישואיןאמרתי לבת שלי שאני לא רוצה לראות אותה נשואה לפני גיל 24. שתלמד תצא תבלה תחסוך כסף ורק אז תחשוב על חתונה.
 
למעלה