סיפור אישי שלי.

[וינסנטי]

סיפור אישי שלי.

אחד הלילות שאין לי כוח ללכת לישון, ב-12 בלילה, נוטש את המסנג'ר והולך לטלוויזיה לחפש משהו לראות. ופתאום, אני רואה קלטת "הופעה של פינק פלויד" על השידה. טוב, נו, מה יש להפסיד. היה שם גילמור בתקופת ה"דיוויז'ן בל", גיטריסט משנה, ריק רייט וקלידן משנה, ניק מייסון ומתופף משנה ובסיסט צעיר. ההופעה מתחילה [או לפחות הקלטת] בצלצולים של "טיים". על המסך בהופעה [היה מסך עגול ענק על הבמה מאחורי הלהקה] מופיעים כל מיני צורות של שעונים, וברקע רואים את מייסון עושה את שלו במומחיות ביחד עם הבסיסט ועם רייט. קטע לא רע בכלל. ולפתע, האורות נדלקים, הקהל מתלהב, והזרקור מצביע על גילמור, והוא מתחיל לשיר "taking away...". ולאחר מכן, סולו מדויק לגמרי ועוצר נשימה, ושוב, גילמור צועק, וריק רייט מגבה אותו. הם ממשיכים ל"בריב רפרייס", ביצוע מהמם. הקולות נחלשים, ולאט לאט רייט מתחיל לנגן בעדינות על הקלידים את ההתחלה של "the great gig in the sky". ואז, פתאום, ללא שום הכנה, שלוש זמרות משנה מתפרצות בזעקה, ביחד עם התופים והכל, האורות נהיים אדומים, והזמרות מוציאות את הנשמה בשירה מהממת, וכל הקהל שותק. ואחרי שהכל נהיה שקט, אתה שומע פתאום, את הקול של הכסף. הכסף הכסף הכסף. תמיד הכל מתחיל ונגמר בכסף, והבס מתחיל לנגן. ברגע ששאר הלהקה מצטרפת לבס לצליל אחד, ולעוד צליל, ואחרי 5 שניות מתחילה לנגן איתו את הכל, הקהל משתגע, וגם אני נדהם מהגאונות שלהם. גילמור שר מדהים "money, get away!" והסקסופוניסט [מצטער על המילה...] מחתיל את הסולו, ולפתע הגיטרה של גילמור נכנסת בצורה מדהימה. ואז שקט. [אני אמשיך בזמן אחר, כעת אני חייב ללכת.]

 

[וינסנטי]

חלק ב'

הבס נעצר, התופים נדמו, ורק גילמור מבזיק מידי פעם עם אקורד. ואז, פתאום, כולם ביחד, ה"תם תם תם תם תם תם תם תם תם, תמתם"... והשיר חוזר לעצמו... גילמור ממשיך עוד קצת את הסולו, ו"money. it's a crime..." ומסיים את השיר בצורה נפלאה. ולאט לאט, הקולות המלווים ממשיכים, ונכנסים עם תופים רגועים וגיטרה חביבה ל"us and them". הסקסופון נכנס, וגילמור מתחיל לשיר עם הד. שיא ההופעה בשבילי. על המסך הגדול רואים אנשים, מכל הסוגים ומכל הגוונים. ולאחר מכן, "any color you like", ורייט עושה עבודה פשוט משכנע עם הסנתסייזר. האווירה נהיית יותר קלילה, ואז- שיא האלבום- "בריין דאמאג'". "i'll see u on the dark side of the moon". ולאחר מכן מבהירים לך שכל מה שאתה רואה, מרגיש, אוכל, נלחם וכל מה שמתחת לשמש- בסוף יגיע לירח. הקהל מוחא כפיים, וטוב ויפה, והבמה מוחשכת, ואני כבר בא לכבות את הטלוויזיה, ואז, פתאום, אני שומע את התחנות-רדיו המוחלפות, ואז את הגיטרה האקוסטית המדהימה של "וויש יו וור היר". כל הקהל שר עם גילמור, וגם אני מתחיל לפזז, ואין מה לעשות- השיר פשוט יפה. ולאחר שגילמור מבצע את האקורד האחרון בווליום מוגבר, מתחילים הקלידים של רייט לפזם את "קומפטרבלי נומב". רייט, קלידן המשנה והבסיסט מחליפים את ווטרס בשירה, ולאחר מכן גילמור פשוט משתולל עם הגיטרה לאיזה 5 דקות, חוזר לשיר, ושוב משתולל עם הגיטרה, וכל הקהל פשוט נדהם. בסופו של דבר, גילמור עוצר, והקהל מוחא כפיים כמו מטורף. לאחר מכן, "אנובר בריק אין דה וול פארט תו". גילמור ורייט שרים את הבית הראשון, וזמרות המשנה את הבית השני. הסולו של גילמור טוב מתמיד, והקהל שווב משתגע. ולבסוף, בתור קינוח, "וואן אוף וויס דייס". הבסיס מכייף לו, רייט עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, וגילמור מקנח עם עוד סולו מגניב לגמרי, ומייסון מלווה בדרך. הופעה מדהימה, והשעתיים היפות ביותר שראיתי על המסך אי פעם.

 

[נימרודל]

יפה יפה...

אני לא משמ יודעת מה להגיד חוץ מזה שהייתי מתה לראות את זה...

 

[One Echoe]

הפולס הופעה עצומה../images/Emo13.gif

שמח שנהנת..מכיר הת ההרגשה הזאת, של הלילה הפינק פלוידי...

 

[dark side of the niv]

../images/Emo45.gif

נו שיוציאו אותה כבר בדיוידי לעזאזל, זה לא יפה להתעלל ככה במעריצים

 

[סבסטיאן נאבד]

תיקון קטן../images/Emo13.gif

Ticking away לא taking